קראתי את הכתבה הבאה באתר עיתון "הארץ". מתואר בה, בצורה שבוודאי אי אפשר לקבוע בה מה בדיוק אירע, על שוטר שירה בליל אמש בבחור ערבי בן 24 מבקה אל גרבייה ושמו מחמוד גנאים.
עיינתי בכ-50 תגובות לידיעה ומרובן עלתה באפי צחנת הגזענות, לאור תגובות שחרצו את דינו של ההרוג וקבעו כי הוא גנב, כי הוא ניסה לדרוס שוטר, ש"הירי מוצדק לאור השנאה הגואה במגזר המוסלמי", שצריך לתת לשוטר צל"ש, "סופסוף ידיעה טובה בבוקר" ועוד כל מיני דברים, שכאמור גרמו לי סלידה רבה, לאור ניחוח הגזענות שעולה מהם.
אנשים ברברים שאלו תגובותיהם, הם אלו שעשויים להוביל אותנו אל תחתית השאול. מי שמצדיק ירי באזרחים, בין אם משום שהם ערבים ו/או בין אם משום שהם גנבי מכוניות, וגם יצליח להכתיב את צביון החברה בה הוא חי, סופו שיגור במדינה שלא תבסס לפגוע גם בו.
אני נזכר בפסוק "לֹא-תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא; לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ" (דברים, כ"ג, ח) והציווי הנגזר ממנו לא לשנוא ולהתעמר באנשים רק משום שהם אינם יהודים (ובכלל זה רבותי, כלולים גם ערבים) ורואה כי בתגובות באתר ומשיחות שלי עם רבים, בהם אנשים המגדירים עצמם יהודים יראי שמיים, ניכר כאילו החלק הזה מהיהדות שכל כך חשובה להם התמסמס.
הדברים היפים ביהדות, דוגמת "ואהבת לרעך כמוך" ו"מה ששנוא עלייך, לא תעשה לחברך", נראה כאילו חלק ניכר מאלו המתיימרים לחיות לפי משפטים הללו, פשוט מסרב לקבל את המשמעות שלהם שפירושה אי שנאת אנשים באשר הם, ללא קשר לדת, גזע ומין.
באופן אישי, מעולם לא חוויתי אנטישמיות. מעולם לא זכור לי אדם שאמר לי כי הוא שונא אותי משום שאני יהודי (אולי בן השתעשע וקרא לי Jew ככינוי חיבה כשטיילנו יחדיו) ובטח לא אדם שרצה את דמי, רק בשל דתי.
אך הואיל והתופעה הייתה קיימת בעבר ולצערי עדיין קיימת בהווה, והיא חלק מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי-יהודי, הרי שאני חש צורך לזעוק כאשר אני רואה את קורה, גם אם הפעם יהודים (או לפחות כאלו המתיימרים להיות כאלה) הם אלו שמתעמרים בלא יהודים או סתם משמיצים אותם בטוקבק שוודאי יהיה נשכח בעוד זמן קצר.
ולכן, השארתי את התגובה הבאה. פתרון ודאי אין בה, אך לעיתים צריך להראות שיש קול מעט שונה מקולם של בריוני המקלדת השונאים כל דבר, רק בשם השנאה הטהורה:
קראתי כמחצית התגובות, אולי קצת יותר, ואני חש שלא בנוח מהגזענות שעלו במרבית התגובות שקראתי.
ראשית, מי ששופט על פי ידיעה בעיתון, לא מעיד על חוכמתו הרבה. מעניין גם לראות שמחמוד הפך לגנב רכב (על אף שבפירוש נטען על ידי מכריו שלא כך הוא וגם על ידי השוטר היורה הוא רק נחשד ככזה).
ומעניין גם לראות כיצד יש התומכים בעונש המוות ועוד כזה המבוצע במקום, לגנבי רכב באשר הם (כי הרי אנחנו לא גזענים, חלילה). אם לאדם שרק נחשד בגניבת רכב מגיע עונש מוות, אינני רוצה לתאר מה אותם שופטים על פי חוקיהם ועיתונות היו מציעים למבצעים פשעים חמורים יותר.
אז הבה ניקח את האפשרות הלא-גבוהה-אך-קיימת שמחמוד גנאים, בחור בן 24 שעובד למחייתו, אכן פעל בלילות כגנב מכוניות, תפקיד המשטרה הוא לעצור אותו במינימום כוח הנדרש.
יתכן וירי היה השימוש המינימאלי ההכרחי בכוח על מנת לעצור אותו. קיים סיכוי לא קטן גם כן שלא כך הדבר.
יש לחקור ללא משוא פנים האם ביצוע הירי היה מוצדק והאם מרגע שהוחלט לעשות שימוש בירי, האם התוצאה של הריגת החשוד הייתה בלתי נמנעת.
בכל מקרה, תנחומיי למשפחה!