שבי שופט עליון
פשרה המחלצת את בית המשפט העליון מהערתו השנויה במחלוקת של נשיאו, השופט אהרון ברק, בעניינה של מינוי הפרופסור רות גבינזון, ש"יש לה אג'נדה".
במקום למנות את רות גבינזון לשופטת בעליון, ימונה במאי הקולנוע שבי גבינזון.
ואם לא שבי גבינזון, אז אפשר למנות את שבי מפרפר נחמד...
שבי שופט עליון
נשקיני נא
הכתבה הבאה לא ממש מעניינת, כי כבר עסקתי לאחרונה לא מעט בנושא האיראני (למשל כאן וגם כאן).
אני מביא את הקישור לכתבה, רק בגלל השם של מי שדברי הכחשת השואה מיוחסים לו – האייתולה עלי נשקיני.
נשקיני?
נכון, מדובר בחברה מסולמית שיעית שמרנית. אבל לשנות את שם המשפחה לכזה שם תשומתי, רק בגלל זה?
בקרוב, באיראן אנשים ששינו את שם משפחתם ל"תעשי אותי".
אגב, התואר אייתולה, לא אומר הרבה. זה פחות או יותר כמו "רב" בישראל.
אמנם נכתב בכתבה בוואלה שהאיש עומד בראש המועצה הדתית העליונה באיראן (מה שלא נכון, הואיל ואיש הדת הבכיר באיראן כיום הוא עלי חמנאי). אך כאמור הוא לא הבכיר האנשי הדת או מנהיגיה של איראן והתואר אייתולה הוא כללי ולא אומר דבר על מעמדו של האיש, שכן יש אייתולות בכירים יותר ופחות, לכל אחד מהם מאמינים שהולכים אחריהם (בדומה לרבנים מחצרות שונות ביהדות) וכן יוקרתם הדתית, לא בהכרח אומרת דבר באשר ליוקרתם הפוליטית (כך למשל, האייתולה חומייני שעמד בראש המהפכה באיראנית ב-1979, לא היה העילוי הדתי הגדול ביותר, אלא פשוט פוליטיקאי מוצלח).
הדברים על האייתולות אגב, מבוססים על הספר "איראן: בין אסלאם ומערב" של דוד מנשרי, ספר מעולה הסוקר את ההיסטוריה של איראן מן המאה ה-19 עד מעט לאחר המהפכה.
אגב, בכתבה ב"הארץ", שם כהן הדת הוא משקיני).
אבל זה פחות מצחיק.
חבר סיני, חברה ישראלית
אני מניח שמי שקרא על עליותיי בסין ובטח גם אחרי, זכה להכיר את טים, החבר הסיני שלי.
אני מניח שרובכם יודעים שטים אינו שמו הסיני המקורי, אלא השם האנגלי שלו (His English name), שם שניתן למרבית הסינית במהלך לימודי האנגלית בבית הספר, על מנת שמערביים יוכלו לבטאו כראוי (אלמנט טיפשי לדעתי, אך זו מסורת סינית).
שמו האמיתי, הסיני, של טים הוא צ'ן יינג (Chen Ying).
מידי פעם, טים כותב לי אי מיילים או משיב על אי מיילים שלי.
לפני מספר ימים, קיבלתי ממנו אי מייל.
משום מה, ראיתי את האי מייל מ-Chen והחלטתי לפרש זאת כ"חן" ולא "צ'ן".
התחלתי בקריאה, וזה אפילו הסתדר לי עם מכרה בשם חן, שנוהגת לכתוב לי גם כן אי מיילים בתדירות דומה, גם אם התוכן נראה מעט מוזר לחן.
רק ברגע שטים כתב שהוא נרגש לקראת לימודיו ביפן, הבנתי את הטעות שעשיתי.
אם כן, להבא אשים לב טוב יותר אם Chen זה חן או צ'ן.
