אני זוכר היטב את ראשית שנת 2004, ימים בהם התכתבתי עם חבר הכנסת אהוד יתום (מהליכוד, אח של דני יתום מהעבודה) והוא, או לפחות כך סברתי אז (הטענה לאחר מכן הייתה שעוזרו הפרלמנטארי עשה זאת מבלי ליידע אותו, מה שיכול להיות נכון ויכול להיות דרך קלה לטהר את שמו של יתום, והיו דברים מעולם [שמספרם כפולה של 3 ו-100, אבל נעזוב את זה]), החליט לפתוח בלוג בישראבלוג.
אולי, למען הצדק ההיסטורי, כפי שאני רואה אותו, אומר שאת התכתבותי עם יתום, התחלתי בעקבות התכתבות של עופר לנדא בנושא (לצערי אין לי כוח למצוא לינק ופשוט תחפשו רשומות שלו מן התקופה).
בלוגו של יתום, החזיק זמן קצר מאוד, שכן מהר מאוד לאחר פרסום הקטע הראשון, הוא זכה לתגובות, אשר חלקן היה מתלהם משהו ואני בספק אם מי מהן הייתה קשורה לקטע שפורסם.
כתבתי בנושא דברים ואינני רואה צורך להכביר עוד במילים כעת.
בכל מקרה, נשלח אלי הלינק של כתבה של אהוד קינן ב-YNET (אפרופו האחים יתום בעבודה ובליכוד, האחים קינן ב-YNET וב-NRG, אם כי בזאת מסתיימת ההשוואה שלי בין הפרסונות) על בלוגים של מועמדי מפלגות ונזכרתי.
בין המועמדים השונים בעלי הבלוגים, מופיע הבלוג של הגר צימרמן (לחובבי הקריפטוגרפיה, אין קשר ל"מברק צימרמן"), שהיא בעצם מי ששלחה לי את הלינק לאותו קטע ב-YNET.
את הגר, מועמדת מספר 9 בעלה ירוק, אני מכיר כשלוש שנים, כמדומני.
יום אחד, היא פנתה אלי עקב כך שהיא קראה בבלוג (או שאולי זה היה בדף בבמה), מה שקרה לי אגב לא מעט. היו גם אנשים שזיהו אותי ברחוב וטרחו ליידע אותי בזה, אבל אותם אני יכול לספור על קצת יותר מיד אחת, בעוד את אלו שפנו אלי בעקבות הבלוג, אני מזמן חדלתי לספור.
אם נשוב אל הגר, אפילו הזכרתי אותה בבלוג בקטע מלפני שנתיים, כאשר סיפרתי שעשתה לי תספורת.
אני זוכר גם, שלפני מספר חודשים, פתאום קיבלתי אי מייל מהגר, אבל מכתובת אי מייל לא מוכרת שהסתיימה ב: @ale-yarok.org.il
אז גם הסתבר לי ש"יש לה שאיפות אחרות", אם נשתמש בסיסמא השחוקה מעט של קמפיין הבחירות של עלה ירוק.
לפני כחודש, אפילו הקלטתי ריאיון שערכתי עימה, לגבי המפלגה.
חשבתי לתמלל אותו, ולכתוב עליו כאן בבלוג בפירוט. לצערי, זמן הוא מצרך די יקר עבורי לאחרונה.
רק אגיד שהיא פחות או יותר חזרה על הדברים שבמצע או לחילופין אמרה דברים שלא הייתי כותב בבלוג (ולא, הם לא נוראיים במיוחד ולא עוסקים בפלילים. אבל לא הייתי כותב, מטעמיי).
על מנת ליצור עניין באותו "ריאיון", שאלתי אותה אם זה נכון שבכוונת עלה ירוק לשים את אלחנן טננבאום (או שהוא אלחנן טננבוים, אף אחד לא באמת יודע) כדמות "ביטחוניסטית" ומועמד לתפקיד שר הביטחון.
לתומי חשבתי שזה מצחיק והגר תבין שאני לא באמת חושב שמפלגה כל-שהיא תשים בראשה סוחר סמים שעשה עסקים מפוקפקים עם ארגון החיזבאללה, ארגון שלוחם בישראל, ועלות שחרורו (ושלוש גופות חיילי צה"ל) הייתה כ-450 אסירים, בעסקה שיש הטוענים שמניעיה לא היו בהכרח כשרים. אם ננסה להבין למה הכוונה למניעים לא כשרים ב"עסקת טננבאום", אני חושב שמבחן בוזגלו שקבע אהרון ברק, הוא המתאים לעניינינו, כלומר צריך לשאול את השאלה האם כל אדם שהיה סוחר בסמים עם ארגון אויב, במטרה להבריחם לישראל, ונופל מיוזמתו בשבי, מדינת ישראל הייתה מוכנה לשלם בעבורו כזה מחיר. הואיל ולא כל הפרטים ידועים לי, בעיקר כי חלק מהמידע בנושא נותר חסוי, אשאיר את הדברים כפי שהם, ללא ניסיון "לפתור" את החידה, אולם עם חשד סביר בהחלט לניחוח מצחין. וכאשר זה מתקשר לאריאל שרון ומי שמנסים לדמות אותו לממשיך דרכו, אהוד אולמרט, יש בזה עניין ראשון במעלה כיום, דווקא לפני הבחירות.
ושוב כהרגלי, אני סוטה מן הנושא, אז נשוב להגר, שמיד ענתה לי ברצינות שמדובר בשקרים שמפיצים עליהם.
