| 2/2003
 זה נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו
לפני כשבועיים, התבשרנו שלא מומלץ לרחוץ במי הים של תל אביב משום שזרמו אליהם מי שפכים רבים.
לפני שבועיים צפינו בטלויזיה בענן הערפיח שריחף מעל אזור גוש דן.
הואיל ולמעלה ממיליון אנשים, גרים בכרך הצפוף הזה שנקרא תל אביב ועוד רבים וטובים מבקרים שם מידי יום, אני חושב שצריך להיות קצת פחות אדישים לנושא איכות הסביבה.
כאלף איש (לא זוכר את המספר המדוייק) מתים בישראל מידי שנה מזיהום אוויר!
הרבה מאוד בני נוער, מפתחים אסטמה, רק מפני שהמפעלים והמכוניות באוזר מגוריהם מזהמים את הסביבה...
מצד שני מפלגת הירוקים קיבלה רק כ-10,000 קולות בבחירות לכנסת האחרונה...
משהו כאן לא הגיוני.
בבחירות המוניציפליות הקרובות (שעתה אומרים שהם יערכו בעירי בסביבות אוקטובר) אני מתכוון להצביע לירוקים ולמי שיעמוד בראשם.
כן, גם בחיפה, כמו בתל אביב ואף יותר, יש זיהום אוויר, זיהום מים ובעיות קולסאליות אחרות בתחום איכות הסביבה.
זיהום האוויר בחיפה, מבתי הזיקוק, חיפה כימיקלים, חברת החשמל, רבבות כלי הרכב החוצים את העיר מידי, גורם לאחוז האסטמתים הגבוה ביותר בכל רחבי הארץ.
האובך היומיומי מפריע לראות את הנוף המדהים של הגליל.
אש התמיד, בוערת בארובות בתי זיקוק ואין היא מסמל נצחיות מסויימת, אלא את החמצן ההולך ואוזל על כדור הארץ.
זיהום המים נורא. נחל הקישון הוא אחד הנחלים המזוהמים בארץ.
במשך שנים הנחל זרם לו כביוב לכל דבר לעבר הים. איש לא מנע את זה, לאף אחד זה לא נראה מוזר שצבעו של הנחל חום, למים יש ריחה של ביצה שרוכה והאדמה בצידי הנחל מלאה בנוזל שמנוני ומוזר.
אינני צריך להרחיק ולספר על עשרות צוללני השייטת, אשר נופלים קורבן לזיהום החריף של מי הקישון ולאטימות הנוראה של צה"ל. בזכרוני הלא כל כך רחוק, אני זוכר את שיעורי ימאות בכיתה ז'. אחרי שיעור תאורטי בכיתה, יצאנו לכשעתיים הפלגה בנמל הקישון.
במקום רגיל, רוב התלמידים היו קופצים על המציאה, של יציאה לים הפתוח ושיט בסירות מפרש וקיאקים, אך אני זוכר את הסבל הנורא שבשיעורים הללו.
אני זוכר שכאשר ידי נגעו במים שבנמל (קרוב להיכן שהנחל נשפך), הידיים שרפו לי אח"כ במשך שעות, בגלל החומרים הכימיים שהיו במים.
הדבר הכי נורא שאני זוכר, הוא השייט בסירות הקיאקים, כאשר הוצאתי את המשוט מהמים, כל היד שלי נרטבה במים מהולים בזיהום. זה היה מסריח, זה מגעיל, כמה שלא ניסיתי לשטוף את הידיים, עדיין הן היו מלוכלכות.
אחרי כמה שנים הפסיקו את שיערוי הימאות בבית הספר בו למדתי.
פשוט לא ברור לי, אך מנהל מפעל יכול לישון בשקט, כאשר הוא יודע שהוא מזרים במקרה הטוב ביוב (מילה יפה לכל מה שאתם מדיכים באסלה) וגם מתכות כבדות וכימיקלים רעילים ומסוכנים.
הפגיעה באנשים, הפגיעה בבעלי החיים שהיו פעם בנחל ובים.
זה רצח! צריך להעמיד את מנהלי המפעלים המזהמים בחיפה לדין וכן את אנשי איכות הסביבה שלא עשו דבר (או לא עשו מספיק).
לא אכנס למלונות חוף הכרמל, שמסתירים את הים לשאר תושבי חיפה.
לא אזכיר ביותר משתי מילים את המרינה שלא נבנתה.
לא אזכיר עוד הרבה פרוייקטים, כמו הגרנד קניון, שמדגישים את הפיתוח, על חשבון איכות הסביבה.
לכאורה ניתן לטעון, שאם תמיד היו פעילים ירוקים, עד היום היינו חיים במערות, על מנת שלא לפגוע בטבע.
אבל אני חושב שצריך כן לנסות לשמר את מה שיש לנו כיום.
לא לבנות גושי בטון ענקיים, שגורמים לשינויים אקלימיים (אי ספיגת מי תהום, התחממות האספלט בשמש וכו').
שכל אחד, כאשר הוא נכנס למכונית ומתניע, יחשוב האם זה הכרחי.
האם ניתן לנסוע באופניים, ללכת ברגל, לנסוע באוטובוס או רכבת שבלאו הכי נוסעים כבר.
לרכוש מכוניות חדשות המזהמות פחות, לתדלק בדלק נטול עופרת.
לרכוש פחות מוצרים בעטיפות פלסטיק.
למחזר!
אם כל אחד יהיה מספיק חכם, לדאוג לעצמו.
אם כל אחד יסביר את זה למכריו, שיסבירו למכריהם וכן הלאה, כך ייטב לכולנו...
אם נבחרי הציבור שלנו, יבינו שאיכות הסביבה, הוא נושא שעומד בראש מעיינינו, אז מי שיזהם את המדינה ייתן את הדין ולא יעמוד בראש התעשייה...
לתשומת לבכם!
בתי זיקוק חיפה
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
