בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

תהיתי אם לכתוב על שיחת הטלפון שהייתה לי לפני כ-13 שעות עם פקידה אחת בביטוח לאומי חיפה, שהסתיימה כעבור שבע דקות וחצי בכך שאמרתי שהיא באמת מדברת ברוח יום השואה המתקרב ומזכירה לי את רוח הנאציזם וניתקתי.

אבל נראה לי חסר טעם לתמלל את השיחה, שכן לא ניתן יהיה להעביר את הרשעות שהייתה בקולה, כאשר התחננתי שתסביר לי כמה כסף אני חייב להם (לאחר שבשני מכתבים שהתקבלו באותו יום, רשמו בפני שלושה סכומים שונים, שגם באמינותם אני מפקפק) והיא צעקה עלי שהיא לא יכולה לעזור לי ושאני צריך לשלוח אליהם פקס (וכך אכן עשיתי).

תהיתי גם אם להשתמש בשנינות הלשון-מתימטיקה (המוגבלת משהו) כי ביטוח לאומי = ביטוח נאציונאלי או בקיצור נאצים...

אבל יום השואה, אז לא נעים.

במקום זה אפנה לחלק אחד באתר ראש הממשלה, ב-FAQ (תשובות לשאלות נפוצות).

אני מנסה לשער לעצמי, לאור זה שמעולם לא ניהלתי שיחה עם אדם שהיה מרוצה מדרך ההתנהלות של ביטוח לאומי (אני לא מדבר על גובה התשלום, אלא על האופן בו אותם אנשים שהוציאו שם רע לבירוקרטיה מתנהלים), מקרב האנשים המתעסקים בעצמם בתשלום הביטוח (בניגוד למאושרים שהמעסיק מפריש עבורם את דמי הביטוח [מה שקורהאצלי רק בחלק מהשנה, מה שאומר הרבה יותר כאב ראש עבורי]), כמה אנשים פנו למשרד ראש הממשלה כדי שזה יעזור להם למצוא מזור לכאב הראש הגדול שנקרא "המוסד לביטוח לאומי".

מספיק אנשים, כדי שיהיה לביטוח לאומי דף שלם באתר משרד ראש הממשלה, המתנער מכל אחריות וקשר למוסד המקולל הזה...

וכבר הראיתי בעבר שיש מקום סביר לחשוד שביטוח לאומי הם ההתגלמות הארצית של השטן!