בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

חג החנוכה, ידוע במאכלים הייחודיים לו – לביבות וסופגניות.

הסיבה ששני אלו הם מאכלים רשמיים לחג, נראית מעט תלושה – נס פך השמן ה"מופלא" שהספיק להבעיר את האור במנורת הקודש בבית המקדש שמונה ימים.

זו גם הסיבה שבחנוכייה ישנם 9 קנים (8+1, במין מבצע מטורף שכזה) ולא שבעה, כמו במנורה המקורית.

אני מניח שאם היהדות הייתה מתעצבת בימינו, כנראה שהשמן לא היה נכנס להיות מוטיב מרכזי בחג. הרי אם פעם, שמן נחשב דבר יקר שהתקשו להפיק אותו והוא היה מרכיב מרכזי במזון, הרי בימינו, השמן הוא מוצר לוואי שמוכנס לכל מזון (בעיקר אם הוא תעשייתי או במסעדות) והגאווה היא בדרך כלל על מוצרים דלי שמן ושומן (והם גם עולים יותר, בד"כ).

כן, היום אף דת לא הייתה מנסה למשוך מאמינים באמצעות אכילת מוצרים שמנים ועתירי קלוריות דוגמת הסופגנייה והלביבה.

אם היום היה צריך לקבוע מאכל לחג דוגמת חנוכה, ודאי היו בוחרים בטופו.

כיצד?

בטח היו מכניסים את הטופו לסיפור של יציאת ישראל מסין (שם כמובן אלוקים הרחמן המטיר עליהם במסע הנדודים שלהם דרך הגובי, גושי טופו מוקפצים) וגם לסיפור של חנוכה, כבר היו מוצאים איזה מוצר בריאות, נגיד איזה תבשיל כוסמת, שהספיק לכוהנים בבית המקדש...

בכל מקרה, הבנו שהסופגניות והלביבות, הן לא הדבר החשוב בחג החנוכה בעצם. הן הסמל לשמן (המסמל את "הנס המופלא" שאירע בבית המקדש, נס שנראה לא חשוב בימינו, שכן מנורה אמנם יש [וגם לא הייתה לאורך כל התקופה בה חגגו חנוכה], אך בית מקדש אין, כך שאותם שמונה ימים, בטלים בשישים).

מדוע אפוא לא לבחור מוצרים אלטרנטיביים הספוגים בשמן?

בורקס, צ'יפס ופלאפל, גם כן טבולים בשמן. פלאפל הוא אפילו "המאכל הלאומי" (גם כן "מאכל לאומי" מצ'וקמק שנגנב מגויים והוא בכלל לא טעים).

אפילו מזון תאילנדי, כאשר אוכלים אותו במקומות מסוימים, מלא בשמן.

מדוע שלא נאכל אגרול ופאד-תאי לכבוד החנוכה?

גם הם, ספוגים בדרך כלל בשמן...

שיהיה לכולם חג חנוכה שמח!

כמתנה לחג, אני מצרף תמונה של סופגניות שצילמתי לפני כשבועיים.

אתם יכולים לראות גרסה יותר גדולה שלה (אף בגודל המתאים לטפט מחשב) בפליקר.

אלעד