בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

באופן שהפך להיות די רגיל, יצאתי לצלם מעט בעיר ואני מביא כאן תמונות בליווי מעט הסברים.

הפעם צילמתי בעיר התחתית, באזור רחוב הנמל ובשכונת בת גלים.

את רוב בתמונות, מסיבות מובנות (מובנות לי, אין זה אומר דבר עליכם), לא אביא. נכון הדבר בעיקר לאתר הצילומים הראשון בעיר התחתית.

התמונה הראשונה, היא תמונת מועדון בשם "מפיסטו" ברחוב הנמל. מעולם לא הייתי בו, מעולם גם לא אהיה, ככל הנראה.

רחוב הנמל עלוב במראה ורק תוכנית בשם "קמפוס הנמל", שאמורה להפיח בו חיים, אם תצא אל הפועל, רואה באזור מתחם סטודנטיאלי שוקק.

שני אנשים הולכים באזור שהוגדר מסוכן להליכה, משום שבונים בו. אין במקום באמת בנייה, אבל ניתן לראות את נמל חיפה ממש מקרוב.

התמונה הזו, צולמה ונחתכה, בהשראת טל, הצלמת הנפלאה.

והנה צלם, שצילמתי בחוף בת גלים. צילמתי מספר תמונות שלו ושל עוד קשיש שצילם בווידיאו תחרות שייט מפרשיות.

אני אוהב לצלם אנשים בפעילות, ובעיקר צלמים.

גלי הים התיכון נשברים אל הסלעים בחוף בת גלים.

לדעתי האישית, חוף בת גלים, על אף היותו מוזנח בשנים האחרונות, יפה בהרבה מאזור החופים הדרומיים בחיפה. נכון הדבר שבעתיים, אם אתם רק מעוניינים ללכת על הטיילת ולא להיכנס למים. בעוד בחופים הדרומיים, בין הטיילת לקו המים מפריד חול, כאן הים נשבר אל הטיילת.

חבל כאמור שהעירייה לא משקיעה במקום והוא נראה מוזנח, בדיוק כמו בית הקינו הישן על יד, שהחלו בשיפוצים שלו לפני שנים ספורות, עד שהיזם פשט את הרגל, וכיום המקום משמש מפגש לנרקומנים מהאזור.

איש צופה בתחרות המפרשיות.

יש משהו רומנטי בזוג הקשישים הללו, היושב על ספסל צהוב מול הים.

בתמונה אחרת, שאני לא מפרסם כאן, ניתן להבחין בטרנזיסטור שהגבר אוחז ולו שניהם מאזינים.

יש הרגלים ישנים, שקשה להיפטר מהם (ואולי בעצם לא צריך, כי אין בהם כל רע).

הנה חכה שדייגים במקום השאירו, בזמן שהם ישבו על ספסל סמוך ודיברו.

איש נוסע על אופניים כחולים-לבנים.

בשתי התמונות הבאות, ניתן להבחין בדייג בפעולה.

צמד חתולים, שמאוד נהנה להצטלם, ותוך כדי לא הפסיק לשחק איתי.

החתולים באזור רבים, והם גם נראים די מאושרים, שכן הדייגים מספקים להם מזון רב - דגים שקטנים מכדי לספק את הדייג, אך בהחלט מספקים את החתולים.

גלישה עם מצנח (Kite surfing).

גלשני רוח וברקע מפרשיות רבות, וגלשן מצנח אחד.

ילד סיני קטן, ליד מסעדת יוטבתה בעיר, תחנת הרכבל התחתונה.

התמונה הזו, של ילד קטן של אחת מהמשפחות הסיניות שבאו לחוף, לעסוק בפעילות הסינית המסורתית, של הפרחת עפיפונים, מצאה עצמה כאן כי חשבתי שאחת הקוראות תמצא בה עניין (מי אמר שאינני מתפשר בעבור הגולשים).

אני חושב שזה נחמד, שיש בישראל לא מעט משפחות מהגרי עבודה סיניים. אחרי הכל, יש משהו קסום בתרבות הסינית.

ילדה קטנה (לא סינית, אלא ממוצא רוסי כמדומני), רצה באותו אזור בשמחה.

הרכבל של חיפה, הידוע בפי חיפאים רבים כ"ביצים של גוראל", על שם אריה גוראל, ראש עיריית חיפה שקדם ליונה יהב ועמרם מצנע, שבנה את הרכבל הזה, המורכז משתי שלישיות כדורים ומחבל בין שכונת בת גלים לסטלה מאריס.

אם אתם תיירים בחיפה, זו יכולה להיות אטרקציה בעבורכם. בתכלם, הוא לא ממש שימושי.

לסיום, בדרך חזרה הביתה, עברתי ליד התחנה המרכזית הישנה בחיפה.

עד לפני מספר שנים, המקום היה הומה ושוקק במזללות, שאוורמות, חנויות בגדים ועוד כל מיני שטויות המאפיינות תחנות מרכזיות בישראל.

מאז המקום נסגר, הוא התמלא במועדוני חשפנות וסקס (אם זכרוני אינו מטעה אותי, היו בשולי התחנה גם כאלו בזמן שהיא פעלה, אך הם נדחקו לקרן זוית, בעוד היום הם מאכלסים את רוב המבנה).

לא שיש בזה משהו רע, אבל קצת צובט בלב לעבור במקום עם אוטובוס או רכב ולראות שלטי נאון מנצנצים, המכריזים שבמקום זה מוכרים נשים כבשר (ואני צמחוני, אני גם לא נהנה משלטים המעידים שבמקום מוכרים בשר, אבל זו לא הנקודה).