בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

מחאה לא שקטה ותמונה מעוותת

יואב השתחרר היום, יום שישי ה-9 בינואר מכלא 6, לאחר ששהה שם  כחודש (נשפט ל-35 ימים בפנים) בשל סירובו לשרת בשטחים.
הוא הספיק לבלות 32 שעות חופשה (שעה אחת לכל יום שישב בפועל) מעט לפני שהשתחרר.

משיחה קצרה עם יואב, הבנתי שנוצר אצלי רושם מוטעה באשר לסרבנים, איך לא, בגלל התקשורת (תשקורת?!)...

שאומרים סרבנים, על כמה אנשים מדובר?
רבבות?
אלפים?
מאות?
מסתבר שיחד עם יואב, ישבו בכלא במשך כל התקופה עוד מספר סרבנים בודדים, במקביל בכלא 4 ישבו עוד כמה בודדים והם כאמור נשפטים לתקופות של כחודש וחוזרים לדרכם, כך שאפשר להעריך בלי לטעות הרבה שמדובר בכמה עשרות, מאה מאתיים לכל היותר.

אני מוכרח לציין שחשבתי שמדובר בכמה מאות, אולי אלפים.
יתכן וקיימים רבים אשר לא מרוצים מפעילות צה"ל בשטחים, אבל מסתבר שרובם בוחרים לפעול בדרכים אשר אינן במסלול הבטוח לכלא...
אמנם בתקשורת נושא הסרבנות לא יורד מהכותרות וצה"ל "רואה את העניין בחומרה" ושופט את אותם בודדים ומתיחס אליהם כאילו לפחות היו מרגלי גרעין, אבל כאמור, מדובר בקבוצה מאוד קטנה...

זו עוד הוכחה מצויינת לכך שהתקשורת היא מראה מאוד מעוותת של המציאות, כמו אותן מראות קמורות, קעורות וגליות בלונה פארק, אשר מעוותות את המתבוננים בהם בצורה שאפילו אמא שלהם לא תכיר אותם, כך גם התקשורת, מדווחת על הדברים שקורים בצורה כל כך מגמתית בהתאם לנטיות כותביה שיותר, כך נדמה, אין לסמוך עליה, כאשר באים לגבש את עמדותנו והחלטותינו לגבי נושאים מסויימים.
אמור לי מה הוא העיתון שאתה קורא ואומר לך מה דעתך על העולם...
זה נותן לי הרגשה טובה שאני לא מנוי לאף עיתון ועמוד הבית שלי הוא דף החדשות של גוגל, אשר אשר מציג תמונת חדשות משתנה המתבססת על מגוון עצום של עיתונים.

ובאותו הקשר, דווח היום ב-YNET, כי קבוצות הסרבנים השונות (טייסים, מטכ"ליסטים, "אומץ לסרב" וכו') החליטו לאחד כוחות ולצאת להפגנה כנגד הכיבוש ליד מחסום כיסופים.
אני מניח שכעת, כאשר אני יודע ממקור ראשון שמדובר בקבוצות קטנות (ושוב, איש מביניהם לא התיימר להציג אותם כקבוצה, אלא זו התחושה שנוצרה אצלי על פי התקשורת ויחס הצבא), היחס שלי יהיה מעט אחר, מאשר אם לא הייתי מנהל את אותה שיחה עם יואב.
זה מזכיר לי שעברתי ליד משרד הביטחון בת"א  לפני כחודש וראיתי הפגנה של לכל היותר 15 מפגינים עם שלטים שעמדו מול מצלמה.
כמובן, שאני מניח שכאשר התמונות הוצגו במהדורת החדשות, הדברים נראו הרבה יותר מאיימים ומפחידים.
אז נכון, זה עשוי להשיג אפקט חיובי מבחינת המפגינים, אבל זו תמונה מעוותת, לא מלאה, לא נכונה, מוגזמת של מה שקורה בפועל.
זו הסיבה שכבר זמן רב לא פתחתי טלויזיה וצפיתי במהדורת חדשות, זה אולימ אפשר להכניס המון מידע לראש, אבל באשר לאמינותו, מהימנותו וכן ליכולת שלו לתרום להבנת התמונה המלאה כל קשר מקרי בהחלט.

