| |
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים
It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 1/2003
מחשבות והרהורים על עצם קיומנו
לפני מספר ימים ישבתי ברכבת וראיתי נער קורא את הספר "הארי פוטר" באנגלית.
הוא לא הראשון שראיתי עושה את זה.
חשבתי לעצמי, איך כולם בכל התקופות ניסו לחכות אחד את השני.
כולם קוראים את הארי פוטר, אם אפשר אז באנגלית, כי זה יותר שווה.
כולם בשלב זה או אחר של חייהם שומעים מוזיקת פופ (Popular music) ורובם המכריע גם סולד ממנה מאוד אחרי.
חלק ניכר טס בשלב זה או אחר של חייו למזרח הרחוק או דרום אמריקה, ואלו שלא שוקלים את זה ואז בוחרים לעשות דברים אחרים...
זה מתחיל כשאתה ילד.
לאחרונה יצא משחק בשם ביי בלייד או משהו דומה.
שיחקתי אותו עם בן דוד של חברה שלי, הוא לא ממש כיף, אבל כמעט כל ילד משחק בזה...
אותו הדבר היה עם הפוגים ויורשיהם (שלאחריהם הייתי מבוגר מכדי לשחק בזה בדומה למוזיקת הפופ שציינתי קודם).
קלפי המוטרפים, חבורת הזבל ודומיהם...
שיגעון הטמגוצ'י, פלא פונים, פלייסטיישן וכדומה.
תוכניות מסויימות בטלוזיה כמו קומדי סטור, סיינפלד וכל פעם השיגעון התורן...
תמיד מגדירים זאת בעיתוני סוף השבוע, כשגעון החדש שתפס את המדינה, בדיוק אחרי שהלהיט על סף יציאה מהשוק...
כמו בסיפור על הקוף שחיכה את מה שהאדם עשה, כך כאן האנשים מחכים אנשים אחרים.
זה נכון בלבוש, זה נכון ברכב הנמכר וזה גולש כמעט לכל תחום בחיינו...
גם מי שמנסה להיות חריג וייחודי, בעצם חוזר על הרבה מאוד אחרים שעשו זאת לפניו...
אי אפשר לברוח מזה!
גם אני, כמו כולנו, דומה לכל השאר...
גם אם אני מדחיק את זה מידי יום.
גם אם אני בטוח שאני אותו יוצא דופן, חכם, מצחיק ומבין הכל יותר טוב מכולם, אני צריך להיות רציונאלי ולהבין שאני סתם עוד אחד מיותר משישה מיליארד בני אדם שחיים פה על הגלובוס (כולל אילן רמון שטס כמה עשרות קילומטר מעלינו וזה נחשב כבר מקום אחר, הרי לא עברנו אף פסיק אחד מגודלה של הגלקסיה, שלא לדבר על היקום).
נגזר עלי לחיות לתוך הבינוניות שכולנו חיים בה.
כל החיים המעניינים שאנשים מפתחים לעצמם, הכל סתם אשליה, אילוזיה מתוקה של איך הם היו רוצים שהחיים שלהם יהיו.
הוליווד באמת עוזרת לזה, אבל בסופו של דבר כולם הולכים לשירותים (חוץ מטום קרוז, הוא הרי מושלם).
כולם נפצעים, כולם ימותו יום אחד...
אולי לזאת היתה הכוונה שהכל קבוע מראש, כי בסופו של דבר כולנו נמות ובאמת הכל ידוע מראש...
לא משנה כמה ננסה להאריך את חיינו, כמה ננסה למצוא להם משמעות (אלוהים ברא, האלים יצרו, אבולוציה ועוד), לבסוף אין לנו כל מטרה...
חבל
שיהיה לכולם סוף שבוע מתקתק.
לא יצא לי לכתוב בו לצערי, אז נתראה בשבוע הבא שיצא בחודש הבא...
כבר עבר לו חודש ינואר של שנת 2003...
אגב, פרשת השבוע פרשת משפטים, העוסקת בין השאר בעבד עברי שיוצא לחופשי אחרי שש שנים לכל היותר אלא אם הוא מעוניין להמשיך ואז מרצעים לו את האוזן וגם אז הוא משתחרר בשנת היובל...
מעניין מה היה קורה אם חוקי התנ"ך היו מיושמים במציאות?
באיראן וסעודיה, שם מיישמים את חוקי האיסלאם, זה לא ממש נראה טוב...
אז כפי שכבר אמרתי, סוף שבוע נעים!
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
