בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

כמה התעצבתי כאשר ראיתי את הידיעה הבאה, על בחור אמריקני שהורשע בריגול לטובת ישראל.

התעצבתי במלוא הרצינות, שכן באמת עצוב לראות אדם שתמך בישראל באופן אקטיבי למדי, מושלך לכלא לכ-12 שנים.

התקשתי שלא להיזכר בפרשה אחרת, משנות השמונים של בחור אחר שעזר לישראל ועד היום הוא מוחזק בכלא האמריקני.

כמובן, במכבסת המילים, יכולתי לבחור במילה ריגל לטובת ישראל ולא עזר לישראל, אבל אז הייתי אולי הייתי מקטין את ההזדהות עם הדמות.

בכל מקרה, דבר נוסף שגרם לי להיזכר בפרשת פולארד, במקרה הנוכחי של לארי פרנקלין, הוא היחס הקר אליו זוכה החשוד מישראל.

בין אם הייתה זו התנערות גורפת מפולארד בשנות השמונים, ובין אם זו התנערות שגריר ישראל מהאדם המורשע כעת, בטיעון שזה "עניין פנימי של ארה"ב" (זה שישראל שורבבה בטעות, זה סתם מקרה זדוני).

אך לא בזה רציתי לעסוק.

קראתי את הידיעה הבוקר באתר "הארץ" ושמתי לב למשהו מוזר:

כפי שאתם רואים, סימנתי את מה שנראה לי מוזר.

אחרי קריאת הידיעה, הייתי בטוח במאת האחוזים כי שגריר ארה"ב בישראל הוא דני, אך לא יכולתי להחליט האם הוא דני גילרמן או אולי דני איילון.

אובד עצות, אך שמח על האתגר שעיתון "הארץ" העניק לי הבוקר, הלכתי ובדקתי את אתר משרד החוץ (תגיעו לשם לבד), שם שמחתי לגלות שמשרד החוץ הישראלי, מציע newletter ו-rss לכל המעוניין.

נרשמתי לחלקים הרלוונטיים של הניוזלטר (שכמובן, הואיל וזה אתר משרד החוץ, קיימים רק באנגלית ולא בעברית, כי הרי למה לתת שירות למשלם המיסים דובר העברית, כאשר רוצים להביא את העמדה הישראלית לעולם?! ואם זה ברור, מדוע לא לעשות ניוזלטר בערבית, לציבור דוברי הערבית בעולם, שישראל בהחלט יכולה להרוויח מכך שהוא ייקרא את מה שיש למדינת ישראל להגיד לו, ללא תיווך ערוצים כמו אלג'זירה או התקשורת במקומית במדינתו).

ואז הגעתי לאתר השגרירות הישראלית בוושינגטון, שם שמחתי לגלות שכפי שחשדתי לפני שבדקתי, השגריר הישראלי בוושינגטון הוא דני אייליון:

אם אתם תוהים האם אני חכם לאחר מעשה, כאשר אני אומר שחשדתי וידעתי, התשובה היא בוודאי.

יחד עם זאת, הואיל ואני יודע דבר או שניים על הדרך בה נעשות ידיעות בעיתונות, הרי בכל זאת היה לי חשד שדווקא המידע שכתוב בגוף הידיעה הוא הנכון ולא מה שכתוב בכותרת ופסקת הפתיחה.

הואיל והידיעות מגיעות ומשוכתבות, כך שאת הכותרת (ולעיתים את פסקת המפתיחה) כותבים משכתבים ועורכים, בעוד את גוף הידיעה יש סיכוי רב יותר שכותב הכתב (במקרה דנן שמואל רוזנר), כך שמי שבקיא בפרטים הטכניים כגון מי אמר מה, יהיה ודאי הכתב העוסק בתחום ומכיר את הנפשות הפועלות, ולא איזה עורך בעל ראייה רחבה יותר, אולי, אך בעל פחות רגישות לנפשות הפועלות.

השואלים אתם מיהו אם כן דני גילרמן?

למען האמת, גם הוא שגריר ישראל הנמצא על אדמת ארה"ב.

אולם חלק ניכר מזמנו, הוא מבלה על אדמה הנמצאת בצפון אמריקה, אך באופן סמלי לא מוגדרת כשטח שיפוט של ארה"ב (מצד שני, גם שגרירויות זרות, כמו השגרירות הישראלית לא מוגדרות ככאלה, אז גם איילון לא נמצא על אדמה אמריקנית במשך זמן רב).

כוונתי כמובן לומר שדני גילרמן, הוא שגריר ישראל באו"ם.

קרוב להיות השגריר בארה"ב, אבל לא.

אגב, אפשר לטעון שבכותרת נטען "שגריר ישראל" ולא נכתב היכן. אבל כמובן, נראה לי שברור שאם מדובר על ארה"ב, יהיה מדובר בשגריר הישראלי לארה"ב ולא לאומות המאחודות. וכמובן, אני מתקשה להאמין שאותו משפט, יצא משני אנשים שונים ושניהם צוטטו באותה ידיעה, בשני מקומות שונים.

הדבר השני שאביא כאן, הוצג לפני שבוע בתוכנית "רואים עולם" בערוץ הראשון.

במסגרת כתבה על איראן, הוצג נשיא איראן, אחמדינג'אד, נואם באיזה אירוע. עשיתי צילום מסך:

הואיל ומדובר בחידה קשה, אך יחד עם זאת משעשעת, אחלוק אותה עימכם.

כמה מיקרופונים, מקליטים את הנשיא האיראני?

בין הפותרים נכונה, תוגרל טיסה לאיראן בכיוון אחד, וחזרה על גבי טילי שהאב-3.

לסיום, זו אינה חידה. אך בדף הבא בפליקר, מצאתי קריקטורה משעשעת למדי, אשר שמה לב לכשל קטן בהתבטאות האומללה של נשיא איראן בחודש אוקטובר 2005, כאשר קרא שיש למחוק את ישראל מהמפה.

לאחר שהנשיא האיראני (זה מטהרן, לא זה מירושלים), קורא למחוק את ישראל מהמפה, נלחש לו מהצד, שישראל כלל לא מופיעה על המפות האיראניות (בד"כ מופיעה פלסטין במקום).

כתגובה, בקריקטורה, אחמדינג'אד מסנן קללה עסיסית נגד היהודים הארורים.

עד כאן לבוקר שבת שמשי, קריר ויפה זה.

אלעד