בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אני מניח שמובן מהכותרת שנסעתי היום במונית. אפילו פעמיים.

ככה זה, כאשר לא רק משלמים לי על המונית, אלא גם מתעקשים שאני אסע במונית ולא חלילה אקח אוטובוס.

הנהג של הבוקר, גילה לי סמטאות של חיפה שכלל לא הכרתי. טוב, הכרתי. אבל בחיים לא חשבתי שבאמת מישהו טורח לנסוע בהן.

כוונתו, הייתה טובה. הוא רצה לעקוף את הפקקים של רחוב העצמאות שעובר שיפוצים בימים אלו.

בפועל, גם שם התנועה הייתה גדושה, לדעתי לא פחות מזו שברחוב העצמאות.

מילא, לפחות הנהג שעשע את עצמו, כאשר הוא דיבר עם מישהי בטלפון ואמר "הנה חניה פנויה, פה עוד אחת" וסיכם "אם היית כאן עכשיו, היו לך שתי מקומות חניה פנויים" מול העבודה.

אכן, יש אנשים שיודעים בהחלט איך לבדר עצמם. ואם לא את עצמם, אותי הם בהחלט יודעים לוותר.

אבל נעבור לנהג בדרך חזרה, שהוא בניגוד לנהג של הבוקר, היה "נהג מונית קלאסי". כן, המונית שלו הייתה באמת עם ארבע דלתות. אך לא לכך התכוונתי.

כוונתי היא לכך שהוא התגלה כאותם נהגי מוניות מהסטיגמה המוכרת.

במה דברים אמורים?

נקודת המבט של נהג מונית טיפוסי היא כדלקמן:

הנוסע איתו, לא משנה מה הרקע שלו הוא בור ועם הארץ בכל תחום.

נהג המונית לעומתו, בקיא בכל תחום.

כך למשל לצורך העניין, גם אם הנוסע הוא למשל מנכ"ל אינטל ישראל, אין ספק שנהג המונית יודע הרבה יותר טוב ממנו על עולם חומרת המחשבים, שבבים, לוחות אם ומעבדים.

ואחרי שהבנו את חוק הטבע הזה (והרי זה חוק טבע, שכן כל דבר שייך לטבע, שכן גם האדם הוא יציר כפיו של הטבע ולכן כל מעשיו הם טבעיים והמילה סינתטי היא פיקציה), אספר שגם הוא, נסע דרך כל מיני חורים בין הדר לעיר התחתית שהשתיקה יפה להם.

אך בניגוד לנהג הקודם שלא עשה מנתיבים המ-ד-ה-י-מ-י-ם שהוא מכיר עניין גדול, הנהג הזה...

"תראה איך עקפנו את כל הפקקים" הוא אמר לי בגאווה, תוך כדי התעלמות מהפקקים האחרים שכן נכנסו אליהם. "לא כל הנהגים מכירים את זה" הוא סיפר עם עיניים נוצצות שנשקפו במראה.

מתוך סקרנות, שאלתי כמה מי שמשלם עלי משלם. אחרי הכול, המחירים גלובליים עבור אותו גוף.

הנהג התחמק מלהשיב לעניין ואמר שזה עובר דרך התחנה והוא לא יודע (כי הרי נהגי מוניות אינם חלילה מתעניינים בכסף שהם מקבלים, אלא עובדים למטרות קודש).

איכשהו, התפתחה בינינו שיחה על המונה.

כבר היה בעבר נהג שהסביר לי על מונה הנסיעה במונית ולכן העניין לא זר לי (בקצרה יש תעריף יום ולילה יקר יותר, כאשר המונה מודד את המרחק שעבר הרכב ובעת עצירה, הוא עובר למצב בו הוא מודד את זמן ההמתנה).

מה גם שאפשר למצוא מידע על אופן פעולת המונה וחישוב המחירים באינטרנט.

באופן "לא צפוי", על אף שאמרתי שאני מודע לאופן פעולת המונה, הוא הסביר לי שאני טועה (כי העזתי להגיד שתעריף לילה יותר באופן משמעותי).

"ביום הרבה יותר יקר לנסוע, כי יש פקקים" הוא הסביר לי. "בלילה רק מוסיף 25% אבל לא עומדים" הוא הסביר, כאילו בתעריפים המטורפים של מוניות, 25% זה לא הרבה...

