בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

שואה קטנה

כ-200 אלף אסירים פוליטים מוחזקים בצפון-קוריאה במחנות ריכוז, מבוצעים בהם ניסויים וחלקם מוצא להורג בתאי גזים, כך לפחות נטען בכתבה הבאה בוואלה שנכתבה על פי פרסום בעיתונות הבריטית.
הדברים האלה שקורים בצפון-קוריאה אם אכן מתרחשים, מזעזעים ביותר וראויים למלוא תשומת הלב.
לפני 60 שנים, התרחשו באירופה דברים דומים, לעם שלנו ולעמים אחרים, אז העולם שתק ולא האמין.
רק לאחר שגרמניה הובסה במלחמה (למעשה גם לפני), התגלה גודל הטרגדיה - השואה.
ומה אנחנו עושים בשביל למנוע את זה?
מה אני עושה?
כלום!
וזה כל כך מרגיז.

בדרום קוריאה השכנה אגב, מטילים ספק בנכונות המידע בנוגע לניסויים הנערכים בבני אדם בשכנה מצפון.
באמת, מדובר בארועים שבאמת קשה להאמין שהם אכן מתרחשים, אבל הם התרחשו בעבר והעולם בשנת 2004 הוא לא מקום טוב יותר, אנשים לא הפנימו ערכי מוסר, לפחות לא ברוב העולם.
אולי בעוד כמה שנים, נגלה את גודל הזוועה, כאשר חצי האי הקוריאני יאוחד לכדי יישות פוליטית אחת.

אמהות מכרו את בנותיהן בעבור ירקות

הנה משהו שהגעתי אליו דרך הבלוג של האישה והאגדה...
בבאר שבע דרדרו שתי נשים עולות מחבר המדינות את בנותיהן לזנות, הן לא מכרו אותן לסרסור או משהו כזה, אלא הלכו איתן לשוק והציעו את שירותי המין של בנותיהן בנות ה-16 בעבור שקיות מלאות ירקות.
"מציצה תמורת קישוא"...

אוקיי, הפועלים הערבים בשוק הזה הם שרצים מזורגגים אם הם מוכנים לקנות שירותי מין מבנות 16 שנמכרות ע"י אמא שלהן.
האמהות דפוקות על כל הראש אם הן מוכנות לנצל ככה את בנותיהן (שימכרו את גופן קודם, או שאולי אף אחד לא רוצה?!).
וכעת הנערות האלה תעבורנה לפנימיה.
ומה שם, שם הן ישכחו הכל?
איך האמא שלהן מכרה אותן בזול.
איך הן נוצלו על ידי חבורה של אנשים מגעילים.
יש דברים שלא ניתן לתקן, שאי אפשר למחוק, מה גם שבמסגרת של פנימיה, אני לא בטוח שהן לא יצטרכו להתמודד עם בני גילם, חסרי רגשות עוד יותר שיציקו להן נפשית ואף פיזית. כבר היו דברים מעולם.

ומה אפשר לעשות במקרה הזה?
גם כלום!

בעיה דמוגרפית?

בישראל חיים למעלה ממיליון מוסלמים.
כל ילד רביעי בישראל הוא מוסלמי.
בעיה דמוגרפית?
ב-2020 המוסלמים צפויים להגיע לכדי 20% מהאוכלוסיה בישראל (לעומת כ-16% כיום).
האם זה טוב או האם זה רע, זו כנראה שאלה של דרך הטיפול באוכלוסיה המוסלמית מצד רשויות מדינת ישראל.
אפשר לדאוג לחינוך במגזר הזה, אפשר למשל להעביר תוכניות חינוך בנושא צמצום ילודה וטיפוח הילדים שכן יוולדו.
אפשר כמובן גם להתנכר אליהם, לתת להם להרגיש אזרחים סוג ב' שגרים בכפרים המוזנחים שלהם ובאים לעבוד אצל האדונים היהודים כשיפוצניקים...

