בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

באחד הימים, כאשר אכלתי ארוחת הבוקר שהכילה בעיקר תותים ודגני בוקר, קראתי את כל הכיתוב על האריזות השונות, בין היתר אריזת משקה הסויה של תנובה המשמש כתחליף לחלב פרה.

את עיני משך הכיתוב על האריזה "משקה סויה מועשר, הומוגני, מפוסטר על בטעם טבעי".

פחות או יותר אני יודע מה זה משקה סויה וכיצד מכינים אותו.

הכוונה בכיתוב מועשר היא שמוסיפים כל מיני דברים לא נחוצים, כדי להציג מוצר "בריא" יותר.

הומוגני – אחיד. חלב מגיע באופן טבעי עם כל מיני גושי שומן ולאחר תהליך מסוים, הוא הופך להיות מהומגן, כלומר בעל מרקם אחיד ללא גושים.

בטעם טבעי – בהנחה והיה לסויה טעם טבעי, אפשר היה להבין זאת.

אך מה זאת אומרת "מפוסטר על"?

בפסטור על במקום חימום בטמפרטורה של כ-73 מעלות, מחממים את החלב לחום גבוה יותר בתהליך שאמור להעניק לו עמידות גבוהה יותר.

הבעיה היא שמדובר במשקה סויה, לא במשקה חלב.

התקשרתי אל חברת תנובה, למספר שמופיע על האריזה (1-800-666-244), על מנת לברר, מדוע מספרים לנו שחלב סויה מפוסטר.

רויטל, הנציגה של תנובה, התחילה לספר לי על תהליך פסטור העל ובמה הוא שונה מהפסטור הרגיל, כאשר שאלתי אותה לגבי פסטור העל של משקה הסויה.

היא אפילו השתמשה במילה חלב.

כשסיימה, אמרתי שהכול טוב ויפה, אבל אני דיברתי על משקה סויה, לא על חלב.

רויטל לא ידעה לענות לי במקום מה הוא בדיוק תהליך הפסטור של הסויה.

אז היא חזרה אליי לאחר מספר ימים.

הסתבר, כך למדתי (או שאולי למדתי את זה כבר בעבר ושכחתי), שפסטור הוא שם כולל. נכון, הפסטור הנפוץ ביותר הוא פסטור חלב. אך ניתן לפסטר עוד מוצרים, דוגמת דבש, ביצים, יין, בירה ועוד.

טוב, אז פסטור הוא שם כולל. אך עדיין נותרה לי שאלה...

חברת תנובה, משווקת בנוסף למשקה הסויה מסדרת SO, גם משקאות סויה דומים, אך אורגניים המיוצרים על ידי הרדוף.

בדקתי טוב את האריזה של חלב הסויה של הרדוף, לפני שהגעתי לשאלת ההמשך...

מדוע על משקה הסויה של הרדוף, המשווק גם כן על ידי תנובה, לא נכתב שהוא מפוסטר (או מפוסטר על), בעוד על המשקה SO כן נכתב.

שוב, היא לא ידעה מה לענות לי. היא אמרה שלמוצרים של הרדוף, גורמים אחרים בחברה נותנים שירות. אציין שהיא הייתה מספיק נחמדה כדי להגיד שהיא תברר ותחזור אליי.

לאחר מספר ימים היא אכן חזרה.

היא סיפרה לי שהחוק לא מחייב לכתוב על המוצרים (לפחות אלו שאינם חלב) אם הם עוברים פסטור או אם לאו. במקרה דנן, על SO נכתב שהוא מפוסטר ועל הרדוף לא נכתב, כאשר בפועל שניהם עוברים את תהליך הפסטור.

שאלתי אפוא, האם בעצם ב-SO הם כותבים את המובן מאליו...

רויטל השיבה שכן.

הסתפקתי בזה.

אז מה בעצם למדנו כאן?

באופן אישי, למדתי שמוצרים רבים עוברים פסטור. לא רק חלב. בחיי, זה אפילו כתוב בוויקיפדיה. לא שזה הופך את זה לאמת מוחלטת, אבל עדיין, זו עוד אינדיקציה.

עוד דבר שאישרתי מחדש (Reconfirmed), היה עניין הכיתוב המיותר והמטעה על מוצרים רבים.

בדיוק באותו אופן שמשווקים לנו שמן תירס "ללא כולסטרול" (כאשר ברור שאין כולסטרול בשמן תירס, כי בתירס, כמו מוצרים רבים מן הצומח, אין כולסטרול), כך במקרה הזה, משווקים משקה סויה שעובר תהליך פסטור (שאני לא בטוח עדיין מה מידת חיוניותו, שכן אף מתחרה לא מצהיר שהוא עושה אותו) וכותבים שהמשקה מפוסטר, כאשר אותה חברה בדיוק, לא רואה בתהליך הפסטור עניין ראוי לציון, ולראייה במוצר כמעט זהה, של אותה חברה לא מציינים שהוא מפוסטר.

אני מניח שהסיבה שהכיתוב המעיד שמשקה הסויה מפוסטר, היא העובדה שמשווקים אותו כתחליב חלב (מאוד רווחי לחברה, שכן הוא נמכר במחיר גבוה מחלב ואם אינני טועה, הליך הייצור זול יותר, כך שנתח הרווחים של החברה גדול יותר) ולכן, ודאי חלק מהאנשים ישוכנעו ביתר קלות לרכוש את המוצר במקום חלב, אם המילה "מפוסטר" (או טוב מכך, "מפוסטר-על") תופיע על האריזה.

האם יש כאן משהו לא חוקי?

ככל הנראה לא. תנובה כותבים אמת כאשר הם מספרים לנו שהמוצר מפוסטר. אין כאן הטעייה של הצרכן.

אולם, בהחלט יש כאן ניסיון לקצירת רווחים שיווקיים. בעלות אפסית (כי הרי המוצר מגיע בכל מקרה עם אריזה, בין אם כותבים עליה שהמוצר מפוסטר ובין אם לאו), מעניקים למוצר תדמית של מוצר "טוב" יותר מאחרים, כאשר אין בזה ממש.

אני מציע לכל מי שעורך קניות, לשים לב לדברים האלה. לא לתת לדברים המובנים מאליהם, הכתובים על מוצר, להיות אלו המכתיבים את הבחירה של מוצר מסוים על פני מוצר אחר.

לא כל פיסת אינפורמציה על מוצר ראויה להיות כתובה שם. אחרי הכול, כאשר האדם עומד בגפו מול המוצר הסופר, מספר מוצרים דומים מתחרים על לבו ובסופו של דבר גדולים הסיכויים שהקונה ירכוש את המוצר עם האריזה היפה יותר או זו עם הסיסמא הכי קליטה. לא בהכרח את המוצר הטוב יותר.

אז בינתיים, נמשיך  לקבל המון מידע שהוא אולי לא מוטעה (אם כי אין לי ספק שלא כל המופיע על האריזות השונות נכון. כך למשל לפני מספר שנים, שונו במודע תאריכי הייצור של מיצים שיובאו לארץ, רק כדי שהיבואן יוכל לשווק אותם לאחר פקיעת התאריך האחרון לשייוק), אבל לחלוטין לא חשוב...

אלעד