או. אם מישהו היה מפיץ כזה דבר, זה באמת מרושע.
מצד שני, הואיל ואני העליתי את זה, בתור בדיחה שחשבתי עליה כמשעשעת יום קודם לכן, אני תוהה כמה מהשמועות והאגדות האורבאניות, מקורן בבדיחות והלצות כאלו, שלא התפרשו כבדיחות.
ובכן, הגעתי כמעט אל סיום הקטע הזה.
הוא עלה בעיקר כדי לספר שיש להגר בלוג.
כהרגלי, אני מתקשה למסור פרט אינפורמטיבי קצר, ללא גלישה לעוד מגוון נושאים.
כמו למשל הדף שלה באתר של עלה ירוק.
גם הוא היה מוזר בעיני, כאשר ראיתי אותו לראשונה.
בכל מקרה, למקרה שתהיתם, אין לי כוונה להצביע לעלה ירוק.
במערכת הבחירות הקודמת דווקא התלבטתי אם להצביע להם או למפלגה אחרת. אז בחרתי שלא לבחור בהם.
בקצרה, אומר שאני לא רואה בעיה גדולה עם לגליזציה של סמים, אי הפללה, או איך שלא תקראו לזה.
באופן אישי, מעולם לא עישנתי סיגריה, אני מתנזר מאלכוהול כמעט לחלוטין, כך שגם בקנאביס על שלל תוצריו ודאי לא אמצא מזור לצרותיי.
אני די סובל מכך שסמים אחרים חוקיים, בין אם אלו סיגריות שמזהמות את האוויר שאני נושם במקומות ציבוריים (על אף חוק. כנסו לאתר של המאבק של נועם, זה מאבק הרבה יותר חשוב מזה של עלה ירוק לדעתי) ובין אם זה אלכוהול שלא מעט קולגות שלי לכביש שותים ומסכנים בכך אותי. אני לא רואה איך לגליזציה של סמים פותרת את זה, אלא להיפך.
אולם כאשר אני בוחן את המצב הקיים, בו סמים מסוימים חוקיים, בעוד אחרים לא, אני מתקשה שלא להשתעשע מטיעונים נגד הסמים.
אלכוהול הרי גורם להתמכרות, נזק לכבד ולגוף בכלל ובנוסף הוא מוציא את המשתמשים בו משליטה בכמויות מסוימות ובכמויות אחרות משפיע מעט על החושים בלי שהשותה ירגיש, מה שמסוכן במיוחד בנהיגה.
הסיבה שאלכוהול חוקי, היא שיש לוביסטים חזקים שדוחפים אותו, להם יש גב חזק של דת שלמה שמצווה על מאמיניה לשתות 4 כוסיות בפסח ולהשתכר עד דלא ידע בפורים.
לגבי סיגריות, הן גם גורמות לנזקים גופניים מוכחים וגם הן ממכרות.
לכן, כל עוד שני הסמים הללו חוקיים, אני מתקשה לראות מדוע הקנאביס אינו חוקי, במיוחד לאור זה שכאשר הייתי בדרום אפריקה ובהולנד, וישבתי בחברת אנשים שעישנו מריחואנה, הם לא נראו מסוכנים ומפחידים במיוחד, לסביבה, לי או לעצמם.
דווקא אי ההפרדה הזו, בין סמים קלים לקשים, שנעשית במיוחד על ידי ארגונים כמו אל-סם, מביאה לכך שחלק מאלו שרואים כי שיקרו להם לגבי הסמים הקלים, יפקפקו במקצת בחומרת האזהרות בכל הנוגע לסמים קשים.
כאמור, אני חושב שהמעשה הצודק והנכון ביותר הוא מניעת שימוש בסיגריות באופן חמור יותר מזה הנהוג היום, כך שגם ברחוב אסור יהיה לעשן (על אחת כמה וכמה במקומות סגורים כמו קניונים ומקומות מקורים כמו תחנות אוטובוס) ולמעשה ניתן יהיה לעשן רק במקומות שיועדו לכך או בבתים פרטיים.
מבחינתי בכל הקשור לאלכוהול, אפשר לאמץ את החלקים המתאימים בהלכה האסלאמית האוסרים על שתיית אלכוהול, או לחילופין למצוא פתרון יצירתי לבעיה של אנשים שיכורים. אולי מניעה גורפת של שתיית אלכוהול הייתה חוסכת מאיתנו יצירות נפלאות כמו של אדגר אלן פו. אבל אני לוקח בחשבון שכמו שסמים היו מאז ומעולם לא חוקיים בארה"ב ועדיין זה לא הפריע לאנשים כמו ג'ים מוריסון להשתמש בהם וליצור יצירות נפלאות, כך שלאומנות אני לא דואג.
אולם אני ריאלי, ומבין שכל עוד אלכוהול וסיגריות חוקיים, מוטב לכולנו שתהיה מכירה של מוצרי קנאביס בפיקוח.
זה רק יעשה יותר סדר בתחום (אנשים יקבלו חומר שאיכותו בפיקוח כל-שהוא) ויביא, אולי, מידע מהימן יותר בנושאי סמים, מאשר חוברות התעמולה של העמותות שמנסות להילחם בשימוש בסמים.
ועד כאן דברי ללילה זה.
שנכתבו תחת השפעת מי ברז ונשימת האוויר בחיפה, מה שעלול להסביר כמה דברים...
אלעד
גם אני הסתפרתי אצל מועמדת לכנסת. התאורה הירוקה במקור אצלה במרפסת הבית
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