זה תלוי בעיקר בדרך בה תנהג מדינת ישראל.
אפשר לכנות אותם בעיה דמוגרפית (כפי שבחר שר האוצר נתניהו לכנותם לאחרונה) ואפשר לטפח אותם להאמין בדמוקרטיה הישראלית (אם אכן תמשיך להיות כאן לאורך זמן).
וכמובן, קוסמי הסטטיסטיקה ממשרד הפנים, יכולים למצוא דרך נפלאה לשמור על האיזון בין יהודים לערבים במדינה, חלק ודאי יחשבו על טרנספר של ערבים מהמדינה (מישהו אמר העתקת גבולות או טרנספר מרצון?) חלק ודאי ינסו להעלות ארצה את קהילת שנגחאי המפוארת, כי הרי יש הרבה סינים שעוד לא הגיעו לכאן (ואפשר יהיה לנצלם כפועלים זרים זולים, ללא בעיית אשרת כניסה)...
בקיצור, אני לא דואג, כי הראש היהודי, ימציא לנו פטנטים (גם בענייני המוסלמים בישראל).

כמובן, אפשר לגרום לכולם גם להיות מוסלמים הדוקים, לקיים את מצוות החאג' ויש סיכוי טוב שלא יחזרו (מצטער, הייתי חייב, פשוט כל שנה הם רומסים והורגים שם אחד את השני בחגיגות דתיות וזה נראה לי ממש אווילי)

הלוויה

היום נערכה הלוויתה של אחותו הגדולה של סבא שלי שנפטרה ביום שישי.
הייתי בהלוויה, לא ירד גשם אותה שעה, התאספו כמאה איש לחלוק כבוד אחרון לאישה בת ה-94 וחצי.
לא ראיתי יותר מידי אנשים מזילים דמעה, אולי אחד מנכדיה ואפילו אני בשלב מסויים של הטקס, הזלתי דמעה מתחת למשקפי השמש, כאשר שחזרתי בראשי את הפגישות איתה בבר המצווה שלי, בארועים משפחתיים אחרים, בביקורים אצלה וגם בביקורים האחרונים, כאשר הייתה מרותקת למיטה, אך ראשה נותר צלול.
נראה כאילו שאנשים נוטים להשלים עם מותם של אנשים שהולכים לעולמם בגיל מבוגר.

אחד הדברים ששמתי את לבי אליהם כבר די מזמן והיום דיסקסתי עליו עם אחותי במהלך ההלוויה, הוא "הכבוד האחרון" שבכיסוי הנפטר.
באיזהו שלב בטקס, אחרי שהקברנים מתחילים לכסות את המת, אומר החזן "כבוד אחרון בכיסוי הנפטרת" ואז באים מכרים ומכסים את הגופה בעפר.
כבוד או לא כבוד, משלמים להם די הרבה כסף בשביל העבודה והם ככה מתחמקים מזה?
שיעבדו! :)

אגב, ידעתם את הדבר הבא?
פרק הזמן משעת הפטירה ועד לקבורה מכונה "אנינות" וכל אחד מקרובי הנפטר היושבים שבעה נקרא "אונן".
רק אותי זה משעשע?
עוד תפילות ומנהגי אבלות ביהדות כאן.

היום הכי יפה בשנה

אחרי ההלוויה נסענו לבקר את סבתא שלי (היא רק בת 92, יש לה עוד כמה שנים לחיות), אמא שלי, אחותי ואני.
קישקשנו מעט בגרמנית (מאז שאחותי התחילה ללמוד את זה באוניברסיטה, זה הפך להיות מנהג משפחתי, במיוחד כאשר סבתא שלי, ילידת אוסטריה ודוברת גרמנית כשפת אם בסביבה).