מהדורות החדשות הטלויזיוניות, בנויות על אייטמים, רצוי קצרים, קליטים ואם יש צורך מפחידים. פיגוע - תמונות קשות ונערה מדברת בחצי בכי, חצי היסטריה ; הפגנה - אנשים עם שלטים, איש עם מגפון ומישהו בקול צעקני ומהיר מתראיין ; התפתחות מדינית - לחיצת יד בין אנשים, תמונות מפחידות של מלחמות העבר ופרשנות ספק אופטימית, ספק חוששת ; ידיעה כלכלית - גרפים גדולים המציגים נתונים עגומים של ירידה בצמיחה, בתל"ג, בהכנסה ואם אפשר, אז שיורכבו מקוים אדומים.
ואיך אפשר בלי דיווח על מזג האוויר בלי לספר לנו על מצב הכנרת, בלי להזכיר כמובן שעיקר המים במדינה הזו נשאבים מאקוויפר ההר ואקוויפר החוף, שקיימות תוכניות להמתקת מי ים ותמיד יש אופציה לייבא מים מתורכיה.

ובעניין הסרבנים, בהצלחה להם, אני חושב שעדיפה דרכם בהרבה על דרכם של כל אותם רבים (והם באמת רבים) המתחמקים משירות צבאי ושירות צבאי בתירוצים עלובים של בריאות, של אמונה או השד יודע מה.
אני יודע שאם לי היו תהיות באשר לשירות צבאי לפני שהתגייסתי, הייתי בוחר בדרך הסרבנות ולא הייתי משקר, שובר את כללי המשחק ויוצא על קב"ן או בדרכים דומות של שקר.

בהקשר של ההפגנה הצפויה של הסרבנים בכיסופים אמר אחד מנציגי המתנחלים "הצהרות הסרבנים - מעוררות רחמים והזויות".
מוזר, כי דברים ברוח דומה אני חושב על אותם מתנחלים וכל מיני דברים שאמרו בעניין חיוניותם לבניין הארץ.

יחסי ישראל-לוב המשבר הראשון

נראה כי המשבר הראשון בין ישראל ללוב, שלא מזמן "שבה אל משפחת העמים" לאחר שהצהירה שתתפרק מהנשק להשמדה המונית שעמלה על פיתוחו והשגתו.
הלובים כך מסתבר על פי העיתון "א-שרק אל אווסט" (המזרח התיכון), לא מרוצים מכך שהמגעים הדיפלומטים החשאיים שהחלו בין המדינות דלפו לתקשורת (למשל פגישתו של סייך אסלאם קדאפי, בנו של מועמר דקאפי הנשיא שנפגש עם מספר ח"כים באירופה) וברצונם להפסיק את ההתקדמות המדינית, כי בישראל לא עומדים בשום מוסר פוליטי.

מה שנכון נכון, באמת זה לא בסדר שכל נושא משרה ציבורית במדינה הזו שיודע דבר וחצי דבר רץ לתקשורת.
אני מניח שאם דבר דומה היה קורה בלוב, פשוט בעל אמצעי התקשורת שהיה מפרסם את המידע הלא רצוי וכן מי שהדליף לו היו מוצאים עצמם מפוטרים (ניסוח עדין למה שבפועל היה קורה להם).
פה זה שונה, דבר שקצת מפריע לחבר'ה מטריפולי...

יחד עם זאת, נאמר כי "ברומא התנהג כרומאי" ולכן כאשר פועלים לכינון יחסים דיפלומטים עם לוב, צריך לפעול על פי גינוני הכבוד הלובים ולא לרוץ ולהתהדר ב"מדינה הערבית התורנית שהסכימה לדבר איתנו".
ואם עובדי משרד החוץ לא מבינים את זה, כנראה שהם לא ראויים להיות עובדי משרד החוץ.

רוח צה"ל

הייתי כותב שהופתעתי לקרוא את הידיעה הבאה או שהיא מחדשת ומעולם לא נתקלתי שבכמותה.
אבל זה יהיה חטא גדול לאמת.
מפקדים בבסיס טירונים של צה"ל הורו לפקודיהם ללכת לישון (שלוף שטונדה) ולא לציין את הסילבסטר בצורה מיוחד, מפני שאין זה חג יהודי ובצה"ל לא חוגגים אותו, מיד לאחר מכן, חגגו המפקדים באוהל הסמוך, השתכרו ו"עשו שטויות".

כאמור, זה לא חדש, לא מפתיע, הסיפורים הללו התרוצצו כשאני הייתי בצבא, הסיפורים האלה היו קיימים הרבה לפני שהתגייסתי ואף נולדתי.
אבל הזיכרון הוא קצר, במיוחד במקום בו מרבית החיילים שוהים כחודש ואז ממשיכים לדרכם.
כך שוב ושוב אנו זוכים לקרוא בעיתונות את אותם סיפורים.

