בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

היכונו לקימת המקדש השלישי

יזהר ביקש ממני להתייחס לידיעה הזו באתר NFC על אחד מראשי הוואקף של הר הבית ש"מודה באמת ההיסטורית" שבתי מקדש ההיסטוריים אכן היו קיימים על הר הבית והמקום הפך אח"כ לשייך לבני הדת שהגיעה לתקן את העולם.

להלן תגובתי:

So fucking what.

דבר ראשון, אין לי ספק שדברים כאלה נעשו על ידי שני הצדדים ונעשו בעוד מקומות בעולם. כתבתי על זה (וכמדומני, זו הסיבה שיזהר ביקש ממני להתייחס לכך, כי אז שמתי דגש על מסגדים שהפכו לבתי כנסת).

זה שמקום מכונה קדוש, זה עדיין לא מוכיח שיש אלוהים ובטח ובטח שרוחו נחתה ושוהה במקום הזה.

"הנביא עמוס" כבר הסביר פעם על תפקידו של אלוהים בקצרה ומה שהוא חולל.

שנית, התייחסות לבחור הזה, צריכה להיות זו שאנו מייחס ל"היסטוריונים החדשים", לפחות לגבי מה שאנו מייחסים למידת מרכזיותם בקונצנזוס.

רוצה לומר, סביר שהבחור צודק. השאלה היא האם זה משנה וכיצד החברה בה הוא פועל תקבל זאת.

שלישית, בדומה לטיעון שלי לגבי זה שמקום מוגדר כקדוש, לא הופך אותו לכזה (אם יש דבר כזה קדושה במובן האלוהי. הרי אין ספק שהקדושה קיימת בלבבותיהם של האנשים).

זה שאותו איש דת אמר זאת, לא הופך את דבריו לנכונים, נכון?

הרי את יזהר, כמדומני, לא מעניין באמת שאיש דת אסלאמי אמר את הדברים. בעיניו, אנשי הדת המוסלמים שקרנים ומסיתים נגד ישראל, לפחות במקרים רבים. מה שמעניין את יזהר הוא שאיש הדת המוסלמי אמר דברים שיזהר רוצה לשמוע.

וזה הבדל ענק!

יושר אינטלקטואלי, כך נדמה לי, היה דורש שאם מאמינים לכל מילה שאותו איש אומר, רק בשל היותו איש דת מוסלמי, אזי צריך לקבל גם את דבריהם של חכמי הלכה אסלאמים אחרים.

אני בספק אם יזהר באמת מעוניין בכך.

אני בספק אם מישהו, באמת רוצה בכך, זולת כמה שוטים שלא מבינים את מה שעומד מאחורי חברה המבוססת על הלכה, ולא משנה של איזו דת.

רביעית, ולסיום, כי התייחסותי אמורה להיות קצרה.

כאמור, נניח שהבחור צודק. הוא המוסלמי הישר היחיד בעולם (מה, לא כל המוסלמים רעים ורוצים להשמיד אותנו? אני המום!).

כפי שפתחתי, ביתר גסות, אז מה?

לכן נתייחס רק להיסטוריה של הר הבית עד תקופה מסוימת, ונתעלם מכל מה שקרה לאחר מכן (רק כי איזה מוסלמי אחד מחוץ לקונסנסוס אמר, אבל מילא)?

אז מה צריך לעשות? להוריד את הר הבית ולהקים שם היכל עם כניסה בגובה עשרים אמות, רוחב 10 אמות וכו'?

לגרש את כל המוסלמים על זה שלפני מאות שנים, מסיבות פוליטיות ארציות לגמרי, מישהו שיקר?

כל עוד בשני הצדדים, כן, כולל אתה יזהר, לא יבינו שאמורה היא בלבבות אנשים וכל דבר אחר קשור למאבקי כוח ארציים לגמרי, יהיה לשני הצדדים רע ומר והם צפויים להרבה אכזבות ומידי פעם שמחה לאיד, על כך שהצד השני הפסיד יותר.

