הגדלת הפין
עברתי על התיקייה המיועדת לספאם.
בין שלל הכותרות לוויאגרה, משכה את עיני כותרת "רק בשבילך", שנשלחה מאחת, קרן כהן שמה.
"רק בשבילי?" חשבתי. "מדוע אם כן תוכנת הדואר האלקטרוני סיננה מכתב כה אישי כהודעת דואר זבל?" המשכתי לחשוב.
כאשר התבוננתי במכתב, גיליתי שהוא מבטיח להגדיל את הפין ב-2 עד 7 ס"מ, בשיטה הטבעית (!!!) כמובן ללא גלולות (שיט, אכנס להריון), כדורים (אוף, אי אפשר להתאבד), מכשירים (אוף, אין מוג'ו), או חומרים כימיים (לעזאזל, לא ניתן להרוג עם זה ג'וקים).
"רק בשבילי?"
מה, האם אני היחיד בעולם, שבאמת צריך להגדיל את איבר המין?
התחלתי לחשוד, שאולי המכתב לא נשלח בלבדית אלי, ויתכן שגם אחרים קיבלו אותו.
מעניין כמה בנות קיבלו מכתב, "רק בשבילן", להגדלת הפין.
לגבי השיטה הטבעית, ניחשתי שמדובר בפתרונות קסם כגון "צפה בפורנוגרפיה", "לך לישון, קום ותהיה לך זקפת בוקר" וכדומה.
גלשתי לאתר אד מור (שם שיכול היה להתאים לשחקן קולנוע הוליוודי) אשר הספאם המהולל הפנה אליו.
כבר בעמוד הראשון, התברר לי שקרן כהן, בילפה אותי. האתר מיועד להרבה אנשים (טוב, היה כתוב 30,000 כבר עברו, אבל חשבתי שאני היחיד שנותר, ומתברר שהם פונים להרבה אנשים).
לא העמקתי יותר באתר משתי סיבות.
האחת היא שאיני רואה עצמי מועמד לטיפולי הגדלת פין, השנייה היא שגם אם הייתי רואה עצמי ככזה, יש לי רתיעה אינסטנקטיבית משיטות המבטיחות 100% סיכויי הצלחה ("100% מוכח ובאחריות!"), או לפחות מנסות להציג עצמן ככאלה.
אני מוכרח לציין שהצחיק אותי המשפט הבא:
"הצוות שלנו כאן ב-AddMore, חוקר ולומד באופן מתמיד שיטה זו העוזרת להגדלת הפין ב 2 עד 7 ס"מ".
בראשי עלתה תמונה של חבורת מטומטמים שיושבים כל היום וצופים בזרגים מתקשחים ומתרככים.
יש גם דף נהדר בשם "העובדות", בו לצערי לא מספרים על עובדות החברה תנאי התעסוקה שלהן, אלא על כל מיני עובדות מטופשות על גדלים של אברי מין ופליטת זרע (בלאחס).
וחלק אחר באתר מסביר "איך זה עובד" ושם מסבירים על כל מיני אימונים שעושים לפין.
אפילו מושל קליפרוניה המהולל ארנולד שווארצנגר הבין בשנות השבעים המאוחרות שמדובר בשטויות. בראיון עימו למגזין ווי (Oui) צוטט כמי שאמר:
"The cock isn't a muscle, so it doesn't grow in relation to the shoulders" (בתרגום למי שלא מבין אנגלית בסיסית: "הזין אינו שריר, ולכן אינו גדל ביחס לכתפיים").
(זה לקוח מכאן. עוד קטעים על אורגיות של בוני גוף, שרירנים, עליהן שווארצנגר סיפר בגאווה, אפשר למצוא כאן)
נותר לי לגשת לראות את מכתבי התודה או "הצלחות".
הייתי מצפה שאם יש 30,000 לקוחות מרוצים, יהיו קצת יותר מ-9 מכתבים. אבל מילא.
מלבד ד. לוי (דוד לוי הפוליטיקאי הממולח מבית שאן? דודי לוי הזמר?), גיליתי שיש מכנים את החברה "אדמור".
אדמו"ר – אדוננו, מורנו ורבנו – אכן כינוי מכובד לחברה הזו.