נשאלת השאלה, אם אלו אשר אמורים להנחיל את רוח צה"ל (אותן אמות מידה מוסריות שעל פיהן אמור הצבא לפעול) מזלזלים באותם ערכים באופן כה בוטא ומופגן, מדוע על פקודיהם לנהוג כך.
כמובן שאפשר להכנס לניתוח ארוך ומעמיק של הגורמים והסיבות לכך, אבל אסתפק רק בהצבעה על כך שצה"ל הוא ראי של חברה שכבר מזמן איבדה ערכים וקשה מאוד, סליחה, בלתי אפשרי במספר שבועות בגיל 18, פתאום להפוך אדם שעולמו המוסרי רעוע ומושטט על בליל של ערכים וחלקי ערכים שספג בתוכניות טלויזיה וברחוב במשך השנים טרם גיוסו.
אני לא חושב שיש קושי לכל מי ששירת בצבא, להבין על איזה רקע באים הדברים, כמעט כל מי ששירת ראה בשלב זה או אחר זלזול בפקודות, חיפוף, כיפוף האמת, התאמת הנתונים לדרישות ועוד שאר דברים הורסים.
ומי שלא שירת בצבא ורוצה להבין מעט על החאפריות שאני מתכוון אליה, מוזמן להשכיר בוידיאו סרטי בורקס דוגמת "ספיחס" בסדרת אסקימו לימון. מה שנראה בילדותי כסרט פארודי דמיוני מתקרב להגשמה במציאות. סביר להניח כי קיימת השפעה הדדית, הרי אותם חיילים שמשרתים ראו את הסרט וסרטים דומים לו והפנימו ערכים לקויים.
כמובן שאין זה נכון להאשים בלבד את הסרטים, הרי אדם בר דעת צריך לדעת לעשות את ההפרדה בין מציאות לדמיון, בין סרט לחיים. כפי שמי שצופה בסרט ג'נין ג'נין, צריך להבין בעצמו שהפרטים המוצגים בסרט עשויים להיות לא נכונים או בלתי מדוייקים. מדוע לא מונעים הקרנת סרטים ברוח ספיחס, הרי מסתבר שאנשים לא יודעים גם שם לעשות את ההפרדה הנחוצה בין אמת לשקר.

אני מצרף פה תמונה בה מופיע הערך "דוגמה אישית" מתוך אתר צה"ל.

קשה לראות את התמונה, לקרוא את הסיפור על מסיבת הסילבסטר במחנה 80 ולא לצחוק.
ואם אלו ערכי צה"ל, לא פלא שחיפוש בגוגל של הערך "ערכי צה"ל" מביא במקום הראשון את האתר הבא.
ערכי צה"ל "האמיתיים" משעשעים מצד אחד, אבל עצובים כאשר קולטים שבכל צחוק יש שמץ של אמת והאמת באתר הפרודי הזה יותר גדולה מבד"כ והיא עצובה ומצערת.

הכל בגלל הטלויזיה

בחור אמריקני אחד דורש מחברת הכבלים שלו 5,000 דולר (או שלוש מחשבים וחיבור לאינטרנט לכל החיים) בטענה שאישתו העלתה 22 ק"ג בישיבה האינסופית מול המרקע וילדיו הפכו לשלטטנים (שלטוט = זאפינג) עצלנים.

הסיפור הוא שהבחור דרש מחברת הכבלים לנתק אותו עוד ב-1999, אך החברה השאירה אותו מחובר בניגוד לבקשתו ולא דרשה ממנו תשלום.
במשך ארבע השנים שחלפו, אישתו והוא ישבו מול המרקע, הוא שתה בירה, היא אכלה וכך הזוג הפך להיות זוג דשן.

אכן סיפור עצוב, אבל האם אין זו חוצפה ממדרגה ראשונה?
מי שנתנו לו בטעות אצבע ודרש את כל היד...
לא רק שהוא זכה בשל טעות להיות מחובר לכבלים 4 שנים בחינם, כעת הוא מאשים אותם בכך שהוא ובני משפחתו ניצו את הטעות ודורש מהם כסף?

אגב, אני לא תזונאי מוסמך, אבל הדיאגנוזה שלי היא שאישתו העלתה 22 ק"ג בשל המזון שאכלה ולא בשל הצפיה בטלויזיה.
אבל שוב, אין מדובר במידע מוסך, יתכן שהקרינה שספגה, הביאה לעליה חדשה במשקלה...

ולסיום נקדיש כמה שניות מחשבה לגבי טיב הקשר בין בני הזוג דומוצ'ל (זה שמם), אם הבעל מתרגז שהאישה העלתה 22 ק"ג.
האם קיימים נסיונות סחיטה יותר נלוזים?
כנראה שכן, אבל המצפן המצפוני של רבים כל כך, כבר מזמן טבע בלב ים.

המשך חיים מצויינים לכולם.
אלעד