בסביבות השעה חמש, הקפצתי את אחותי לרכבת, לתחנת חוף הכרמל.
ירדנו בכביש פרויד, השמיים היו מעוננים בחלקם והשמש כמעט ונשקה למים.
הים נצבע בגוונים של כחול, תורכיז וסגול, השמש האירה בכתום-צהוב והמחזה היה מדהים!
השקיעה היום, הייתה השקיעה הכי יפה שראיתי מזה זמן, אולי אף מעולם.
לצערי, הייתי ללא מצלמה ובכלל, נהגתי, כך שלצלם לא ממש יכלתי.
אבל היה היום יום פשוט מקסים ולו רק בשל סיומו המרהיב שאין מילים לתאר אותו.
זה אולי אחד היתרונות הבולטים ביותר של חיפה, הקרבה של ההר לים, מאפשרת צפיה בשקיעות עוצרות נשימה...

גנבים

בערב הלכתי מרחק חמש דקות הליכה מהבית, שם ישנן שתי חנויות צילום אחת מול השניה. כל מה שרציתי, היה לפתח מספר תמונות מלונדון (לאחרונה ראיתי באחת החנויות מבצע שמפתחים כל תמונה דיגיטלית בשקל) ולהצטלם לתמונת פספורט.
נכנסתי לחנות הראשונה (זאת ללא השלט של המבצע בחלון הראווה) ושאלתי מה מחיר פיתוח תמונה דיגיטלית.
"שקל וששים" אמר לי המוכר ללא בושה. שאלתי אותו אם יש הנחה אם אני מפתח כמות (בערך חמישים תמונות) והוא אמר שזו לא כמות, אבל כדאי לי לעשות מנוי, אז אוכל להוזיל את המחיר לכדי שקל אחד וארבעים אגורות...
אמרתי לו "אבל בחנות ממול ראיתי שזה עולה שקל לתמונה" והוא השיב "אבל שם הם לא מפתחים באותו יום" ועניתי "ממש איכפת לי".
שאלתי מה המחיר עבור תמונת פספורט והוא השיב שארבע תמונות עולות 25 שקלים ועבור שמונה תמונות, אשלם רק 35 ש"ח.
אמרתי לו יפה תודה ואמרתי שאני הולך לחנות ממול לראות את המחירים שהם דורשים.

אכן, שקל אחד עולה לפתח בחנות מעבר הכביש תמונה דיגיטלית. בלי צורך להתחייב, לעשות מנוי או לפתח בוחטה במכה.
הבדל של שישים אגורות, תוספת של 60% עבור הדפסת תמונה.
בפיתוח של 55 תמונות, הייתי משלם עוד 33 שקלים, רק על התעצלות לעבור לצד השני של הכביש (22 ש"ח אם הייתי פראייר ועושה מנוי)...

שאלתי כמה עולה להצטלם לתמונת פספורט, המוכר בחנות השניה השיב לי שעשרים שקלים. שאלתי עבור כמה תמונות, אז הוא ענה ששמונה תמונות...
כזכור, 35 ש"ח בחנות הקודמת עבור מספר זהה של תמונות פספורט שבחנות השניה עולה 20...

ולחשוב שיש אנשים שהולכים לחנות הראשונה...

אני שואל למה (WARUM)?
Warum ist die Banana krumm? (מילון גרמני אנגלי בשולי הבלוג לנוחיותכם ומי שלא יבין בכל זאת, אשמח לעזור ולהסביר באיזה סיטואציה משתמשים במשפט)
למה צריך להיות כזה הפרש שערורייתי בין שתי חנויות שנמצאות 20 מטרים האחת מהאחרת?
ולמה אנשים בכלל נכנסים לחנות הראשונה?

