בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

יומן חלומות

הואיל ולאחרונה החלומות שלי הופכים להיות מוזרים יותר ויותר ולא את כולם אני מנציח, החלטתי לנהל יומן חלומות. לשם כך קניתי לי מחברת עבת כרס וכבר היום זכרתי שביב מידע מחלום, אך החלטתי לוותר על הכתיבה.

הרעיון הוא שלאט לאט אני אתחיל לזהות את מערכת הסמלים האישית המלווה אותי בחלומותי ואוכל לפרשם טוב יותר (חלום פירושו זעקות של התת-מודע).
עוד יתרון של רישום החלומות הוא תיעוד, כך שבעוד כמה שנים אוכל להתרפק על העבר.

נראה לי גם שאנסה לחלום חלומות צלולים (Lucid Dreams), אותם חלומות בהם החולם מודע לעובדה שהוא חולם וכך הוא יכול לנתב את החלום על פי רצונו, דבר כיף למדי.

זכור לי שהייתי קטן, בערך בגיל שש, חלמתי שאני נוסע עם אמא שלי, אח שלי ואחותי באוטו, בין קרית מוצקין לקרית חיים, במפגש מסילת ברזל עם הכביש. המחסומים נסגרו, הרכבת התנגשה באוטו וראיתי את כל המחזה הזה במעין ריחוץ מהמכונית ואז תוך כדי חלום הבנתי שאני חולם חלום בלהות.

מעניין אם אצליח לשחזר את היכולת שהייתה לי שהייתי קטן יותר.

אתר על חלומות צלולים באנגלית

פורום חלומות צלולים בתפוז

על חלומות צלולים בנענע

בהצלחה לחולמים.
או you may say I'm a dreamer, but I'm not the only one..." כפי שאמר ג'ון לנון בשירו הנודע Imagine.

בדרכים

הסעתי היום את אמא שלי לעבודה ואח"כ המשכתי לסידורים. עברנו דרך פרויד, היה פקק כבר מצומת חורב, הסיבה – תאונה דרכים.
אנשים פשוט לא יודעים לנהוג.
בנס יש כל כך מעט תאונות דרכים...
כמה לא מוכשר צריך להיות כדי להכנס במעקה הבטיחות בצד הדרך בכביש פרויד?

המנגנון המופלא הזה – ההדחקה, זה שמאפשר לנו להמשיך לחיות בלי לחשוב על המוות, גם שהוא אורב מעבר לפינה ואנחנו יודעים את זה.
מי לא יודע שבמדינה הזו מתים מידי שנה בתאונות דרכים, יותר אנשים מבפיגועי טרור?
מי לא מכיר מישהו שנפגע בתאונת דרכים באופן אישי (ואם לא באופן אישי, אז מישהו שמכיר מישהו כזה)?
ועדיין, כלום, מאחורי ההגה יש חיות, לא אנשים, בהמות שבשביל להרוויח אולי דקה (שאח"כ הם יבזבזו על שטות בלתי חשובה אחרת) יהיו מוכנים לסכן את עצמם, את הנוסעים ברכבם ואת הסביבה.

אולי באמת הגיע הזמן שבמקום להוציא חוקים מטופשים כמו הארכת תקופת המלווה לנהגים חדשים (אפשר לקרוא על בעיות שנוצרות על כך אצל אלכס, על כך שזה לא יעיל אצל תהילה ולצפות במכתב לשר התחבורה אביגדור ליברמן שכתב עופר) יתחילו במשרד התחבורה (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) לחייב נהגים לעבור הכשרות נהיגה מיוחדות (במגרשי החלקה ובסימולטורים) במקום ריענון בו באים לכיתה בערב, מנמנמים ועוברים, יתחילו להעניש בחומרה עברייני נהיגה סידרתיים (ולא נשמע עוד על נהגי משאיות שהורשעו בעשרות עבירות תנועה והרגו מישהו) ובכלל, יתחלו לקחת את נושא התחבורה פה במדינה ביתר קצינות וכמובן יספקו אלטרנטיבה זולה ונוחה לתחבורה הפרטית, בדמות תחבורה ציבורית זולה, יעילה ולאורך כל שעות היממה וימות השבוע.