מה שבטוח, ששני שמות כל כך שונים, נכתבים בצורה זהה.
העיקר שמשתמשים בתעתיק לאנגלית, כי זה לכאורה ברור יותר...
נתון מדאיג, אך לא מדאיג
מצד אחד המספרים הרשומים בכתבה הבאה מפחידים למדי.
1.8 מיליון ילדים בשנה נכנסים לתעשיית המין. 1.2 מיליון נסחרים לשם כך. 5.7 מיליון ילדים בעולם נמכרים מידי שנה לעבדות.
מצד שני, נכתב שהבעיה החמורה בסיפור הזה, היא שאין נתונים.
יתכן ומדובר במקרים בודדים והמספר הגדול הומצא כדי לעורר מודעות לתופעה?
"space the final frontier"
טיסות לחלל צפויות לקראת סוף העשור הנוכחי.
יש סיכוי כמעט ודאי שלא אזכה כדי לראות את זה. פשוט מפני שהסיכויים שאחיה עד שנת 2010 מאוד נמוכים (בשל כל מיני סיבות שלא זה המקום לפרטן).
בתור מי שהגיע למסקנה שטיולים על כדור הארץ כבר לא מלהיבים אותו, האפשרות הזו, נראית לי די קורצת.
אולם המחיר, עדיין גבוה למדי – 200 אלף דולר.
יכולתי לכתוב כאן על כך שמאז ומעולם האדם חלם לטוס, כאשר האטמוספרה לא הייתה היעד האחרון.
אחרת, קשה להסביר מדוע איקרוס, התקרב כל כך לשמש, עד שכנפיו התפרקו והוא התרסק על הארץ.
אולם אני חושב שנקודת הציון המשמעותית הבאה, היא סיפורו של דניס טיטו (Dennis Tito), מולטי מיליונר מקליפורניה שב-28 באפריל 2001 היה לתייר החלל הראשון.
המחיר ששילם טיטו, היה "אסטרונומי" (על אף היותו אסטרונאוט או ליתר דיוק קוסמונאוט ולא אסטרונום) – 20 מיליון דולר אמריקני.
טיסתו של טיטו לחלל, התאפשרה תודות לצירוף נסיבות, אשר כלל את מרוץ החימוש והחלל בין בריה"מ לארה"ב בשישים השנים שקדמו לכך, התפרקות הגוש הסובייטי כעשור קודם לכן והקשיים הכלכליים של רוסיה בכלל ותעשיית החלל הרוסית בפרט בעידן הפוסט-סובייטי.
ודניס טיטו, הוא האיש שלמעשה פתח את הפתח לבאות ולהכרזה על טיסות לחלל עד סוף העשור.
נכון, נראה שלכאורה תיירות חלל היא דבר חיובי או לפחות לא דבר פוגע. אך בזמן קצר, הספקתי להעלות על דעתי מספר השלכות שליליות:
תיירות חלל, כמו כל תיירות, תביא איתה את הצד המכוער של המין האנושי – אותו צד (שגם אני חלק ממנו) של אנשים המגיעים עם מצלמה, לוקחים כמה תמונות וממשיכים הלאה. בדרך, משאירים הרבה לכלוך.
אם על כדור הארץ ישנם אתרים תיירותיים הומים המלאים באנשים ובעקבותיהם בזוהמה, אני לא רוצה לתאר מה יקרה כאשר אנשים יתחילו להקיף את כדור הארץ.
עוד נקודה, שעולה לא מעט בתקשורת, למי שמתעניין בתחום התעופה, היא זיהום האוויר.
הוצאות תעשיית התעופה על דלק בשנת 2005 הן 97 מיליארד דולר. נפח התעופה בשנת 2005 עלה ב-כ8.3% משנת 2004 לשנת 2005 (ותודה לאקונומיסט על הנתונים הללו).
