| 1/2003
את מי בחרתי?! איך הגעתי לשם?
היו לי רגשות מעורבים בקשר לבחירה, אני חייב להודות.
בימים האחרונים היו לי התלבטויות אם להצביע לעלה ירוק כהצבעת מחאה על כך שאינני מאמין לאף אחד מהמפלגות שכבר בכנסת או להצביע למרץ שמאז כינון ממשלת שרון עמדו באופוזיציה, כלומר הם היוו למעשה את האלטרנטיבה לממשלה הכושלת של אריאל שרון.
היום בבוקר החלטתי, שמתוך עיקרון, לא אצביע בכלל ובכך אביע את מחאתי הפוליטית.
אחר כך, בחור בשם מרק, שכנע אותי שכדאי לי להצביע, לא משנה כרגע איך הוא שכנע, וחשבתי שאלך להצביע ואכניס למעטפה פתק של קנ (קנביס, האותיות של עלה ירוק).
עמדתי מספר דקות מאחורי הפרגוד, התבדחתי עם חברי ועדת הקלפי, הרמתי שני פתקים, אחד של עלה ירוק, אחד של מרץ ובסוף זכיתי להארה.
אינני צרכן סמים. מעולם לא עישנתי אפילו סיגריה (למעט שאכטה מסיגר שהיתה נוראה לטעמי).
אני לא חושב שאני אשתמש אי פעם בסמים ולכן, על אף שלדעתי התרת השימוש בסמים הקלים, תחת פיקוח, היא חשובה, הבנתי שמפלגת עלה ירוק, גם אם תעבור את אחוז החסימה, לא תצליח להעביר את החוק אלא רק תשנה את המעורבות.
בנוסף, למפלגת עלה ירוק אין מצע מדיני מפורט כמו מרץ ואינני מכיר את המועמדים שלה (אל אף שאני מכיר את שמו של בועז וכטל וצפיתי בסרטון המראה את כל המועמדים במקומות הראשונים במפלגה).
למרץ לעומת זאת, יש משנה מדינית סדורה יחסית, ואני אפילו מסכים לה בגדול (ולעיתים אני אף מקצין את דעותי מחברי מרץ).
אז גם אם הם עוד מפלגה של חברי כנסת, לפחות הם היו מספיק הגונים בשביל לשבת באופוזיציה ולא לזחול לממשלה בראשות הליכוד, בראשות אריק שרון, שמשום מה שכחו את הדברים שנעשו תחת תפקידו כשר ביטחון בעת מלחמת לבנון.
האיש הישר וההגון, שעל פי השמועות (שנראות מבוססות במקרה זה) הטעה את בגין, ראש הממשלה, בקשר לעומק הכניסה ללבנון (40 קילומטר שהתרחבו עד ביירות).
אותו ראש ממשלה שרק לאחרונה עלה שמו של בנו (שגם מועמד בליכוד וכל מי שהצביע ליכוד בחר גם בו) ואף שלו בהקשר לשוחד ושחיתות.
אז כנראה שלמרות הפתק שלי, מרץ ישבו באופוזיציה.
לפחות אני יודע שמרץ ישבו באופוזיציה ולא יצטרפו לכל ממשלה שתקום ואחר יצפו לקבל את אמון הבוחר למשל על ידי כך שיחליפו את ראש מפלגתם כמו העבודה ועמרם מצנע.
נושא אחר שגם קשור לבחירות:
תחבורה ציבורית (איך לא, אני)
קמתי הבוקר בעשר דקות איחור (לא אופייני לי במיוחד), החלטתי כי בשל העובדה שהיום שבתון, אני יכול לחכות לקו 904 שמגיע מאזור הבית בחיפה לת"א.
חיכיתי, בשש וארבעים האוטבוס לא הגיע...
בשבע ועשרה, האוטובוס לא הגיע...
הואיל וכבר שני אוטבוס בוששו להגיע, רצתי מהר לתפוס את קו האוטובוס שמגיע לרכבת אחת לשעה.
תפסתי אותו בדיוק בשניה שהוא הגיע.
וכך הגעתי לתחנת הרכבת חוף הכרמל.
הרכבת, היתה מפוצצת באנשים, כנראה כי כולם נזכרו שהם גרים בחיפה, אבל בעצם מצביעים במרכז...
על "רכבת השואה" שעליתי עליה, ישבתי על הריצפה.
היה לי הרבה זמן לקרוא את ספר ההיסטוריה השמן של המאה העשרים, שאני קורא כבר חודשיים וסיימתי רק שני שלישים ממנו.
למה היה לי זמן?
כי הרכבת היתה מאספת!
זה הכי נורא!
כמו ביום שישי, הרכבת עוצרת בכל התחנות...
כמובן שמנהליה החכמים של רכבת ישראל, החליטו להחמיר את רוע הגזרה והחליטו שרכבות ביום הבחירות יסעו מחיפה לת"א אחת לשעה במקום שתיים עד שלוש רכבות בשעה ביום שתיקונו...
כמובן, כפי שכבר סיפרתי קודם לכן, הרכבת היתה מפוצצת עד אפס מקום.
אנשים דרכו על אנשים, אך כולם היו מרוצים, כי אנשים מוכנים שהמשק יפסיד כמה מיליארדים, כדי שלהם יהיה יום חופש בתשלום!
תחי הדמוקרטיה הישראלית!
ציונות מודל 2003...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