מי שמאמין באל אבסטרקטי כל-יכול, ולא משנה מי נציגיו עלי אדמות, צריך לקבל את זה שמקדשים ובתי תפילה, חשובים לאנשי הארץ ולא לבורא עולם.

נערות וטרמפים

אתמול דווח (יש גם גרסה של YNET) על ניסיון כושל של פלשתינים לחטוף שתי נערות באזור אריאל.

אפשר כמובן להתייחס למזל או התושייה שגילו.

יש, לפחות בחלק מהתגובות לכתבות, אנשים שבחרו להתייחס ל"חייתיות" הפלשתינית, אשר לא בוחלת באמצעים.

במקום, אני תוהה לגבי ההורים של הילדות הללו, בנות ה-14-15, המתגאות שהן נוסעות בטרמפים מגיל 12.

הבעיה אינה בילדות כאמור. הן בגיל בו הן מלכות העולם. זה טבעי.

הבעיה היא בהורים, שלא מקדישים לילדיהם תשומת לב. וזה לא משנה אם מדובר בילדים יחידים, או בילדי סנדוויץ' של משפחה בת 12 נפשות.

מי שמרשה לילדים שלו לעלות על טרמפים, אחראי לכך שהם מסכנים את עצמם. זה נכון בכל מקום בעולם, בארץ ונכון במיוחד באזור הזה.

במובן מסוים, זה לא שונה בהרבה מפרשיית האונס בבסיס בדרום (מותר להגיד את השם שלו? כי זה די ברור מהפרסומים השונים בתקשורת, אשר בין היתר חשפו את סמל הבסיס למשל. בכלל, אני תוהה מה אי פרסום שם הבסיס עוזר במשהו לביטחון המדינה, אם זו העילה) (בבלוג של חנן כהן אגב, הוא הביא לא מעט התייחסויות לפרשה).

שם ההורים לא ידעו או רצו לא לדעת שבתם הפכה להיות קרש הגיהוץ הפלוגתי (רק שזה חיל אוויר, אז אולי מתאים טייסתי?).

כאן ההורים לא ידעו או ידעו והתעלמו מהסיכון שבנותיהם נוטלות.

בשני המקרים התוצאה של ההזנחה דומה – הבנות אמנם נותרו בחיים. אך הצלקות הנפשיות מהאירועים הלא סימפטיים יוותרו עוד זמן רב.

טילים בחוף

אני מניח שרוב הקוראים שמעו משהו על האירוע (ושוב, גרסת YNET) בו נהרגו שבעה פלשתינים בני משפחה אחת בחוף הים של עזה.

בצה"ל טרחו לחקור את האירוע לעומקו, על מנת להוכיח שלא ירי של צה"ל הרג את בני המשפחה, שכן באותה עת לא ירו, אלא רק דקות ספורות לפני.

כמובן. אפשר להאמין שגרסת צה"ל היא הנכונה. הרי עמלו עליה רבות.

שמונה דקות הפרש, הן די והותר כדי להגיד ש"אין סיכוי" שהמטח של צה"ל הוא זה שפגע, כי לא יתכנו אי דיוקים בדיווחי הזמני על מה שאירע למשפחה, כי הרי זירות תופת הן תמיד מקום סטרילי בו אפשר לבצע מדידות זמן מדויקות.

וגם פגזים של צה"ל, תמיד מתפוצצים בזמן, ולא אחרי.

תשכחו מה שהכרתם על נפלים, שתמיד מזהירים אתכם מפניהם בטיולים. נפלים לעולם לא מתפוצצים. ואם כן, צה"ל לא אשם.

והיי. אל תשכחו. הפלשתינים רעים. הם לא בוחלים באמצעים. הם יהרגו משפחה סתם כך, כדי להוכיח שצה"ל הוא צבא אכזר. זה לא מה שתמיד אומרים?

ותמיד גם משתמשים בכל מיני אזכורים על אמבולנסים ששימשו להובלת מחבלים ואומרים "הנה לכם", כהוכחה לרשעותה של האומה הפלשתינית.

אז נזרום עם הסברה הזו שצה"ל לא אשם. במקרה הזה ו"כוח עליון" הרג את המשפחה האומללה.

מה לגבי שאר המקרים?

