| 1/2003
Veni Vidi Vici
היום הייתי בכנס משתחררים, אותו כנס אליו כל אותם חיילים אשר דרסו רגל אחת באזרחות.
גיליתי מספר דברים מעניינים:
אנשים ימכרו את אמא שלהם בתמורה למתנות חסרות ערך.
לדוגמא, חבר שלי, חתם על התחייבות כלשהי לקופת (שרצים) חולים כללית, בתמורה לתיק קטן עליו מוטבע סלוגן "שירותי בריאות כללית"
אנשים, ובהם אני (פה, בניגוד לתמיד אני מכליל עצמי בחוק העדר), אוהבים לקבל מתנות, גם אם הם לא ימצאו בהן שימוש לעולם.
נתחיל בזה ששבתי לבייתי עם שלושה עטים שלא באתי איתם לארוע:
עט של חברת MANPOWER
עט של מכללת סמינר הקיבוצים
ועט של המכון האקדמי טכנולוגי בחולון
אז נכון, אני לא נרשמתי לאף אחד מהגופים הנ"ל, לא העברתי להם שום פרט, עדיין אני תקוע כעת עם שלושה עטי פרסומת, שנראים אגב ממש דומים האחד לאחר...
אמנם יש לי אובססיה לעטים, אך אני משוכנע שברגע האמת אני אעדיף את עט הפיילוט הישן והטוב, על עט MANPOWER הכדורי.
הדבר נכון לגבי, מטליות לחות, סוכריות, ממתקים, גלידות וכל מוצר דומה.
אנשים באו בשביל להגשים את אימרתי הנודעת של יוליוס קיסר :
Veni Vidi Vici, כלומר באתי, ראיתי לקחתי.
בכלל, איך שהתחלתי את היום, הסתערו עלי חבורה של כשבעה לובשי חולצות לבנות ששאלו אם הייתי בקופת חולים כללית לפני הצבא.
כמובן שהציעו לי לחתום להם עוד למעלה מחמש פעמים באותו יום, בכל פעם סרבתי בנימוס, ולעיתים הסברתי מדוע אני לא אוהב את קופת החולים הכללית.
עוד דבר שגיליתי, הוא את חוסר ההצלחה של משרד החינוך!
כל כך הרבה הצעות נפלו לאוזני, להשלמת בגרויות, שזה פשוט כואב.
מערכת החינוך לא עושה את עבודתה נאמנה, אם כל כך הרבה מוסדות קמים במטרה לעזור לאנשים להשיג, את מה שבית הספר התיכון לא נתן להם.
זה מזכיר לי, את הפעמים בהם מורים בבית הספר מציעים להורים לקחת לילדם מורה פרטי.
זו חוצפה שאין כדוגמתה! אם מורה לא מצליח להעביר לילד את החומר שהוא אמור להעביר, הוא צריך לשבת עם הילד ולהסביר לו עד שהחומר יובן!
שום חומר, במיוחד החומר בתקופת בית הספר, לא קשה מכדי ללמד אותו בצורה נאותה.
אינני מאשים מורה ספציפי, למרות שמהכרותי ישנם כמה מורים נוראים.
אני טוען שהתקציב שמוזרם לחינוך, נמוך (או לחילופין לא מנוצל כראוי) מכדי לאפשר לימודים בתנאים נאותים.
כיתות קטנות, יותר תשומת לב מהמורים, הם המפתח להצלחה של ילד מאוחר יותר.
לצערי, במערכת החינוך, יש נטייה לגדל דור שרובו חוטבי עצים ושואבי מים, ומיעוטו אנשים משכילים שיהוו את עתיד השכבה העליונה במדינה.
אינני אומר שמדובר חלילה במדיניות מכוונת, כי אם באוזלת יד של מערכת החינוך.
דבר אחרון שאחלוק איתכם מחוויתי היום, הוא העושק של הציבור הדל במדינה.
חיילים משוחררים באים ממעמדות סוציואקונומיים שונים. לחלקם יש כסף מההורים, לחלקם אין פרוטה שחוקה וחלקם אף בחובות כבדים.
לאותה אוכלוסיה, שללא ספק היא אחת החלשות במדינה, באים בכנס מטעם הצבא (בשיתוף משרד הביטחון) ובשיווק סופר אגרסיבי (שמגיע לכל מיני דיילים ודיילות דוחפים פרוספקטים לידיים) מנסים להפוך את אותם מרוויחי שכר רעב, לצרכנים משועבדים.
למשל מועדון יותר, אותו מועדון שמבטיח לחיילים הנחות ופלא פון חינם. אותו מכשיר חינם, התגלה כמכשיר שאיש לא רצה לקנות ולכן חילקו אותו לחיילים בחינם, אותו חינם התגלה כשיעבוד למשך שלוש שנים לחברת פלא-פון, בהן אותם חיילים התחייבו לבצע לפחות שיחת טלפון אחת בתשלום, אחרת הם יחוייבו בקנס בגובה 20 ש"ח.
שוב, אותו עושק, בחסות משרד הביטחון והאגודה למען החייל במקרה זה.
כל אותן הנחות בחנויות המציעה במועדון, הן הנחות שחיילים קיבלו בלאו הכי לפני שקם המועדון ומאז שהוא קיים מקבלים אותן רק חיילים שהוציאו כרטיס אשראי של אחד הבנקים שחברו למועדון יותר.
בעבר יכל החייל לקבלן בקניה במזומן וכך יכל לחסוך לעצמו הוצאת כרטיס אשראי, דבר שבדרך כלל מגדיל את ההוצאות, כעת כדי לקבל את ההנחה החייל חייב להוציא כרטיס אשראי חיילים כדי לקבל את מה שהיה לו קודם ללא שום צורך בהתחייבות.
אגב כרטיסי אשראי, ברור שבכרטיס אשראי, העמלות גבוהות מכרטיסי הזהב והפלטיניום...
חייל שנכנס למינוס משלם "יותר" על האוברדראפט...
כנראה שבשל כך קוראים לאותו מועדון "יותר".
אך אלו הם דרכי העולם, מי שחלש נדפק עוד יותר, כאשר החזקים מנסים לחזק את כוחם ועוצמתם, על גבם של החלשים והמסכנים.
שימו לב לאותם מיסים שבדרך כלל פוגעים במעמד הביניים ולא בעשירון העליון.
הפערים החברתיים במדינת ישראל הולכים ומחריפים והם כיום מהגבוהים בעולם המערבי.
בסופו של דבר, סופו של תפוח האדמה החם הזה לא ידוע, אך אני מניח שמתישהו המצב יתאזן ואחר כך שוב יתערער ואותו תהליך יחזור על שוב ושוב...
לא סתם נאמר שההיסטוריה חוזרת על עצמה. לאנשים יש זיכרון קצר וכל פעם הם מופתעים מחדש מאותם דברים שכבר קרו בעבר...
אימפריות עלו, אימפריות נפלו וחוזר חלילה...
דינה של ההיסטוריה מאז ראשיתה הוא לחזור על עצמה.
לא אכנס לאותן בעיות של זיכרון קולקטיבי שהביאו לזה, למרות שזה עשוי להיות מעניין ואני מניח שבעתיד אף אעסוק בזה.
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