בזכות הליברליזציה בשוק הטיסות האזוריות והליברליזציה הצפויה בנתיבים יותר חובקי עולם, כמות המטוסים בשמיים עולה ומכאן זיהום האוויר מהגזים שמטוסים אלו פולטים.
אם מכוניות הן מזהמות אוויר לא קטנות ומטוסים שורפים כמות דלק גדולה בהרבה, חישבו מה יקרה כאשר טילים (או מטוסים מספיק חזקים) יחלו לעופף באטמוספרה, רק לשם רווח כלכלי – הבאת אנשים למסלול סביב כדור הארץ, ללא כל מטרה של ממש.
אין ספק, שמדובר בזיהום לא קטן ובזבוז משאבי אנרגיה לא מועטים.
אני חושב שלא יהיה זה הוגן להזכיר את מדינות העולם השלישי וציבור רחב בעולם המתועש, שלא יכולים להרשות לעצמם ארוחה, שלא לדבר על טיסה לחלל.
הרי אם כספים אלו לא היו "מושקעים" בתעשיית תיירות החלל, ודאי היו יוצאים בצורת מיזם אחר.
אולם מה שבטוח, שכאשר מדברים על פערים ההולכים ונפערים, הרי שתיירות החלל, תביא את הפערים הללו לגובה חדש.
אז על אף ההתלהבות מהאפשרות החדשה שתעמוד בעוד מספר שנים בפני קומץ אנשים, אני חושב שראוי היה לוא אפשרות זו כלל לא הייתה עולה.
ירושלים עיר שחולקה לה יחדיו
שרון יחלק את ירושלים אמר נתניהו לאחרונה, לאחר פליטת פה של אחד מיועצי שרון. לקראת הפריימריז המתקיימים מחר, נרמז גם כי בחירת שלום (שר החוץ סילבן שלום, לא השלום שכולנו מייחלים לו) תוביל לחלוקת ירושלים, הואיל ושלום הוא בעצם משת"פ של מפלגת קדימה.
מזכיר, אפילו לא בקצת, את בחירות 1996, בהן המשפט "פרס יחלק את ירושלים" היה סיסמת הבחירות של נתניהו (איתה ניצח), יחד עם "פרס וערפאת, השילוב הזה מסוכן לישראל" (מה שלא הפריע לנתניהו ללחוץ לאחר מכן את ידו של ערפאת, מה שמעורר חשד קל, במיוחד לאור הסכם חברון, שגם נתניהו היה עושה פשרות "כואבות" בירושלים).
מה שלדעתי מדהים בעניין ירושלים, הוא שהיא הלכה למעשה מחולקת.
בכל פעם שאני מטייל בה, אני תוהה מחדש על איזו אחדות מדברים.
גם אם ניקח את האוכלוסייה היהודית כמקשה אחת (ואני בספק כמה דמיון יש בין האוכלוסייה החילונית לאוכלוסייה החרדית או בין חצרות שונות של החסידויות השונות), הרי שאזורים ערביים, באופן כללי הם אזורים ערביים.
אזרחי מזרח העיר, אמנם מחזיקים תעודת זהות כחולה, אך הם פלשתינאים לכל דבר – כך הם רואים עצמם וכך מדינת ישראל רואה בהם.
יהודים, לא מסתובבים כמעט במזרח העיר.
פעמים רבות כאשר הסתובבתי בעיר העתיקה, באחד הרבעים שאינו הרובע היהודי, הייתי דובר העברית היחיד והמקומיים פנו אליי באנגלית.
אז מה, הסיסמא המטופשת, של ירושלים בירת ישראל המאוחדת באמת משנה?
סיסמאות לחוד ומציאות לחוד.
למען האמת, אני מאוד אעריך, מנהיג שיבוא ויומר קבל עם ועדה – ירושלים מחולקת, וכך הייתה מאז קום מדינת ישראל (אם כי אז הייתה מחולקת בין ישראל לירדן).
