את הקטע הבא, כתבתי ב-6 באוקטובר 2005, כאשר הייתי על הרכבת מהעיר ניש בסרביה לעיר בר במונטנגרו, בעקבות שיחה שהייתה לי עם בחור בולגרי, ארכיטקט במקצועו, שכבר כתבתי עליו בסוף הקטע על בולגריה והבטחתי שאביא את הדברים שכתבתי בעתיד.
הבלקן כחבית נפץ
פעם, לפני שנים רבות, ישבו באזור הבלקן האילירים.
היום, כך מאמינים, צאצאיהם הם האלבנים. למעלה מ-50% מהאלבנים מוסלמים ולכן זכו ליחס מועדף מהתורכים, כאשר אלו היו בעלי השפעה בבלקן ולכן אין כמעט עם שלא שונא את האלבנים באזור הזה.
עוד קבוצה אתנית שכולם אוהבים לשנוא, הם הצוענים.
אם אתאר לישראלי כל-שהוא מי הם הצוענים, הדרך הפשוטה ביותר לעשות כן תהיה "הבדואים של אירופה".
את כספם הם עושים, כך לפחות סיפרו לי בבולגריה, מזנות, פשע וכסף שמקבלים מהממשלה על ילדים ואי-עבודה.
הם כהי עור, כך שההשוואה באמת קלה.
לא בדיוק ברור מהיכן הגיעו. אולי ממצרים, אולי מהודו.
מה שבטוח, שאין להם שפה כתובה ושפתם מתערבבת עם שפת המקומיים.
חוץ מהאלבנים והצוענים, חיים בבלקן תורכים רבים, אשר נותרו כאן מתקופת האימפריה העותומאנית.
במקרה, של קוסובו, חבל אוטונומי בן כשני מיליון תושבים ששייך ליוגוסלביה (סרביה-מונטנגרו), התורכים המוסלמים, יזכו להקים מדינה מוסלמית בחצי האי הזה.
המדינה הזו שבדרך, שכרגע בחסות האו"ם, תהיה המדינה המוסלמית השלישית בבלקן, אחרי תורכיה (תורכים) ובוסניה-הרצגובינה שהיא מדינה שהרוב בה מוסלמים, אך הם סלבים שבשלב מסוים המירו את דתם לאסלאם והם אינם אילירים או תורכים.
דת כאמור משחקת תפקיד מרכזי באזור הזה של אירופה. היא למשל הביאה להמצאת הכתב הקירילי, כאשר הכנסייה האורתודוכסית של הסלבים, התפצלה מזו היוונית, האימפריאליסטית יותר.
עמים שהיו תחת השפעת הכנסייה האורתודוכסית הסלבית, משתמשים בכתב הקירילי, בעוד אלו שדתם אחרת, משתמשים בכתב אחר, כמו הקרואטים הקתולים, המשתמשים בכתב לטיני.
אפשר לצרף לבלגן הזה את העמם המגיאריים שהתיישבו בהונגריה ולהם שפה משלהם.
אבל זה אולי לפעם אחרת.
מה שהיה פעם יוגוסלביה, הוא היום סרביה-מונטנגרו (שאר המדינות לא מכונות יוגוסלביה כיום), כאשר האנשים במונטנגרו שהם מאותו עם ואותה דת כמו אלו בסרביה, רואים עצמם עצמאיים ולכן למשל משתמשים באירו כמטבע ולא בדינר ומנסים לגלות כל סממן עצמאות אפשרי מהשכנה הגדולה מצפון.
אם נסכם, יש לנו תורכים מוסלמים, סלבים אורתודוכסים, קתולים ומוסלמים (בטח יש עוד זרמים), אלבנים, קוסוברים, בולגרים, סרבים, קרואטים, יוונים, צוענים, מקדונים (שהבולגרים רואים בהם בשר מבשרם) ועוד רבים אחרים שיחדיו מהווים חווית נפץ שמידי פעם הובילה לסכסוכים ועוד תוביל ודאי לרבים בעתיד.
עד כאן הדברים שכתבתי אז.
כמובן שהיה מדובר בחיבור קצר שנועד להוות תקציר עבורי, שיסכם במקצת את הבלגן של הבלקן.
יתכנו בו אי דיוקים, שכן נסמכתי בעיקר על הנרטיב הבולגרי של אותו בחור עימו דסקסתי במשך מספר שעות באנגלית שזורה בביטויים בגרמנית מידי פעם (כאשר הוא נתקע).
אני יודע שהוא לא ממצה ומערבב כמה דברים (למשל הפרדה לסלבים על פי דתם ומיד לאחר מכן אזכור בולגרים, סרבים, קרואטים ומקדונים בנפרד, כאשר הם בעצמם סלבים, היא הפרדה לא טובה לדעתי).
אבל לעניות דעתי הוא מתאבן לא רע לכל מי שרוצה להציץ מעט לאזור באירופה שמצד אחד הוא כה מלא קבלה של השונה וסובלנות דתית מדהימה ומצד שני כל כך רווי מתח שרק מחכה להתפרצות הבאה שלו, כמו הר געש רדום.
מבחינתי, זו היא אולי הפסגה של הטיול שערכתי באוקטובר האחרון.
אלעד
ילדה צוענייה בסופיה, בירת בולגריה
ילדה יושבת בחזית מבנה קומוניסטי בעיר קוטור, מונטנגרו