| 2/2003
אני כל כך מוצלח...
אני רוצה להרגיע, שהכותרת לא מתייחסת אלי (למרות שאני נוטה להסכים איתה), אלא דווקא לכל אותם אנשים לא מוצלחים. מה שנקרא "לשון סגי נאור"
סגי נאור אגב, זה מלא אור, נראה לי בארמית. זה בא לציין את ההפך, כלומר מלא אור הוא כינוי לאדם עיוור...
מסתבר שהיו ציניקנים יהודים כבר לפני אלפי שנים...
בכל אופן, אני רוצה לכתוב קצת על תופעה אנושית.
תופעה שהרבה אנשים שכל אחד ואחת מאיתנו מכירים, נוטלים בה חלק.
ההיבריס, אותה גאווה שמשתלטת על הרבה מאוד אנשים, מכל מיני סיבות, שגורמת לחוש את עצמם ברגעים מסויימים למלכי העולם.
אז אולי זה מגיע לכמה אנשים שהעפילו לאברסט או עוד כמה אנשים שעשו מעשים הירואים כאלו ואחרים.
אך הבעיה מתחילה כאשר אנשים, כלומניקים, מגיעים לעמדה כלשהי, אפילו לא חשובה במיוחד, ומתחילים לתפוס תחת.
היום למשל, באתי לעבודה של אמא שלי לקחת את האוטו.
השומר בכניסה עיקב אותי בכניסה חמש דקות, אפילו אחרי שאמא שלי אמרה לו שזה בסדר, בטוענה שהוא לא קיבל אישור מהביטחון...
באמת כל חשוב לי להכנס לבניין החדש של חברת חשמל (כן, הבניין הגבוה הזה שנבנה בכניסה הדרומית של חיפה).
לא אתחיל לפרט את המקרים הללו של אנשים בצבא, בין אם הם היו מפקדי ובין אם כל מיני אנשי מנהלה בכל מיני עמדות, ששכחו עד כמה הם אפסים ותפסו תחת, כי נתקלתי בכל כך הרבה מקרים כאלו שבאמת אין טעם לפרט.
כל מי ששירת בצבא, אפילו יום יודע עד כמה הצבא מלא בלא יוצלחים שרק במקום כמו הצבא הם יכולים לתת ביטוי לחוסר הכישרון שלהם.
צה"ל מחתים כל דבר שיש לו יד שהוא יכול לחתום בעזרתה.
גם במוסדות להשכלה גבוהה, קיימת תופעה כזאת (ויש הטוענים שהיא אף חריפה במיוחד).
למשל התקשרתי פעם לברר כמה פרטים בנוגע להרשמה ללימודים בטכניון.
המזכירה שענתה לי, כנראה לא התעוררה על הצד הנכון בבוקר ולא ממש נידבה את הפרטים ששאלתי אותה באדיבות...
הדוגמאות הספורות שהבאתי, הן רק קצה הקרחון בתופעה מאוד רחבה.
אנשים, לפחות בישראל, אוהבים לקבל יחס טוב, אך מצד שני לא אוהבים לתת יחס שכזה, גם אם זה התפקיד שלהם.
מוקדנים שמלכתחילה לא אדיבים, או שאחרי ששואלים אותם שתי שאלות יוצאים מכליהם.
פקידות ופקידי במשרדי ממשלה, שעושים לך טובה שהם מבצעים את העבודה שלשמה הם מקבלים שכר מהמיסים אותם אתה משלם.
אני חייב לציין לטובה שלא הכל שחור.
היו המון מקרים, בהם זכיתי ליחס חם גם בישראל.
למשל כאשר הלכתי למשרד הפנים להאריך את תוקף הדרכון, הפקידה ענתה על כל שאלותי וביצעה את העבודה במהירות ויעילות ובמקביל דיברה בנימוס לאנשים אחרים שהמתינו בתור.
והיו עוד הרבה מקרים כאלו.
אך שוב, לצערי זהו מיעוט המקרים.
בסופו של דבר, רוב האנשים, מתוסכלים מזה שלעולם ישארו אלמונים.
לצורך העניין, גם מנהיגים מפורסמים וידועים בתקופתם, סופם שיישכחו בסופו של דבר.
אמחיש זאת בדוגמא קטנטנה : אני מניח שחלק הארי של הקוראים לא יודע מי הוא ראש ממשלת ניו זילנד הנוכחי ואני משוכנע שאין הרבה אמריקאים שישלפו בין רגע מהמותן מי היה הנשיא ה-12 של מדינתם...
ואלו היו דוגמאות של ראשי מדינה.
גם אם אתם מכירים ראש מדינה בשמו, רוב הסיכויים שמלבד קווים כלליים לדמותו, לא תוכלו לפרט על כל יום בחייו.
בסופו של דבר, אני מניח שגם אם חלק מהאנשים השלים עם מר גורלו ואלמוניותו, זה מציק בתת מודע לאחוז לא מבוטל של הציבור.
זה אחד הגורמים להתנהגות הכל כך מבישה של אנשים מסויימים בזמנים מסויימים.
כמובן שיש לכך עוד סיבות, כמו לחץ מצד גורמים מסויימים שקל לפרוק על אנשים הזקוקים לעזרתך או שירותך, סתם התעמרות לצרכי שעשוע ועוד סיבות רבות ומגוונות שעל חלקם ודאי חשבתי ועל אחרות כנראה שלעולם לא אעלה...
בקיצור, אותם אנשים, עליהם דיברתי מוציאים שם רע למין האנושי, בכל הגלקסיה, ולא רק בכדור הארץ...
האמת היא, שהתכוונתי לכתוב על אנשים שמאוד מתלהבים מעצמם וחושבים שהם מגניבים ויצא לי פוסט ביקורתי על התנהגות שאינה הולמת את התפקיד...
אני מקווה שזה בכלל עניין מישהו.
מעניין אותי מה אני חושבים על זה, הרי סביר להניח שהרבה אנשים שיסכימו איתי, בסופו של דבר יתנהגו כפי שתיארתי.
למעשה יתכן שגם אני מתנהג בצורה שכזו בלי לשים לב למעשיי, או תוך שימת לב והתעלמות טוטאלית ממעשיי.
אז בפעם אחרת אני אכתוב על התלהבות עצמית יתרה.
ובינתיים אסיים.
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