והייתי מוסיף כאן כמה מילים על כך שהלוואי ונתניהו היה נבחר ומחלק את ירושלים. אבל זה לא רלוונטי, כי בלאו הכי, גם אם זה יקרה, הרי הוא יציג זאת בספין תקשורתי כאירוע שהוא לא חלוקת ירושלים, אלא משהו החופף את האינטרס הישראלי בעצם. הרי גם נתניהו, מכיר במציאות, בה יש לדאוג לאינטרסים הביטחוניים הישראלים, אבל באמת אין טעם לשלוט בעם אחר (אפילו אין בזה היגיון דמוגראפי, אם מתעקשים לחפש).
השנה השנייה הכי חמה
אחרי 1998, שנת 2005 היא השנה הכי חמה שנמדדה ומאז 1860 (עת התחילו מדידות מסודרות ומהימנות) והחמה ביותר החצי הכדור הצפוני.
אני כבר התייחסתי לדיווחים מהסוג הזה לפני כחודש, דווקא שאת אירופה שטף גל קור.
טענתי שאין זה משנה מה יקרה, תמיד יציגו את הנתונים כייחודיים.
נכון, במקרה של התחממות גלובלית, הנתונים הרב-שנתיים לא מעודדים.
וברור מדוע מחפשים כיצד לדחוף אותם, בחסות חדשה מרעישה – אל-ניניו, הוריקן קתרינה או סתם השנה הכי חמה שנמדדה.
אבל בינתיים, אני עדיין לא מוכר את בית הקיט שלי על החוף בריביירה הצרפתית.
והעובדה שאין לי אחד כזה, לא משנה בכהו זה.
גן חדש/ישן
הכתבה הבאה מהניו יורק טיימס המספרת על גן (Gene) חדש שהתגלה, האחראי על צבע עור מעניינת.
לאו דווקא הסיפור הגנטי מעניין, כמו קיום העור הכהה כהגנה מפני קרינה בשל הפרווה שהלכה ונעלמה והפיכת העור לבהיר במעבר צפונה, כדי לסנתז קצת יותר ויטמין D.
נקודה ראויה לציון לדעתי, היא העובדה שכבר לפני מספר שנים, הכריזו על פיצוח הגנום האנושי ואין זה מפריע לגלות כל פעם גן חדש.
אני לא מנסה לגרוע מהישג פענוח הגנום האנושי חלילה ולא מגילוי הגן האחראי על צבע העור.
רק רציתי לציין שדבר אחד בטוח מבחינתי.
עד יום מותי, שהוא קרוב – במאה השנים הקרובות בטוח, ימשיכו להתגלות תגליות מדעיות במגוון תחומים.
הסיבה פשוטה. המדענים, באשר הם, חייבים למצוא עיסוק אשר יצדיק את קיומם.
לכן, המדע, לעולם לא יגיע לאיזו נקודת שיא, נקודה בה נוכל להגיד שאנו מבינים את עולמנו.
הכרזה כזו, תהיה כה הרסנית, שהיא פשוט לא תהיה.
ולחשוב שכבר במאה ה-19 (וסביר שגם לפני), היו אנשים שחשבו שאוטוטו נגיע לקצה ההתפתחות האנושית.
רב, רבה או רבנית?
כתבה חביבה על מילים בעברית.
אין מילים באצבעותיי להוסיף.
חזיז ורעם
לסיום, רק אומר, שזה שאתה יוצא החוצה במטרה לצלם ברקים, לא אומר שבחוץ תשלול לפתע סופת ברקים.
זה די דומה לזה שאם רוקדים את ריקוד הגשם, זה לא באמת משפיע על מצב המשקעים.
מה שכן, לפעמים, כאשר עוצרים במצפור בכביש פרויד, מגלים שם פרות של רועה בדואי.
אלעד
שמיים קודרים ללא כל ברקים
פרה בכביש פרויד