אירוניה, צחוק הגורל, זה מה שחשבתי כאשר שמעתי על הדו"ח שפורסם על ידי משרד האינפורמציה של מועצת המדינה של סין, ודווח עליו בהרחבה באתר של Xinhua, סוכנות הידיעות הממשלתית הסינית. אם תתעקשו, תוכלו לקרוא על כך בקצרה באתר של ה-BBC.
הדו"ח, שבא בעקבות שנים רבות בהן פורסמו דו"חות לא מחמיאים על ידי ממשלת ארה"ב על מצב זכויות האדם בסין, כאשר האחרון פורסם ממש אתמול.
אציין שארה"ב הטילה על סין סנקציות ביטחוניות, שעדיין שרירות וקיימות למיטב ידיעתי, לאור האירועים בכיכר טיאננמן באפריל 1989, בהם הצבא הסיני דיכא בצורה אלימה למדי מפגינים, סטודנטים בעיקר, שהפגינו בעד יותר דמוקרטיה במדינה.
אני מניח, שהמהומות בטיאננמן, היוו טריגר, תירוץ של ארה"ב להטיל את הסנקציות על סין, בשל חשש מהתעצמות הענק המזרח אסיאתי, שכן ארה"ב כן סיפקה ומספקת נשק למדינות אחרות המפרות זכויות אדם (לדוגמא פקיסטן, מצרים ועוד שורה של מדינות).
ממשלת סין, בטוחה בעצמה בשל הצמיחה הכלכלית העצומה בשני העשורים האחרונים, נתנה ידה כאמור לפרסום הדו"ח הנגדי.
הדו"ח רחב היריעה, שארגון בסדר גודל של מדינה יכול להפיק בקלות יחסית, כולל מידע שהוא כמובן אינו חדש ומסעיר, אבל בהחלט לא מחמיא לארצות הברית של אמריקה.
5,182,670 פשעים אלימים בארה"ב (על פי נתוני משרד המשפטים האמריקני) בשנת 2004. 21.4 קורבנות על כל 1,000 איש מגיל 12 ואילך. לשון אחר, אחד מכל 47 אמריקנים נופל קורבן לפשע אלים.
לשם השוואה אגב, ברבעון אחד בסין, שאוכלוסייתה גדולה פי 4 מזו שבארה"ב, הנתונים הרשמיים מדברים על 923,000 מקרי פשע שדווחו, כלומר כ-4 מיליון בשנה, נתון נמוך מזה האמריקני.
אלו כמובן נתוני פשע לא מחמיאים, אשר עשויים להציג אזלת יד של הממשלה, אך לא מדיניות מכוונת.
לכן הפרסום הסיני כולל עשרות אישורים של הנשיא בוש לסוכנות לביטחון לאומי, בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר 2001, לצותת לשיחות טלפון מקומיות. אותה סוכנות עקבה אחרי אי מיילים של לפחות 500 אזרחים אמריקנים.
הדו"ח כולל עוד שורה של הפרות זכויות אדם בארה"ב והן הפרות מטעם ארה"ב מחוץ לגבולות המדינה.
תוכלו כמובן לקרוא אותם כאן.
פרסום הנתונים השליליים על ארה"ב, אינו מטהר כמובן את סין מפשעיה וההפרות של זכויות אדם. הוא אך ורק מאיר באור שלילי את ארה"ב
יהיה זה נאיבי להאשים הרי רק את ארה"ב בפשעים של פגיעה בזכויות אדם. אולם כפי שנכתב בידיעה הסינית, ארה"ב מפרסמת נתונים על כ-190 מדינות ואזורים בעולם ומצב זכויות האדם בהם, אך "שוכחת" לעשות בדק בית.
הואיל ואינני מאמין בעולם מושלם, אני מתקשה להאמין שיבוא יום בו תהיה מדינה "מושלמת". המדינה, באופן עקרוני היא זו השומרת לעצמה את המונופולין לשימוש בכוח, והכוח כידוע משחית. לכן, כפי הנראה, לעולם ייעשה שימוש לא נאות בכוח על ידי מדינות באשר הן (הצעד הנדרש מצד המדינות השונות, הוא בניית מנגנונים למזעור הפגיעה, הן בפושעים ועל אחת כמה וכמה מחפים מפשע).
אינני חושב שכדי להעביר ביקורת, צריך שמעביר הביקורת יהיה זך וטהור, שכן אחרת ביקורת לעולם תישמע ודממה תשרור.
כפי שארה"ב דורשת מסין להימנע מהפרת זכויות אדם, יהיה זה מהראוי שגם בארץ החופש ובמשכן האומץ (תרגום קלוקל למדי שלי למשפט "the land of the free and the home of the brave" מתוך ההמנון האמריקני).
ויפה שעה אחת קודם.
אלעד