כ"הוכחה" הוא הזכיר לי כמה נסיעות שהיו לו, בהן בגלל עמידה בפקקים, המחיר קפץ מ-70 שקלים לאותו מרחק ללא פקקים ל-80  ואף 85 שקלים בגלל הפקק.

למותר לציין שתוספת 25% ל-70 שקלים, כלומר תעריף לילה, מקפיצה את המחיר ל-87.5 שקלים חדשים. נכון?

באופן "מפליא" הנהג קצת סתר את עצמו בהמשך, כאשר אמר שהוא מעדיף לנהוג כשאין פקקים, כי כך הוא עושה כסף רב יותר בפחות זמן.

אבל שוב, אני הנוסע הקטן, לא מבין דבר, בטח ובטח כאשר מדובר במוניות (מה שאגב נכון באופן כללי, אם כי בעניין חישוב עלויות, אני בד"כ לא רע) ולכן גם אם אני אומר שאני מבין, צריך "להסביר" לי איך דברים עובדים. במיוחד אם אפשר להגיד דבר, לסתור אותו ואז לשוב להגיד שהדבר הזה נכון (כי הרי "תעריף לילה זה לא יותר יקר").

המשכנו. הוא עוד עשה שיחת טלפון עם קולגה שלו, "נהג חדש" כפי שהוא כינה, "שבכל פעם שהוא לא יודע משהו, הוא מתקשר אלי לשאול", כך אמר לי נהג המונית.

אחרי השיחה, שוב הוא נסע באיזו דרך מוזרה, שאני מכיר, אך מיוזמתי לעולם לא הייתי נוסע בה.

"את זה אתה מכיר?" הוא שאל אותי בגאווה. השבתי "כן", מה שכמובן לא הופך אותי למבין עניין, כי אני לא נהג מונית.

בסוף נפרדנו, כאשר הוא הבטיח לי שבפעם הבאה הוא ילמד אותי דברים חדשים.

אחרי הכול, טאבולה ראסה כמוני, רק מחכה שפילוסופים דגולים ירביצו בי את משנתם.

מי יודע. אולי הוא יסביר לי עבור מי כדאי להדיוט כמותי להטיל פתק לקלפי בסוף החודש.

אני כבר לא יכול לחכות לשבוע הבא.

מה שכן, נראה לי שבשבוע שלאחריו, בכל זאת אתעקש על אוטובוס. הקו בלאו הכי מגיע כמעט מהבית שלי ועד המקום אליו אני צריך, בצורה ישירה (ולא עם נגיד זיגזגים בין הדר לעיר, כדי "להתחמק מהפקקים").

זה לא שאני מכיר באופן אישי את מי שמשלם עלי.

אבל בכל זאת, לא נעים לי שהעלות היא פי 10 והתמורה לכך אפסית.

חוץ מזה, האוטובוס בלאו הכי ייסע, איתי או בלעדי, והמונית אולי תעמוד היכן-שהוא.

ובכלל, אני לא אוהב את התחושה הזו שיש אדם שתפקידו להסיע אותי. אני מעדיף ללכת ברגל, ואם לנסוע, אז לפחות שיהיה מישהו שמסיע איזה קולקטיב ולא נוסע רק בגללי.

אולי זה הרצון שלי למזער את הקיום שלי.

לסיום, רק אספר על אשליה שהייתה לי.

התקשרתי אתמול בלילה על מנת להזמין את המונית להיום בבוקר בשעה שבע וחצי.

בתחנת המוניות אמרו לי שאתקשר בבוקר, עשרים דקות לפני.

רק אני חשבתי שאם יודעים מראש על נסיעה, רצוי להזמין מוקדם ככל הניתן את המונית, על מנת להבטיח מקום, בדומה אולי בשירותי ההסעות לשדה התעופה (שהפכו הרבה פחות אטרקטיביים עם פתיחת קו הרכבת מחיפה לנתב"ג ובחזרה)?

מה שלא הפתיע אותי, שכאשר אמרו לי "עוד דקה אצלך", אחרי שהם איחרו בחמש דקות, עברו עוד ארבע דקות תמימות עד אשר המונית הגיע.

"עוד דקה" הוא ביטוי כללי ולא מחייב לפרק זמן הקצר מרבע שעה.