בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

נו, כפי שאמרתי בפוסט הקודם "אולי אחזור בעוד יומיים, שבועיים, חודשיים או שנתיים"...
בחרתי ביומיים :)
בכל מקרה אבל, יתכן ובזמן הקרוב, העדכונים יהיו (קצת) פחות תכופים וקצת יותר קצרים (האם שמעתי קריאות שמחה?).

בכל מקרה, אני מפרסם את הפוסט הזה, כי היום, בדיוק לפני שנה, בערך בשעת פרסום הפוסט הזה (מעט לפני) הלכנו סיון, אחותה, הוריה (אחיה הגיע באיחור) ואני אל לשכת הגיוס בתל השומר.
סיון, החברה שהייתי איתה במשך הכי הרבה זמן (כאשר נפרדנו היינו שנתיים וחצי ביחד) התגייסה.
לאחר שאנשים מתגייסים, מהר מאוד הם משנים את האופי שלהם. זה לא שאופי השירות חייב להיות קשה פיזי, אבל בצבא, אנשים שלפני זה האמינו באמת ובתמים שהם יבואו לצבא ומישהו יתיחס אליהם, שאם הם יפעלו בהגיון אז אנשי המערכת הצבאית ינהגו כלפיהם בצורה הגיונית (יחס גורר יחס), אז רוח המציאות הצבאית טופחת על פניהם במהרה...
סיון ואני שירתנו במקביל חודשיים, אז השתחררתי, טסתי לאפריקה וכאשר חזרתי, מעט לאחר מכן, נפרדנו.
אני זוכר שזו הייתה תקופה קשה עבורי אחרי שנפרדנו שלמען האמת, אני מניח שעד היום נותנת בי אותותיה.
כלומר, התגברתי על הפרידה, או כך לפחות נראה לי, אבל אני מניח שספגתי מעט חרדות נטישה ופוביות שונות ומשונות בעקבות הדברים שקרו.

אז הנה, עברה שנה, מה שאומר שבעוד פחות משנה סיון תשתחרר.
אז הואיל וזה יום שמח לה (ולמדינת ישראל?), אני מאחל לה על גבי בלוג זה המון מזל טוב (נוסף על הודעות טקסט ושטויות כאלה להן היא זוכה)
אגב, לפני שנה כאשר היא התגייסה, הספקתי לכתוב שלושה פוסטים באותו יום.
בראשון שתי בדיחות מאוד משעשעות ששמעתי.
בשני הגיגים על כבישי ארצנו שבפקקיהם הייתי תקוע באותו בוקר, בזמן שנסעתי מלשכת הגיוס לבסיס.
בשלישי הענקתי משמעות חדשה למילה בלוג, בליל פברואר הקר.

הצעת עבודה מפתה

גם אני אנושי ומחפש עבודה לפעמים (לא לחוץ ואפילו אין לי משהו ספציפי, אבל הגיע הזמן להזיז את התחת [ולא רק בריצות הערב], לא?), אז חיפשתי בגוגל הצעות עבודה.
הגעתי לאתר של איגוד השייט או משהו כזה וראיתי את המודעה הבאה :
 

מתוך ההצעה רביעית בקישור הזה.
 

וואו, מפתה.
להיות איש החזקה (ולא למשל, איש אחזקה, כי זה פחות מגניב)...
זה לא משהו מקביל לעבדות?
לעשות עבודות שחורות ובתמורה לא לקבל אפילו שכר?
כלומר, סביר להניח שיש אנשים שנהנים מזה, לראות עולם, לחטוף מחלת ים, אבל רבאק, יש גבול, לא?
"נער סיפון - קרצף!"
"לא תודה..."
 

אני פאסימי
 

מישהו עשה סקר...
59% מהישראלים אולי בעד פינוי עזה.
אבל 34% אחוז מתנגדים לזה.
זה אומר שיש במדינה הזו שליש אנשים, די דפוקים, שחושבים שצריך להשאר בעזה...
וכמובן, שרון הבטיח (לפנות את רצועת עזה), אבל לא הבטיח לקיים.
 

אני אופטימי
 

מישהו אחר עשה סקר...
40% מהנוער הפלסטיני מתנגד לאינתיפדה.
60% מהנוער חושב שצריך להגיע לפתרון הסכסוך במו"מ.
60% חושבים שהאינתיפדה היא כלי לגיטימי להשגת המטרות הפוליטיות.

אוקיי, אולי עדיין יותר פלסטינאים מעדיפים את האינתיפדה על דרך ההדברות, אבל זה ישתנה, נוסף על כך ש-40% היא מסה קריטית של אנשים שאם וכאשר המו"מ יצליח, יצטרפו אליהם עוד רבים, שכרגע לא רואים בישראל שותף הוגן והגון.

בינתיים, מישהו רוצה להמשיך להתבוסס בדמנו אנו?
עושה רושם שזה כיף, עובדה, כל כך הרבה אנשים עושים את זה...
ועד כאן עדכון קצרצר זה.
אלעד