רצח
בתל אביב דקר ביום שישי נער בן 17 מבת ים נער תל אביבי בן גילו.
סיבת הדקירה, ריב על בחורה.
כנראה שהיא ודאי הייתה ממש שווה את זה ובטח לא סתם פריחה...
אחרת קשה להסביר למה נער אחד בן 17 איבד את חייו ונער בן 17 אחר, יישב הרבה זמן בכלא...
על דת, מדינה ומה שביניהן
על פי התקשורת רבים יצאו להפגין בפריז, בשאר ערי צרפת ובבירות אירופיות שונות על ההחלטה של הממשלה לאסור לבישת רעלה, כיפה וענידת צלבים גדולים במוסדות חינוך של המדינה.
הסיבה להטלת האיסור על חבישת הרעלה, היא שהחוקה הצרפתית שהתעצבה אחרי כמאתיים שנים של מאבקים על עיצוב התרבות והחברה בצרפת, דוגלת בהפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה (בניגוד למשל לישראל שהמדינה ממנת מוסדות דת, בין אם יש בהם צורך ובין אם לאו).
הרעיון של הפרדת הדת מהמדינה הוא באמת רעיון טוב שבמידה והוא לא ממומש, עשויה להיווצר איראניזציה במדינה, כלומר התחזקות אנשי הדת על חשבון כספי משלם המיסים.
מדוע אתאיסט למשל צריך לממן מכספו רב עירוני, עם כל הכבוד?
טוב, אז התגבשה במדינה הזו מוסכמה שהמדינה דואגת לשירותי דת, אבל במה זה עוזר?
מישהו ניסה להעזר פעם בשירותי הדת הנפלאים שמספקת חברה קדישא?
אני ניסיתי, לא נהנתי.
ידעתם שמי שרוצה להתחתן, חייב לשלם עוד כמה מאות שקלים לרבנות, נוסף על הכסף שהיא מקבלת מהמדינה?
(ולא נזכיר את ה"תרומה" שהרב מבקש, כפי שהוא העז ברוב חוצפתו לבקש בחתונה של אחותי ואף נקב במחיר מינימלי)
מה באמת התפקיד של המועצה הדתית למעט שביתה?
אני מכיר הרבה שומרי כשרות שלא היו מרוצים מהכשרות שהרבנות הראשית בנהריה נתנה למילקי של שטראוס.
אפילו הרב עצמו טען שהוא לא היה אוכל את המוצר.
אז למה באמת צריך שהמדינה תספק שירותי דת?
הרי הרבה מאוד אנשים דתיים, חרדים, לא מסתפקים בשירותי הדת שהמדינה מעניקה ודורשים מוצרי מזון בהשגחת נציגיהם וכמובן שאר השירותים ניתנים על ידי "אנשים מקצועיים" מטעמם.
אם וכאשר המדינה תאמר יפה שלום לאותם אנשי דת, ודאי הם ימצאו עבודה בשוק החופשי, הרי יש להם דרישה בשוק, הם עושים עבודה חשובה, לא?
ובחזרה לעניין ההפגנות בצרפת, על אף שאני סבור שדת ומדינה לא צרכים ללכת יד ביד, מהסיבות שפירטתי לעיל ועוד רבות נוספות, הרי שהדרישה הצרפתית ניראית לי מעט מוגזמת.
יתכן ומדובר בהבדלי תרבות, הבדלי גישה והבדלי תפישה. יתכן וגם מדובר בחששות ההולכים וגוברים בצרפת הקתולית מעליית האיסלאם (דבר שביטוי לו ניתן למצוא בתבוסתו של נפלגתו של ליונל ז'וספאן בבחירות האחרונות לאסיפה הלאומית).
אבל לי הדרישה של הסרת הרעלה במוסדות חינוך רשמיים של המדינה ניראית מוגזמת. במיוחד לאור העובדה שמדובר במשהו של אמונה, לא משהו שמעיד בהכרח על זלזול במדינה או בחוקיה ומעבר לאמונה, אותן נשים העוטות על פניהן רעלה, עושות זאת מפני שהן מאמינות שהדבר גורם להן להיות צנועות יותר (לפחות חלקן ודאי סבור כך).