הודעה קטנה (וכנראה לא סופית) ומונולוג מעולה

וכל הסיפורים האלה, על צפון-קוריאה, על הבנות שנאלצות לשכב עם פועלים בשוק בעבור ירקות, המחירים ובכלל, עוד כל כך הרבה דברים דפוקים בעולם הזה, גורמים לי להביא כאן את המונולוג המפורסם של מונטי בורגן (אדוארד נורטון) בסרט השעה ה-25 :

Fuck me? Fuck you! Fuck you and this whole city and everyone in it. Fuck the panhandlers, grubbing for money, and smiling at me behind my back. Fuck squeegee men dirtying up the clean windshield of my car. Get a fucking job! Fuck the Sikhs and the Pakistanis bombing down the avenues in decrepit cabs, curry steaming out their pores and stinking up my day. Terrorists in fucking training. Slow the fuck down! Fuck the Chelsea boys with their waxed chests and pumped up biceps. Going down on each other in my parks and on my piers, jingling their dicks on my Channel 35. Fuck the Korean grocers with their pyramids of overpriced fruit and their tulips and roses wrapped in plastic. Ten years in the country, still no speaky English? Fuck the Russians in Brighton Beach. Mobster thugs sitting in cafיs, sipping tea in little glasses, sugar cubes between their teeth. Wheelin' and dealin' and schemin'. Go back where you fucking came from! Fuck the black-hatted Chassidim, strolling up and down 47th street in their dirty gabardine with their dandruff. Selling South African apartheid diamonds! Fuck the Wall Street brokers. Self-styled masters of the universe. Michael Douglas, Gordon Gecko wannabe mother fuckers, figuring out new ways to rob hard working people blind. Send those Enron assholes to jail for fucking life! You think Bush and Cheney didn't know about that shit? Give me a fucking break! Tyco! Inclone! Adelphia! Worldcom! Fuck the Puerto Ricans. 20 to a car, swelling up the welfare rolls, worst fuckin' parade in the city. And don't even get me started on the Dom-in-i-cans, because they make the Puerto Ricans look good. Fuck the Bensonhurst Italians with their palmaded hair, their nylon warm-up suits, and their St. Anthony medallions. Swinging their, Jason Giambi, Louisville slugger, baseball bats, trying to audition for the Sopranos. Fuck the Upper East Side wives with their Armani scarves and their fifty-dollar Balducci artichokes. Overfed faces getting pulled and lifted and stretched, all taut and shiny. You're not fooling anybody, sweetheart! Fuck the uptown brothers. They never pass the ball, they don't want to play defense, they take fives steps on every lay-up to the hoop. And then they want to turn around and blame everything on the white man. Slavery ended one hundred and thirty seven years ago. Move the fuck on! Fuck the corrupt cops with their anus violating plungers and their 41 shots, standing behind a blue wall of silence. You betray our trust! Fuck the priests who put their hands down some innocent child's pants. Fuck the church that protects them, delivering us into evil. And while you're at it, fuck JC! He got off easy! A day on the cross, a weekend in hell, and all the hallelujahs of the legioned angels for eternity! Try seven years in fuckin' Otisville, Jay! Fuck Osama Bin Laden, Alqueda, and backward-ass, cave-dwelling, fundamentalist assholes everywhere. On the names of innocent thousands murdered, I pray you spend the rest of eternity with your seventy-two whores roasting in a jet-fueled fire in hell. You towel headed camel jockeys can kiss my royal, Irish ass!

זהו לבינתיים, זהו הפוסט האחרון.

אמנם המונולוג הנ"ל לקוח לפני כניסתו של גיבור הסרט לכלא, אבל מדובר בקטע רגשות חדש שלא סתם בחרתי לצטט. מומלץ אגב לצפות בו ולא רק לקרוא, כי המשחק של אדוארד נורטון, מצויין כרגיל.
אין לי כל כך חשק לכתוב יותר. אולי אחזור בעוד יומיים, שבועיים, חודשיים או שנתיים.
ובינתיים, נראה לי שאפסיק לבזבז את זמני לריק בבלוג הזה.
שלום ותודה לכל מי שקרא, קורא ויקרא.
אלעד