| |
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים
It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 1/2003
ברד, מטריה וגופות
אתמול יצאתי מהבית בסביבות השעה שש וחצי בבוקר.
הסתכלי מהחלון והקרקע היתה יבשה.
ירדתי למטה וכאשר הייתי כבר למטה החל טיפטוף.
עד מהרה התחלף הטפטוף והפך לברד...
יש יתרון מסויים כשהולכים בברד,
לא כל כך נרטבים, כי המים קפואים...
חשבתי גם על משהו קטן על מטריות...
הן ממש לא יעילות!
הרגליים תמיד נרטבות, הן תמיד מתקפלות כלפי מעלה ונשברות ובכלל הן רק מפריעות...
אז למה לעזאזל הן קיימות?!
למה אנחנו הולכים איתן?
לא יותר פשוט לקנות מעיל שמכסה גם את הרגליים?!
לעיתים המזוכיזם עובר כל גבול...
למרות שאני חושב שמטריה זה דבר ממש מגניב להלוויות...
תמיד שאני חושב על הלוויה, אני חושב על יום גשום, קר, אנשים עם חליפות ועניבות, מעילים כהים וארוכים ומטריות שחורות גדולות...
ואז מגיע רכב שחור וארוך...
ואגב, למי שלא היה, בארץ, הלוויות של יהודים לפחות לא נראות ככה...
בא איזה דתי מעצבן שגוזר לך את החולצה (בהנחה שאתה קרוב משפחה של הנפטר).
בדרך כלל ממש חם (למרות שהלוויה של אבא שלי היה קר וגשום).
אין את הדשא והאווירה המיוחדת של בתי קברות נוצרים...
בהלוויה של אבא שלי, אני זוכר שהלכנו במורד ההר עד לחלקת הקבר והחזן שר כל כך נורא שהתבדחתי עם אחותי שיזהר כדי שלא יעיר את אבא שלי...
בלוויה של סבא שלי לעומת זאת, היה חם ואני זוכר בוודאות שהרגל של סבא שלי עפה לעברי בסיבוב...
זה היה אחד הרגעים הפחות נעימים...
נאלצתי להדוף אותה בעדינות בלי שהשיירה מאחור תשים לב...
בלוויה של סבתא שלי, היה חזן חדש, אז הוא לא ממש ידע להגיע לקבר, אז הוא חתך דרך כמה קברים, כך שאני ובן דוד שלי נאלצנו שנינו ביחד להרים אותה במקום שתשאר על העגלה עם הגלגלים...
ככה זה, הלוויות בארץ, הן לא ההלוויות של חו"ל...
ובאמת אין לי מושג איך גלשתי מברד לגופות...
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