לבוא בדרישה לאנשים לחשוף חלקים בגופם זו דרישה חצופה. שקול הדבר לכך שמדינה אחרת, בה נוהגות חלק מהנשים באופן מסורתי ללכת ללא לבוש חלק עליון, תקום דרישה שכל מי שתרצה ללמוד בבית ספר, תהיה חייבת להסיר את החולצה.
נכון, "ברומא התנהג כרומאי" וסביר להניח שחלק מהנשים ודאי היו מסכימות לחשוף את דדיהן, אבל יש נשים שבאמת ובתמים חשיפת החזה בפומבי ניראית להן פגיעה בפרטיות וכך גם חשיפת הפנים והשיער עבור לפחות חלק מהנשים מוסלמיות.
אז נכון שהמשפט שכל צרפתי (ורק צרפתי) מכיר כאמת המוחלטת - צרפת היא המדינה הכי נפלאה, הכי נאורה, הכי ליברלית, עם התרבות הכי נפלאה, האוכל הכי טוב והנופים הכי יפים (וכן הלאה) מתקיים.
אבל הרצון לכפות את החילוניות על אנשים דתיים לא לרוחי, במיוחד כאשר אני חי במדינה בה קורה ההיפך, שאנשים דתיים מנסים לכפות עלי חוקים דתיים כאלה ואחרים.
תנו לחיות בשקט, איש באמונתו (או חוסר אמונתו) יחיה!
צדק נוסח צה"ל
צדק נוסח צה"ל, חייל נדון ל-28 ימים על מעבר באור אדום ועוד 28 ימים על התחצפות לשוטר שרשם לו את הדו"ח - סה"כ 56 ימים בכלא 4, בעיקר על כך שעבר באור אדום.
הצדק נעשה, בדרך הצבאית...
זה משקורה שכל קצין בדרגת סגן ומעלה (במקרה הזה סגן אלוף) רשאי לשפו את חייליו כראות עיניו.
עם כל הכבוד והרצון להעניק למפקדים כלים לשליטה על חייליהם, חלק מהאנשים שרשויות הצבא העניקו להם את הזכות לשפוט, הם אנשים שכלל לא ראויים לחרוץ את דינם של אחרים.
במשפט שנעשה במדינת ישראל שלא במסגרת הצבא, השופט הוא אדם בעל השכלה משפטית, בקיא בחוקים ובנהלי השיפוט. גם אם יש במשפט פלילי המון מרחב לשופט לקבוע את מידת העונש, עדיין הוא פועל על פי תקדימים, כלומר על פי ארועים דומים שנדונו בבתי משפט בעבר, על מנת לא להפלות בין אדם לאדם.
דברים שאולי עדיף לעשות מאשר לחצות את הכביש באור אדום ברמזור:
לסרב לשרת בשטחים - 35 יום בכלא בלבד.
לירות על שמאלנים - נזיפה בלבד.
לירות על ערבים - תהילת עולם.
אז בבקשה, לא לבצע פשעים חמורים כמו חציית הכביש באור אדום, או חלילה, התחצפות לשוטר צבאי רחמנא ליצלן.
למה ללמוד בביצפר אם אפשר לקנות תעודת בגרות?
אדם בן 55 מחיפה נעצר בחשד שמכר תארים מזוייפים מאוניברסיטת מולדובה לעשרות מורים באזור חיפה.
כאמור בית ספר, לפחות האינטרני, אמור להקנות לתלמידים נוסף על תעודת בגרות (לכ-50% מתלמידיו שלא נושרים) גם ערכים.
אחד הערכים שמערכת החינוך אמורה להעניק לתלמידיה הוא יושר.
כיצד מורה שרוכש את תוארו בכסף, במרמה ולא ביושר, יכול לבוא בטענות כלפי תלמיד שלמשל נתפס מעתיק במבחן?
הרי התלמיד ניגש למבחן, זה כבר הרבה יותר מאשר לשלוח צ'ק בדואר...
