בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אני מבולבל ומתלבט ואשמח אם מישהו יסביר לי...

"בקלפי הגדולה, כולנו מצביעים מרצ"?

או ש"בסקרים, בחדרי חדרים אנו מתחברים למסר של פינוי פיצוי"?

הייתכן ומרצ וחרות, מתמודדות בשני יקומים מקבילים?

כי אני באמת מתקשה לראות כיצד הדברים מסתדרים באותה מציאות.

עזרה. מישהו?

מילא. הזוכה האישי שלי, בפרס תשדיר הבחירות הכי לא בהיר, הכי לא קוהרנטי, זוכה מפלגת לב ("האותיות פז").

זה לא שמפלגות אחרות בהכרח מצטיינות בהבהרה לגבי מי הן, מה מייחד אותן, מה המטרות שהן הציבו, כיצד הן יגשימו את המטרות ומדוע באמת כדאי להצביע עבורן.

אבל אחרי צפייה בתשדיר של מפלגת לב, אין לי מושג מי הם, את מי הם מייצגים, את מה הם מייצגים ומה הם בעצם רוצים!

הבה נראה מה הם "אומרים":

"אנחנו למדנו!"

"אנחנו עבדנו!"

"אנחנו השקענו."

"ובסוף התמוטטנו..." (עד כאן סיסמאות דבורות המלוות בטקסט כתוב וכעת לטקסט כתוב בלבד)

"כל הממשלות פספסו אותנו !" (סוף לטקסט כתוב וכעת לצעקה)

"דיייייייייייי" (אחרי הצעקה שוב שקט וחוזרים לטקסט כתוב)

"לב נשבר ונדכא"

"מפלגת לב לא תבזה"

"חינוך חינם לתואר ראשון"

"פנסיה לעצמאים"

"דיור מוגן"

"פז, לב עולים למען ישראל" (וכעת, אחרי הסיסמאות הללו, עוברים לדובר של המפלגה ללא טקסט)

"מפלגת לב, האותיות שלנו פז, תצביעו פז, נדאג לכם מכל הלב"

עד כאן כל המילים המופיעות בתשדיר שלהם.

מי זה אנחנו?

מה למדנו? היכן עבדנו? במה באה לידי ביטוי השקעתנו?

מדוע בסוף התמוטטנו? מי בעצם אשם בזה?

קצת קשה כאמור לדעת את מי כל הממשלות פספסו. אבל גם אם היינו יודעים, האם אפשר לדעת מדוע?

קריאת ה"דיייי" משדרת כאילו משהו נמאס. אבל שוב, התקשיתי מאוד להבין מה בדיוק נמאס.

וכאן הגענו לסיסמאות שחוקות. "הלב נשבר ונדכא" (היודעים הם שלב הוא סתם משאבה?), ממש כואב לי הלב.

"מפלגת לב לא תבזה". לא תבזה את מי וכיצד אני יכול להיות בטוח שהם לא יבזו?

ואז, כמה הבטחות שהן בגדר טענות יפות שאין בהן ממש. חינוך חינם, פנסיה ודיור. הואיל והם לא מצפים להיבחר כנראה, אין להם בעיה להבטיח, והרי אין להם תוכנית להוריד את הסיסמאות הללו לכדי ביטוי.

"לב", מסתבר, היא מפלגת עולים. עולים מהיכן? או שאולי עולים לאן? לא ראיתי כתוביות ברוסית, אמהרית, אנגלית או כל שפה אחרת בה העולים הללו יכלו לדבר כשפת אם.

ואז, מגיעים לקרם דה לקרם, הדובדבן שבקצפת, מי שהוא המועמד של המפלגה לכנסת ועומד בראש הרשימה או בעצם הוא יכול להיות כל אדם, כי לא רשום מי הוא (עמימות, היא שם המשחק) ומכריז את שם המפלגה, האותיות המסמלות אותה ומקש את בקשתו.

זה אגב, המסר היחיד שאפשר להבין בכל התשדיר, והוא אומר מי המפלגה והוא קורא להצביע עבורה.

