בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

איזו תחושה משונה.

לפני מספר דקות, מצאתי עצמי מנחה את נהג האוטובוס בקו 36 לגבי מסלול הנסיעה.

ככה זה, כאשר הנהג הוא נהג מחליף (אולי הוא הולך להיות קבוע בקו, מה שבעצם לא משנה לי, כי רוב הזמן אני נוסע בשעות אחרות) והוא לא בדיוק יודע את המסלול.

הוספתי לי גם שתי תחנות לנסיעה, כדי שאגיע איתו עד התחנה האחרונה. מצאתי עצמי גם מסביר לשתי גברות כיצד מגיעים למקום כלשהו שהן חפצו להגיע אליו.

כזה אני. איש שמדריך נהגי אוטובוס בדרכם, מסביר לכל מיני נהגים כיצד להגיע למחוז חפצם ומורה דרך של אנשים שהלכו לאיבוד.

אם היו מחלקים פרס דוגמת פרס נובל, לאנשים שעשו דברים נחמדים לא חשובים בעליל, אין לי ספק שהייתי מועמד לפרס!