מאוד שועשעתי לקרוא את מה שסיפרה השוטרת המנהלת את החקירה ששמעה מאחד המורים :
"לדבריהם, הם רכשו את התעודות לצרכי שכר בלבד, ולכן לא ראו בכך כל דופי"
כמובן, הרי הם רצו רק להגדיל את שכרם הזעום, כי לא היה להם מספיק כסף ולכן הוציאו רבבות דולרים על רכישת תעודה. מסכנים שכמותם.
למה נטפלים אליהם?
כנראה כי מישהו לא אוהב מורים (מעניין מאיפה צצה השנאה הזו למורים)!
הרי הגיוני שאדם שרוצה להגדיל את שכרו יציג תעודה שרכש במרמה...
זה לגיטימי, זה רק לצורך הגדלת התלוש, בחייכם, אנחנו בישראל...
ועוד ציטוט אמיתי, הפעם של גורם בהסתדרות המורים :
"יש מורים שהולכים ולומדים משפרים את השכלתם ביושר וחבל שקבוצה קטנה של מורים פוגעת בכלל ציבור המורים. אנחנו עדין לא יודעים מי הם המורים החשודים ואם הם שייכים להסתדרות אך לא נגן עליהם וכאשר זהותם תתברר יוחלט בהסתדרות המורים באילו צעדים לנקוט נגדם".
לא נמסר מי בהסתדרות המורים מסר את זה, אבל מה הסיכוי שזה אברהם בן שבת?

תעודת הסטודנט של אברהם בן שבת (אני יודע שזה ישן ונושן)
מזל טוב לך רוצח נתעב
מרגלית היקרה שלום
בשעה טובה ומוצלחת אנו מבשרים לכם על חתונתו של בן עמינו היקר יגאל עמיר ובח"ל לריסה טרימבובלר.
טקס האיחוד המרגש יתקיים בכלא איילון, קבלת פנים תחל כשעה לפני החופה ברחבת המסדרים.
מצפים לראותך, ההורים האב המאושר, האם הגננת גאולה, חגי ושאר בני המשפחה.
כאמור, את ההזמנה הפיקטיבית הזו אני פיברקתי.
אבל יגאל עמיר מתחתן.
כמובן שהזוג אוהב באמת, הכלה לא נמשכת לחתן רק מפני שהוא סלבריטאי, אלא בשל האישיות הכובשת.
בינינו, מי לא אוהבת גבר עם אקדח?
לזכותה של הכלה המיועדת ייאמר, כי מדובר באישה גרושה, אם לארבעה ילדים שלפני כשנה, בעודה נשואה החלה לבקר את עמיר על מנת להביע תמיכה (סה"כ מגיע לו, הרי הוא רצח ראש ממשלה) ולאחרונה התגרשה, כנראה על מנת שיוכלו לבוא בברית הנישואין.
איזה מזל שרוצה ראש הממשלה רבין נקרא יגאל עמיר ולא יגאל כהן, אחרת הגברת הנכבדה הייתה בבעיה, בשל היותה גרושה...
וכאן אני חייב לשים את הפוטומונטאז' המזעזע הזה שעשו ה-YNET. אם הם צרכים עזרה עם הגרפיקה, אני מוכן להמליץ להם על כמה אנשים, כי איכות ההדבקה של הדמויות על הפנים...

עמיר ורעייתו העתידית על רקע בית הסוהר
בכל מקרה, לאחר יום מאז פורסמו הדברים לראשונה, נמסר על ידי שירות בתי הסוהר כי לא יינתן לעמיר אישור להתחתן בין כותלי בית הסוהר.
דבר לגיטימי, אלא אם לא מתכוונים גם לאפשר לו לבוא בברית הנישואין באולם על חשבונו.
בכל מקרה, בתגובה לדבר חתונתו של עמיר, התראיין חבר הכנסת יובל שטייניץ (אגב גם הוא דר' לפילוסופיה בהשכלתו, בדומה לכלתו המיועדת של רוצחו של ראש הממשלה) ואמר את הדברים הבאים :
"אני סבור שעונש מאסר עולם חייב לכלול גם את שלילת הזכויות הבסיסיות כמו הזכות להינשא ולהביא ילדים לעולם עד לאחר המאסר... אינני מבין מדוע החוק הישראלי מאפשר לרוצחים נתעבים להינשא בכלא, ואני חושב שאם זה החוק שלנו יהיה נכון לשקול לשנותו".