בני ציפר סיכם זאת נהדר (בדרכו הייחודית והמתלהמת משהו), כאשר אמר שהרוע שלנו מתוחכם ושלהם לא. זה ההבדל.

אני גם מסכים בגדול עם עמוס, כאשר דיבר על כך שטעויות קורות וחלק לא מבוטל של האשמה מוטל על הנהגת הארגונים הפלשתינים שביודעין מסכנים אוכלוסייה אזרחית.

פשוט אני באמת מתקשה להבין את הרציונאל בניסיון לטעון שישראל לא אחראית להרג של אותם אנשים.

ברור לי הרצון לטהר את ישראל עד כמה שניתן. אבל זה מגוחך, כאשר הנה, נמצא (במהימנות מוטלת בספק, הרי הבדיקה נעשתה על ידי צד בעניין) שלא צה"ל אחראי על התקרית הספציפית הזו.

מה לגבי יתר התקריות?

בסופו של דבר, זו נראית לי פעולה טרחנית שלא עושה עם ישראל חסד.

אך מי יודע, אולי אני טועה וזה חשוב.

טעם רע

לאחרונה, מאז החל מזג האוויר להתחמם לפני כחודש-חודשיים, אני רואה יותר ויותר נשים חצי ערומות בכל מקום בו אני מסתובב.

המודעות לזה החלה אצלי בספטמבר או אוקטובר אשתקד, כאשר טיילתי בעיר וליקו טרנבו בבולגריה עם בחור אוסטרלי בשם וורן.

הוא דיבר על הבנות שהוא ראה באזור הזה של העולם, קרי הבלקן, שהולכת עם חולצות בטן קטנטנות החושפות טבור ובד"כ הרבה יותר. הוא העיר שזה נראה לו מוזר והוא לא מבין את האופנה הזו.

אמרתי לו שזה נראה לי רגיל, משום שרבות הן הבנות בישראל שהולכות עם חולצות בטן. חלקן אגב, מדגימות מילולית מדוע החולצה נקראת חולצת בטן, שכן הן חושפות כרס לא קטנה.

והנה אנו חוזרים שוב לימים אלה. אני נוסע באוטובוסים, מסתובב בחוצות ורואה כל כך הרבה בנות בלבוש מינימאלי.

אם החולצות התרוממו להן ולעיתים הקו התחתון שלהן נמצא בתחתית החזה, הרי שהמכנסיים החלו לרדת.

התוצאה שבחודש האחרון ראיתי לבני נשים, כמדומני יותר ממה שראיתי בכל השנים שקדמו לשנה הזו.

ולבני נשים, אינם מה שמטריד אותי.

הבעיה היא שבדרך כלל, אותם תחתונים, לא מסתירים את מה שיש מתחתם.

מה שקורה הוא שהקיץ הזה, ראיתי חריצי עכוז נשיים יותר מאי פעם בעבר.

כעת תשאלו מה הבעיה.

ובכן, זה לא שבאופן עקרוני יש לי משהו נגד האגן הנשי (כל מקרה צריך להיבדק לגופו או לגופה, אם נרצה לדייק).

אני גם לא חושב שצריך לאסור בחוק כלשהו, חילוני או דתי, את האפשרות ללבוש מסוים, בדיוק כפי שאין לכפות דרך לבוש מסוימת.

פשוט יש סיטואציות בהן אני מעדיף שאיברים מוצנעים, יישארו איברים מוצנעים.

אם תשאלו אותי, נשים (וגברים אותו דבר אגב, פשוט אני נחשף לכך רק אצל אינסטלאטורים ושיפוצניקים בדרך כלל) שחושפת את החריץ שלהן לכל דכפין, פשוט מתלבשות בטעם רע.

סוף שבוע נעים ונטול חריצים בסיטואציות הלא-נכונות לא לכולם.

אלעד

אגב, קבלו קליפ של שיר מזרחי (או שמא ים תיכוני?) טוב.

סופסוף לא השירים הבכייניים של שרית חדד ושות'.

אמנם זה מעט אנטישמי, אבל אני בטוח שתגלו הבנה.