למען האמת זה הולם, כי יש כמה אדמו"רים ורבנים עושי ניסים בעולמנו...
באופן כללי, אין ספק שהמכתבים, שכלל לא בטוח אם הם מהימנים במשהו (ולעניות דעתי הם לא), נוצר רושם של קבוצת אנשים אובססיבית לגבי גודל איבר המין שלה – לעיתים הוא נמדד אף בעשיריות הסנטימטר. אנשים שמודדים את הפין של לכל אורכו, לכל היקפו וככאלה, אני בספק מתי יש להם זמן גם להתעסק ביחסי מין.
החלטתי לא לשלוח אליהם בקשה למידע נוסף.
אבל אתם מוזמנים. זה עשוי להיות מאוד משעשע, אני בטוח!
היכן נולדה שחר פאר
אני נהנה לשחק טניס. אני לא נהנה מלצפות בטניס (ובאופן כללי בספורט). לכן, אין לי מושג איך בדיוק נראית שחר פאר (טוב, בדקתי בגוגל לפני כמה דקות, אבל לפני זה לא ידעתי וגם כעת, אני בספק אם אזהה אותה ברחוב).
וגם לא ממש אכפת לי מהספורט המקצועני, כי הוא לא תורם לי באופן אישי וצפייה בו לא שווה לדקה אחת בה אני בעצמי משחק טניס (נכון הדבר גם לגבי כדורסל, כדורגל או כל ספורט אחר).
הואיל ושחר פאר השיגה הישג נאה בטורניר הגרנד סלאם הצרפתי, הרולאן גרוס, שכאמור לא ראיתי ואף לא ממש קראתי עליו, אך הבאז הגיע גם לאוזניי, קראתי עליה מעט בוויקיפדיה.
אני חושב שהתעסקות אובססיבית עם מספרים, מאפיינת חובבי ספורט באופן כללי וחובבי טניס בפרט.
מה לעזאזל משנה מיקום הדרוג בעולם, אם היא מקום 45, 43 או 117 (בכל מקרה היא תנצח אותי בקלות)?
מדוע חשוב לדעת כמה כסף גרפה לכיסה מתחרויות?
אני בהחלט מעריך ספורטאים טובים, ובכלל זה את שחר, אבל אני בהחלט לא מעריך את קהל המעריצים שמעריך אותה לא בשל האדם הנפלא שהיא (לא יודע, אני מניח שכמו כל האנשים היא אדם נפלא ויקר) אלא בשל הניצחונות שהשיגה.
זה אווילי!
ומכל המעקב אחר המספרים, שמתי לבי למשהו מטריד בדף עליה בוויקיפדיה. אני מצרף צילום מסך, אתם מוזמנים לשים לב.
היכן לעזאזל שחר פאר נולדה?
"ירושלים, ישראל", כפי שנכתב בטבלה המתמצתת את קורותיה בצד שמאל?
או אולי "בישוב מכבים" כפי שנכתב בטקסט בצד ימין?
נכון. אפשר בקלות להאשים את האנציקלופדיה הפתוחה, המביאה למצב אבסורדי בו הביטוי "יד ימין לא יודעת מיד שמאל" מוגשם כמעט מילולית (אגב, הייתי מתקן את הערך, כפי שאני עושה מידי פעם. אולם במקרה הזה, אינני יודע היכן נולדה ולכן הוספתי הערה ב"שיחה").
אך אני סבור שהבעיה טמונה במקום אחר – באותה התעסקות אובססיבית במספרים ונתונים שבסופו של דבר מביאה לאי התעסקות ואי שימת לב לדברים הבנאליים ודעתי גם היותר חשובים, לפחות כל עוד מתעסקים באנשים.
בחרתי להעיר על העניין הזה, באותה נשימה עם הודעת הזבל על הגדלת בפין ולא בכדי.
הפנוטיפ אמנם שונה, אך הסימפטום הוא אותו סימפטום – אנשים המודאגים מכל מיני נתונים ומספרים שכלל לא חשובים ומזניחים את הדברים החשובים יותר.
ובנימה אופטימית זו ומבלי שהשתמשתי פעם אחת (מלבד מה שהולך לקרות בעוד מספר מילים) בקלישאה השחוקה "הגודל לא קובע", אאחל שבוע נפלא לכולם.
אלעד