בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

היום היה היום הקצר בשנה בהמיספרה הצפונית, ה-21 בדצמבר.

איזה מזל שהיום הזה נקבע על פי לוח השנה הגרגוריאני (הלועזי) ולא על פי העברי.

אחרת, תמיד היינו מפספסים את היום הכי קצר והיום הכי ארוך בשנה.

מצד שני, אם הלוח העברי היה מאפשר לדעת פרטים טריוויאליים מעין אלה, כנראה שגם היו משתמשים בו.

ושוב, בעיית הגורם והתוצאה.

את הבוקר פתחתי, בצפייה בקשת בענן.

חשבתי לתומי, איזה יופי: אמנם היום לא אזכה להרבה שעות אור, אך בשעות שכן, אזכה לראות שבירה נהדרת של קרני האור.

קשת בשמי חיפה, כפי שצילמתי הבוקר

בשלב מסוים, מצאתי עצמי מאזין למישהי פמיניסטית.

שלא תבינו לא נכון. אני בעד פמיניזם. בהתאם לסטנדרטים שלי כמובן.

בקצרה, אומר על הסטנדרטים האמורים שהם כוללים רצון לשוויון ותיקון העוול. כמובן שהם מורכבים יותר.

בכל מקרה, אותה פמיניסטית, הייתה מאלו שנוהגות לדבר במופגן בלשון נקבה, בצורה מלאכותית למדי.

מקובל עלי, אף כי זה נשמע מלאכותי, שהיא פנתה אל הקהל בלשון "אתן" ולא "אתם", כאשר הקהל הורכב ברובו מנשים, אם כי אחוז הגברים היה די ניכר.

רק מה, היה משהו שגרם לי לראות את צורת הדיבור המלאכותית שלה, באור מגוחך למדי...

ברגע שמישהי מדברת על "ארגון נשים" במין נקבה (לדוגמא: ארגוני הנשים עושות את העבודה כמו שצריך), היא נשמעת מגוחכת להפליא.

זה כבר מעבר לצורה המלאכותית. זה פשוט לא תקני וצורם.

לתשומת לבכן...

היום, ה-21 בדצמבר, היום הקצר בחצי הכדור שלנו, היה אמור להיות, כזכור, יום הכסף הקטן.

אבל כידוע, החלטתי לבטל את היות היום הזה משהו המתיימר להיות המוני.

צברתי לא מעט כסף קטן. אל תשאלו כמה. לא ספרתי את כל המטבעות הללו.

החלטתי לעשות בהם שימוש מחר או בהזדמנות הקרובה שאמצא משהו שנראה לי ראוי להשקיע בו את הכסף.

בינתיים, הלכתי היום קצת ביותר גדול, כאשר תרמתי 20 שקלים למטרה שנראתה ראויה ועוזרת, ולוא במעט, לאנשים קשיי יום יותר ממני.

אקנח את הקטע הנוכחי בקרמבו.

היום, לראשונה מזה שנים רבות, אכלתי קרמבו.

אפשר לחלק את אוכלוסיית האנשים שאוכלים קרמבו לשניים – אלו שמתחילים בביסקוויט ואלו שמסיימים בביסקוויט.

אני נמנה עם האחרונים.

כל מי שהתעסק פעם עם ממתק השטן הזה, יודע שאת הקרמבו פותחים מלמטה, קרי מהביסקוויט.

רוצה לומר, ברירת המחדל של מי שפותח את הקרמבו ורוצה לאחוז בנייר הכסף (שהוא למעשה רדיד אלומיניום, אבל אם תפיצו את זה, מחיר הקרמבו עוד ירד), מבלי להתחיל לסובב את הקרמבו, היא להתחיל לאכול מהביסקוויט.

זאת, כאשר ידוע (ידוע רק לי, אין לי באמת נתונים מבוססים על כך) שהרוב המכריע אוהב להתחיל את הקרמבו מהשוקולד למעלה ולא מהביסקוויט.

השיקולים לכך שאת הקרמבו עוטפים כך שהוא נסגר/נפתח מלמטה, מהביסקוויט, הם לוגיסטיים (דרך הייצור) ושיווקיים (הסגירה נמצאת על בסיס הקרמבו, במקום שלא רואים עד שמרימים את הקרמבו).

אבל זה לא משנה את הוויה דולורוזה שאנשים כמוני, שאוהבים להתחיל לאכול את הקרמבו מלמעלה, ויחד עם זאת לא רוצים לגעת בקצות אצבעותיהם בשוקולד, צריכים לעבור כאשר הם אוכלים קרמבו!

זו כנראה הסיבה שאני אוכל קרמבו אחת לכמה שנים.

אה, וגם כי זה לא באמת טעים.

אלעד

עננים יפים שצילמתי היום. אם לא הייתי יודע שזה מזג האוויר, הייתי אומר שהפעם בתי הזיקוק בחיפה הגזימו