הדברים מעט קוממו אותי, כלומר נקבע כי מותר להטיל על אדם סנקציה ולשלול את זכותו לחופש תנועה, אבל הרצון להעניש פושעים גם על ידי שלילת זכויות בסיסיות לא לרוחי, נתעבים ושפלים ככל שיהיו הרוצח ועשיו.
לכן החלטתי לכתוב לחבר הכנסת שטייניץ את המכתב הבא :
שלום רב לך כבוד חבר הכנסת יובל שטייניץ.
קראתי הבוקר את הכתבה הבאה באתר החדשות של וואלה
http://news.walla.co.il/?w=//493732
וראיתי שצוטטת כי שאמר בקול ישראל :
"אני סבור שעונש מאסר עולם חייב לכלול גם את שלילת הזכויות הבסיסיות כמו הזכות להינשא ולהביא ילדים לעולם עד לאחר המאסר... אינני מבין מדוע החוק הישראלי מאפשר לרוצחים נתעבים להינשא בכלא, ואני חושב שאם זה החוק שלנו יהיה נכון לשקול לשנותו".
דווקא כפילוסוף וכמי שאמון על המוסר, אני חושב שאתה צריך להבין את המשמעות שבנטלת עונשי המאסר. יש בהם כמובן אקט של ענישה, של "נקמה" בפושעים, אבל אחת הסיבות העיקריות שעונש המאסר מבוצע הוא להרחיק אנשים בלתי מוסריים משאר החברה על ידי שלילת חופש התנועה שלהם.
אני סבור, שגם כאשר אדם ביצע פשע, נתעב ככל שיהיה, אין זה אומר שיש לשלול ממנו זכויות סיסיות, כמו הזכות לבוא בברית הנישואין או הזכות להעמיד צאצאים.
אינני חושב שהדברים שהשמעת (אם אכן הציטוט נכון), ראויים שייאמרו על ידי חבר כנסת בישראל, כאמור מדינת ישראל בחרה בדרך ענישה של שלילת חופש התנועה של עמיר ורוצחים אחרים, אבל לא בזכויותיהם הטבעיות וביניהן לאושר, הזכות להתחתן והזכות להעמיד צאצאים.
נכון, שפל הוא רוצח ראש הממשלה ונראה כאילו כלתו אינה מן הטובות שבביתנו גם כן.
אבל דבריך לדעתי אינם ראויים שיאמרו, מפני שגם האדם השפל ביותר, הוא עדיין בן אדם.
ואביא במכתב זה דברים שכתבתי ופירסמתי לפני מספר ימים ברוח דומה, בעקבות כתבה שהתפרסמה במעריב, בה רואיין מפקד הכלא בו שהה עמיר ושוהה בו ברגותי, שהחליט לספר רכילות פיקנטית על הנתונים למרותו.
הדברים נכתבו לפני שקראתי את דבריך ולפני שדבר חתונתו של עמיר נודע. אבל אני סבור שהם מתאימים גם כעת.
זה נבלה וזה טרפה
פושעים ועבריינים מוחזקים בבתי כלא.
לדוגמא, יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה רבין, או מרואן ברגותי, ראש התנזים. הענישה בכליאה יש בה מספר מטרות - בראש ובראשונה להרחיק מהציבור הרחב אנשים שעשויים לפגוע בו, אבל גם הענישה והנקמה הנם מרכיב מכריע בשיקול לפיו נדון אדם למאסר מאחורי סורג ובריח. נכון, בד"כ האנשים המוחזקים בכלא עברו על החוק (בד"כ כי סביר להניח שישנם מקרים בהם אנשים נשלחים לכלא על לא עוול בכפם), אבל אין זה אומר שזכויותיהם נרמסות .כך אסירים יכולים להצביע לכנסת במידה והם אזרחי ישראל, הם זכאים לטיפול רפואי, למזון, ביגוד ועוד שלל דברים, שלא קשורים לעונש של שלילת החופש שהוטל עליהם. לכן, מאוד לא הייתי מאושר, לקרוא את הכתבה הבאה בה גונדר משנה אבי ביטון, מנהל כלא "אוהלי קידר", סיפר על תנאי הכליאה של עמיר וברגותי.