אין כמובן פירוט של ממש למה ומדוע כדאי לעשות כן.

הנימוק, ואני מצטט "מפלגת לב, האותיות שלנו פז, תצביעו פז, נדאג לכם מכל הלב".

הואיל והבחירות שלנו איננו מתקיימות לנציגינו במועצת התלמידים של כיתה ב' 2, אני בספק אם מי מהבוחרים הפוטנציאליים, ישתכנע מכך שאם למפלגה קוראים "לב", היא באמת תדאג לו מכל הלב (והרי כבר אמרנו שלב הוא משאבה).

כמה קל לבזבז דקה של זמן תעמולה, מבלי להגיד כלום!

מכל הלב, אני מעניק למפלגת לב את פרס התשדיר חסר התוכן לחלוטין.

זה לא שזה היה קל. היו עוד מתמודדים על התואר. אבל דווקא בגלל איכות ההפקה הסבירה של התשדיר של לב, הייתי מצפה שגם, קצת, טיפ טיפה, יעבדו על המסר.

עוד משהו שאהבתי הוא השיר של אריאל זילבר, עבור מפלגת חזית יהודית של ברוך מרזל.

גם הם לא אומרים יותר מידי, מעבר לסיסמאות רוויות שנאה ו"אהבה". אבל לפחות השיר של אריאל זילבר, כמו רוב השירים שלו, קצבי, מהנה וקל להתחיל לזמזם אותו.

ומתחרים ב"כבוד" על תואר המפלגה היומרנית ביותר, הם לדעתי לא חרות (כי הרי הם ריאלים ומגובים בסקרים, לטענתם) ולא חזית יהודית, אלא דווקא מפלגה קטנה שרצה בשיתוף עם עוד מפלגה קטנה.

כוונתי למפלגת רע"ש, מפלגת זכויות הגבר שפעם דגאה לכאורה לגברים והיום...

היום הם רוצים, לא פחות ולא יותר, להקים "ועדת חקירה ציבורית בשאלה מי באמת רצח את יצחק רבין", (כי) "אנו בעלי אוריינטציה ימנית מרגישים נאשמים" (דווקא עכשיו כדאי להצביע רע"ש כי) "יש כאן הזדמנות חד פעמית לעשיית צדק היסטורי והאם נגלה את האמת אז מפלגות כמו קדימה, שאנו יודעים מי מספר 2 שלהם" (מי? פרס?), "ומפלגת העבודה וכל המפלגות שמשמאלה להן, נעיף אותן ל-100 שנה מהמפה הפוליטית" (יומרני משהו), ובכך נציל את ישראל".

כאמור, בתחרות המסר הלא ברור, אין ספק שמפלגת לב לוקחת אותם בענק. אבל ביומרנות, קשה למצוא ל"רע"ש" מתחרים.

מה למשל יקרה אם ועדת החקירה הציבורית (ממלכתית?) תגלה באמת שיגאל עמיר, איש מהימין הקיצוני, אחראי לרצח, כפי שבית המשפט קבע על שלל ערכאותיו. האם אז עדיין אותם "אנו, בעלי אוריינטציה" ימנית יחושו פגועים?

האם במקרה כזה אגב, הוועדה לא תגיע לאמת, כי הרי סביר בהחלט להניח שמר יעקב שלוסר, ממפלגת רע"ש, יודע את "האמת" והוא כבר מכווין לאילו תוצאות של קונספירציה שמאלנית (הרי אחרת, אין סיבה ממשית שהשמאל יעוף למאה שנה מהמפה הפוליטית"), כלומר אין מדובר בוועדה שמטרתה עשיית צדק, אלא ועדה שמטרה להעיף את "השמאל" למאה שנה מהמפה הפוליטית, ולגרום, אני מניח, לכל השמאל לחוש ולהרגיש נאשם.

שאפתנים, כבר אמרתי?

עוד רשמים שלי מהבחירות, כאן.