ועד אז, כל אחד ואחת מאיתנו מוזמנים באופן אישי להתבוסס בדמנו, כי הרי, מי באמת מאמין שזה יקרה לו...

אחרי זה המשכתי לקריית אליעזר, לחנות שאני תמיד קונה בה מכנסיים (מין סטייה כזו שלי, לפיה אני קונה בדיוק את אותם מכנסיים, רק בצבעים שונים [לפעמים גם זה לא], בדרך נסעה לפני משאית עמוסה בכלובים בהם היו דחוקים תרנגולי הודו...
מסכנים!
על אף שהיום יום די חם, הרוח עדיין קרירה, הם היו שם, ציפורניהם בקעו מהכלובים, נוצותיהם התעופפו ברוח.
באותה עת הם עדיין לא ידעו על הגורל האכזר המחכה להם - שחיטה (הם היו מפוטמים עד מאוד) והמצאות במצב קפוא (או מצונן) על אחד המדפים בסופר.
פשוט נורא לראות כיצד מעבירים עופות במדינתנו. עוד סיבה למה אני צמחוני.

אחרי המפגש הלא סימפטי עם העופות, עקפתי אוטובוס שעצר בתחנה. לאחר כמאתיים מטר, בעודי בנתיב השמאלי, עצרתי לאישה מבוגרת שעמדה לפני מעבר חציה. נהג האוטובוס שכבר הספיק לצאת מהתחנה, עקף אותי מימין, על מעבר החציה, תוך כדי זלזול מדהים בחוקי התנועה הבסיסיים ובחוקי ההגיון הבסיסיים עוד יותר.
אז אמנם אתמול במבחן הנהיגה של המדינה (אני אישית לא צפיתי, אבל הקלטתי לאנה, שנבצר ממנה לצפות בזה ומאוד רצתה, אז אני יודע את התוצאות) נהגי האוטובוס התגלו כנהגים שיודעים הכי טוב תאוריה. אבל הלכה למעשה, לחלקם מגיעה שלילה והרחקה מהמקצוע לשנים רבות!

לאור כל זאת ועוד המון דברים שלא ציינתי כרגע, אני שוקל ברצינות להתנדב למשטרת התנועה.
הבעיה היחידה שיש לי עם זה, שכנראה בסופו של דבר אם אתנדב לזה, אתעסק יותר מידי עם אכיפת מהירות באמצעות ממל"ז (אקדח לייזר) ואחלק דו"חות לאנשים שחטאם היחיד היה שעברו על המהירות המקסימלית המגוכחת הנהוגה בארץ, שאני מתנגד לה בכל תוקף.

הנה למשל כתבה מצויינת על כך שהמשטרה מעדיפה להתעצל, לעמוד עם ממל"ז ולהפליל "עבריינים" קלים במקום לטפל בעבריינים הקשים באמת, על מנת להרוויח כסף קל.

ותודה לאהוד מהמגדל שהפנה אותי לכתבה.

אז כנראה שלמשטרת התנועה, לא אתנדב בקרוב...

לכבוד פורים

רונה, (בעלת אחד הבלוגים המצחיקים ביותר) החליטה לעשות תחרות תחפושות, קיפוד כזה (בעלת אחד הבלוגים המצליחים ביותר בישראבלוג) הרימה את הכפפה והכינה כמה תחפושות משלה...

אז הנה, גם אני מכין פה תחפושות של בוב, לכבוד חג הפורים (ושוב ממליץ להסתכל בתחפושות של רונה ושל קיפ"כ, הן מושקעות בהרבה) :

בוב מתחפש למשה דיין

בוב מחופש למייקל ג'קסון (רק בלי להטריד ילדים)

בוב מתחפש לאיש שב"כ (בגירסה מעט שונה מזו של רונה)

וזהו להפעם, סוף שבוע טוב, שלום ותודה.
אלעד

(ואתם יכולים לקרוא בשירת הברבור על סבתות בסופר - זה משעשע כי זה אמיתי)