http://www.maariv.co.il/cache/ART628579.html
נכון, חשוב שהציבור ידע באילו תנאים כלואים אסירים במדינה הזו (זה לא בהכרח אומר שרע, פשוט ביקורת זה דבר חשוב), אבל זה שחופש התנועה של אדם נשלל, אין זה אומר שמותר לחטט בחייו ולספר בצורה רכילותית על סדר יומו.
כן חשוב לדעת מה רמת הסניטציה בתאו של יגאל עמיר (לא אמרתי שזה מעניין אותי, אבל יש עניין ציבורי), לא עניינו של אף אחד כמה שעות ביום הוא לומד, מה הוא לומד, עם מי הוא מתכתב ומה הוא אוכל (כל עוד אין פה עניין של תכנון רצח פוליטי נוסף).
מדובר בחטטנות לשמה, פגיעה בפרטיות.
נכון, עמיר הוא בן אדם נתעב וכך עוד רבים מהאנשים שגונדר משנה ביטון אחראי לשלומם, אבל היציאה של ביטון לתקשורת, תוך כדי סיפור חייהם הפרטיים של אסירים לא לרוחי.
נכון, הוא עושה עבודה קשה ולא נעימה שמישהו צריך לעשות, נכון, הוא עובד (לדבריו) מחמש וחצי בבוקר עד חצות ונאלץ להתמודד עם איומים וטענות של שרצי אדם.
אבל גם אותם שרצים הם בני אדם ואני בטוח שהם לא ממש מעוניינים שמישהו שאחראי עליהם, שהם תחת מרותו, כלומר אם יתלוננו על הדברים שאמר עליהם יש סיכוי טוב שהם יזכו להרעה בתנאים, יספר עליהם דברים אישיים שכאלה.
בקיצור, מרגיז ולדעתי צריך להסביר לאותו מנהל בית כלא, שעם כל הרצון שלו להשמיע את דבריו לעולם ואפילו שמדובר בדברים פיקנטים שעשויים לעניין אנשים יותר מאשר דברים הרבה יותר חשובים, עדיין הוא מדבר על בני אדם שתחת אחריותו, יש להם זכויות ואחת מהזכויות היא לשמור על חייהם הפרטיים.
אני משוכנע שהכתבה הייתה הרבה פחות "מעניינת" אם הוא היה מדבר על תנאי האסירים בבית הכלא שלו בכלליות, בלי לנקוב בשמותיהם של עמיר וברגותי, אבל לא הכל בכתבה היא יצירת עניין ובמקרה הזה, מעבר לרכילות, לא היה הרבה ערך חדשותי בכתבה והיא ניראית לי לא לעניין.
בברכה,
אלעד יאיר
חיפה
כאמור, הקטע בסוף לקוח מדברים שכתבתי והופיעו בסוף הפוסט הזה.
את תגובתו של חבר הכנסת שטייניץ, במידה ותהיה אביא בהמשך.
פילוסופיה מגוייסת?
אני רוצה להסב את תשומת לב קוראי שורות אלו לעימות בין פרופ' אסא כשר לאחד מהחותמים על מכתב הטייסים.
כאמור, נחשף כבר לפני מספר חודשים שהחיסולים הממוקדים, לא כל כך ממוקדים כפי שהציגו אותם, דבר שעורר הדים תקשורתיים רבים.
בעימות שנערך בין השניים באוניברסיטת בן גורין, יצא פרופ' כשר כנגד מכתב הסרבנים וטען שמאז רצח רבין, לא הייתה אווירה כזו של עבירה על החוק.
מבחינתו טען הטייס המודח שפרופסור כשר הוא "פילוסוף מטעם" (פרופ' כשר הוא מי שכתב את הקוד האתי של צה"ל אותן נורמות מוסריות האמורות להנחות את חיילים צה"ל ומפקדיו) והוא מעניק חותם מוסרי מזוייף לבצע פשעים מוסריים בעבור כסף.
