בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

שנת 2003 שלי

שנת 2003 שלי הייתה שנה מורכבת, מכל כך הרבה בחינות.
אני אפילו לא יודע איך להתחיל (בינואר?)...
ובכן, ב-1/1/2003 הייתי חייל לקראת סוף שירותו. אבי נפטר בשנה שלפני כן, סבי וסבתי גם כן, כך ששנת 2003 יכלה להיות רק טובה יותר (או כך לפחות אפשר היה לצפות).

ואכן, שנת 2003 נפתחה בנשיקה חמה, חיבוק והמון זיקוקים.
בהמשך השתחררתי מהצבא, דבר טוב. על אף שמאוד נהנתי בשירותי הצבאי, עדיין לחופש ולעצמאות אין מחיר.
טיילתי בכל מיני מדינות, בדרום אפריקה, לסותו, גרמניה, שוויץ, אוסטריה ואפילו בישראל.
נשדדתי על ידי שני שחורים חמושים בסכינים בדרבן (לאלעד שלום, פחות כמאה וחמישים שקלים).
עשיתי  קורס צלילה שבסופו קיבלתי רישיון צלילה שני כוכבים.
למדתי ואפילו עבדתי (יום אחד, אבל העיקר הכוונה:).
ניהלתי אלפי שעות שיחה עם כל כך הרבה אנשים שבאו מרקעים כל כך שונים ולמדתי מהן כל כך הרבה.

זכיתי להגדיל את המודעות לדברים שאנשים מכניסים לפה ואני מניח שלפחות כמה עשרות או מאות אנשים הפסיקו לאכול איזה מוצר שהם נהגו לאכול לפני כן...
זה עורר לא מעט הדים, זכה לפרסום תקשורתי וגרם לחברה מסויימת לפרסם הרבה מודעות באשר למוצר הסורר (ומכיוון שמודעות בעיתונים עולות הרבה כסף, אפשר להדביק לי את הכינוי אדם יקר :)

אח שלי חזר לאנגליה, אחות שלי התחתנה ובן דוד שלי גם כן.

סיימתי מערכת יחסים אחת שערכה שנתיים וחצי, היה לי ממש קשה במשך חודשים ארוכים.
לאחרונה התחלתי אחת חדשה ובינתיים היא ניראית לי ממש מצויינת. מזמן לא הרגשתי כל כך טוב ומאושר!

וזוהי בקצרה שנת 2003 שלי, נפתחה בצורה טובה, המשיכה בצורה קצת פחות חלקה ומסתיימת בתקוות רבות.
לא התייחסתי להבט המדיני-בטחוני-כלכלי, מפני שאני בטוח שבהבט הזה דשו וידושו רבות במוספים לסיכום שנת 2003.

2004

מזמן לא ראיתי את העתיד בצורה כל כך בלתי ודאית.
אין לי שמץ של מושג איך תראה שנת 2004 מבחינתי.

טוב, אני יודע מה אני אעשה ב-1/1/2004 (אני יודע עם מי אהיה בחצות כאשר השנה תתחלף, בארבע בבוקר אני אאסוף את אח שלי משדה התעופה ובערב אני אהיה בחתונה), יש לי כל מיני תוכניות על טיולים בכל מיני מקומות ודברים שאני רוצה לעשות.
אבל לא משהו קונקרטי, לא משהו שאני יכול לבוא, להצביע עליו ולהגיד, הנה, זוהי התוכנית שלי לשנת 2004 (ולכל השנים שאחריה).
יש אולי שיגידו שזה בריא להיות בלי יותר מידי תוכניות, שזה מעניין ועשוי להוביל לכיוונים מפתיעים.
אבל כפי שאני מכיר אותי, חוסר ודאות זה המצב הכי קטלני עבורי וזה עשוי להטריף אותי מעט.

טוב, אין לי שמץ של מושג מדוע אני חולק חלק ממחשבותי הכמוסות ביותר בפורום זה.
אמנם זה בלוג, יומן רשת, אבל אף אחד לא אמר שיומן חייב להיות אישי ואני קצת מתקשה לראות בו יומן אישי לפיזור רגשותיי, במיוחד לאור כמות הכניסות.
אז אעצור בשלב זה, ניתוח מעמיק של עתידי יועתק לפורום אחר, יותר מצומצם ופחות פומבי.

ואולי, שנת 2004, תהיה השנה הראשונה בה ישבטו אדם (אלא אם זה כבר בוצע)

אני שם כאן תמונה מחגיגות השנה החדשה לפני ארבע שנים, שנת 2000. התמונה צולמה בלובליאנה, בירת סלובניה בקור מקפיא של כמה מעלות מתחת לאפס.
ששנת 2004 תהיה טובה ונפלאה עבור כולם!
אלעד