בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

מתוך אריזת אורז סוגת אחד אחד שלם

מהשדות שבטבע,
מכל קצוות תבל,
בוחרים אנשי סוגת את הזנים
המובחרים ביותר. הם נשלחים
למפעל סוגת וגרגר גרגר נבחנים
בקפידה, תוך כדי תהליך ניפוי
ממוחשב מהמשוכלל והחדיש
ביותר בעולם.
ללא מגע יד אדם מועברים רק
הטובים והאיכותים מביניהם לתוך
אריזה חדשנית ונוחה. משפחת
סוגת שמחה להגיש לך עוד מוצר
מובחר ששנוצר מנסיון ומסורת
ארוכת שנים יחד עם חדשנות
טכנולוגית, מעניק לך ולמשפחתך
את התענוג שביצירה והטעם
הנפלא של כל תבשיל ותבשיל
עם אורז סוגת
בתאבון!

אכן, מילים מרגשות, זו הסיבה היחידה שכאשר אני מבשל אורז, אני משתמש באורז סוגת.
בלעתי בשקיקה כל גרגיר וגרגיר של הסיפור על אנשי סוגת שהולכים להם בשדות בכל קצוות התבל, רק כדי שמחשב סופר משוכלל ימיין את הגרגרירים והמובחרים שבהם, כמובן, יגיעו אלי באמצעות האריזה הסופר מודרנית...

אך, תענוג.
מעניין למה הם מתאמצים לכתוב דברים שכאלו על האריזה של אורז...
מצד שני, אני ישבתי והקלדתי את זה גם, אז מי יוצא כאן הדפוק?

(אה, אפשר לגלוש לאתר של סוגת)

אנשים רעים

אנשים רעים, או ליתר דיוק אנשים לא נחמדים, חכמים ואדיבים מי הם בעצם?
למעשה, כמעט כולם נופלים בקטגוריה הזו, מלבד אתם עצמכם כמובן.
אתם, אני, תלוי את מי שואלים, כולנו אנשים נפלאים וחביבים, לא?
אבל ההם, האחרים הם כל כך שונים מאיתנו, כאלה רעים, איך בכלל אפשר לסבול את ההתנהגות שלהם?

לכל אחד כאמור יש את "ההם" משלו, אבל המשותף שלכולם יש את הקבוצה שבה הם מכלילים עצמם ואת הקבוצה של "ההם", האחרים...

באשר לאנשים הרעים, הרי שהם גורמים לך להראות טוב. לא רק בהשוואה אליהם, שזה הדבר המתבקש, משום שאנו נוטים לעשות הערכה בכל צעד ושעל שאנו עושים ואנו עושים את אותן הערכות על בסיסי השוואתי יחסי.
דוגמא לאותה השוואה יחסית אפשר למצוא במה במכונה "אשליית קורנסוויט" לפיה אותו גוון אפור יראה בהיר או כהה יותר בהתאם לצבע שמשווים אליו (שחור או לבן).

[עוד על אשליות שכאלו בכתבה בקפטן אינטרנט]

הדבר הנוסף, שלדעתי הוא חשוב אף יותר בהתקלות שלנו עם אנשים רעים, הוא שההתקלות שלנו עם אותם אנשים הנוהגים בדרכים רעות (הם לא חייבים להיות רעים כמו ג'פאר באלאדין, מספיק שיש בהם תכונה שלא מוצאת חן בעינינו או בעיני הסובבים אותנו) גורמת לנו לשפר את דרכינו אנו. זה בעצם מאפשר לנו לקבל הדגמה חיה של כיצד לא רצוי לנהוג, ממה יש להמנע, כלומר הם בעצם מורי הדרך שלנו במהופך...

דוגמאות לאנשים רעים שכאלו קיימות בלי סוף, זה יכול להיות השכן המעצבן שלכם מהבית הסמוך שמרעיש עד מאוחר, דבר שאולי מרגיז אותכם בשלב הראשון, אבל מביא אותכם להכרה שהשמעת מוזיקה בעוצמה גבוהה בשעה מאוחרת של הלילה היא דבר פסול וכנראה אתם לא תנהגו כך.
אלו יכולים להיות סתם אנשי ריב ומדון שנכנסים לפורום באינטרנט או לבלוג ומשאירים תגובות לא לעניין המנסות לפגוע ולהעליב (למען האמת כתבתי את השורות האלה לפני שנודע לי על אותם אנשים שבאו והגיבו כפי שהגיבו בבלוג הדנדש של חבר הכנסת אהוד יתום). מי שרואה את זה, ברוב המקרים מפנים את הגועל בזה ויודע שהוא לא ינהג כך וישאיר הודעות עלומות ופוגעות.
הם יכולים להציק (ובזה אני מודה שאני חוטא לא אחת) מעבר לכמות המומלצת, לעצבן מישהו ולגרום לו להבין שהוא לא צריך להיות מציקן וטורדן (ובעקבות מישהו שהציק לי והטריד אותי, החלטתי לנסות לשפר את דרכי, לאחר שנוכחתי שלא נעים להיות בצד שמציקים לו).

כן, אנשים רעים עושים אותך לאדם טוב, לא רק בהשוואה אליהם, אלא גם במידה אבסולוטית, מפני שהם מלמדים אותך שלא ביודעין כיצד לנהוג או ליתר דיוק כיצד לא רצוי לנהוג...

אשליית קורנסוויט (או מה יותר אפור)

חחח זו לא מילה

יותר מידי, יותר מידי אני משוחח עם אנשים בתוכנות מסרים מידיים דוגמאת ICQ ו-MSN MESSENGER, כותב משהו משעשע (טוב, לפחות לדעתי) וזוכה לתגובה - "חחח" (לעיתים אני זוכה לתגובה ארוכה, רצינית ומפורטת בנוסח - "חחחחחחחחחחח").

אז אני מודיע כאן ועכשיו.
"חחח" זו לא מילה!
נמאס.
מי שרוצה, שיכתוב "צחקתי קשות", או "מתגלגל על הריצפה מרוב צחוק" או כל בליל מילים אחר שיראה לנכון.
מי שלא מעוניין, לשם כך המציאו את האמוטיקנים, אותם פרצופים קטנים שאמורים להביע רגשות...
אבל למה לרשום ח' כל כך הרבה פעמים?
במה חטאתי שמגיע לי ח'?

ציטוט קטן משיר בשביל מצב הרוח

Bright are the stars that shine
Dark is the sky
I know this love of mine
Will never die
And I love her

מתוך And I love her של ה-BEATLES (מוקדש לאנה אהובתי שהתגייסה לה היום, ואני מרגיש איך כמו אמא פולניה טובה אני ממתין כל הזמן לשיחת הטלפון הממשמשת ובאה)

וזהו, עד כאן להפעם.
אלעד