פרופסור כשר המשיך וסיפר שמבחינתו חיסולים ממוקדים הם לגיטימים והסרן המודח טען שבשיחת ההדחה עם מפקד חיל האוויר מפקד החיל אמר "שאפילו פרופ' אסא כשר אומר שכל הפעולות הקשות שביצענו הם בסדר", כלומר פרופ' כשר מקבל כסף עבור דבריו ואילו הטייס שם בחינם (טיעון שהוא לא לגמרי רלבנטי לדעתי, אבל שיהיה).
את דבריו סיכם כאשר באומרו "אני שמח שמפקד חיל האוויר הדיח אותך. אני וילדיי לא יכולים לישון בשקט כשאנחנו יודעים שאתה הוא זה ששומר עלינו".
דברים שבהחלט מראים שהוא איבד את קור רוחו, כי הרי אין כל קשר לרצון של הטייס לפעול על פי מצפונו שאומר לו שיש משהו רע בפצצה גורפת, לבין יכולתו לבצע את תפקידו ולהגן על המדינה.
ולאחר הדברים שהשניים העלו, אני שואל את עצמי, לגבי הקביעה מהו מוסרי ומה לא.
האם יקום פילוסוף (ואין אני טוען שזה המקרה) ויגיד שמותר להרוג בכל מחיר, האם עצם היותו פילוסוף, גם אם הוא פרופסור חשוב, האם זה נותן לגיטימציה לרצוח?
ומה לגבי ברי סמכא אחרים, למשל רבנים המוציאים דין רודף לאנשים שלא נוהגים על פי ראות עיניהם?
אין כל פסול בכך שאנשים יחזיקו בדעות מוסריות יותר משל הפילוסופים.
הפילוסופיה, גם אם היא השאיפה אחר חיפוש החוכמה, עדיין אין היא אומרת שיש מישהו, מלומד וחכם ככל שיהיה, שידע יותר טוב מאנשים אחרים מה מוסרי ומה טוב ליתר הבריות.
יתכן והגדר, אולי, פוגעת, קצת, בפלסטינים
ראש הממשלה שרון הודה בישיבת קבינט כי הנסיון שנצבר בחודשים בהם נבנת גדר ההפרדה"אינו מניח את הדעת בפגיעה בחיי הפלסטינים".
שר הבטחון שאול מפוז לעומתו טוען שכל סנטימטר בגדר חשוב והתוואי הנוכחי הוא הכי טוב שניתן להתוות.
אז יפה שראש הממשלה התעורר, חבל שזה קורה רק בשל לחץ בינלאומי וחוות דעת של הפרקליטות שקבעה שבניית הגדר במתכונתה הנוכחית, לא תעבור את מבחן בג"ץ.
הצעד הראשון בפתרון בעיות הוא הבנתן ושרון כרגע פסע את הצעד הראשון וכעת רצוי שיבין שבניית הגדר בהתאם לרצון ישראל, ללא התחשבות בפלסטינים (גם מבחינה של קביעת גבולות מדינתם העתידית באופן חד צצדי וגם הבעיה של פילוג ישובים ערבים והפרדת אוכלוסיה) היא צעד לא נבון ורצוי להתחשב בצד שמנגד, כאשר קובעים עובדות בשטח.
לונדון כן מחכה לי
ביום חמישי בערב אנה ואני טסים למספר ימים ללונדון, על מנת לחגוג את יום הולדתה (אנה, המון מזל טוב!).
בתוכנית ההולכת ומתגבשת חגיגת ראש השנה הסיני (יום ראשון הקרוב) בצ'יינה טאון ועוד שלל הפתעות.
אני מאוד מקווה שהטיול יהיה מוצלח!
(ובאותה הזדמנות שאנחנו שם, פחות משבוע לאחר שאנחנו עוזבים אח שלי חוגג יום הולדת 30 - יש למישהו רעיון למתנה, למעט נעלי בית?)
ועד כאן להפעם
אלעד