בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אגד ומערך ההסעה השכונתי

ראשית כל, התחלתי לראות באוטובוסים כל מיני אנשים מחזיקים את דפי המידע של אגד המודיעים על השינוי במערך התחבורה הציבורית.

אז קפצתי לאתר של אגד, על מנת לראות את תוכן השינויים מבלי לעשות לעצמי נקיפות מצפון על שימוש מיותר בנייר (אבל כן שריפה מיותרת של פחם ומזוט).

ובכן, צפויים בחיפה מספר שינויים במערך התחבורה הציבורית.

אגד כמובן מציגים זאת כפרויקט ייחודי של תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה בין תחנות קרובות באמצעות מיניבוסים.

זכותם. זכותי להיות ביקורתי, נכון?

אתחיל דווקא בדברים החיוביים.

ובכן, רענון ותחושת שינוי, בדרך כלל עושים טוב. אין זה משנה שקווים כמו 27 ו-33 קיימים כבר שנים, מרגע שאומרים שעושים בהם שינוי ומוסיפים מספר תחנות, הרי זה משובח. חלק מהקווים, כמו קו 20 ו-9 למשל, למיטב ידיעתי חדשים.

הרעיון של קווי אוטובוס בתדירות גבוהה חשוב, שכן אחד השיקולים המובילים אנשים לא לבחור באוטובוס הוא שבקווים מסוימים אפשר לחכות 59 דקות, אם פספסת בדקה את האוטובוס.

עוד אספקט של מרחקים קצרים ותדירות גבוהה, הוא השירות למען קשישים רבים שבאמת צריכים אמצעי תחבורה על מנת להתנייד ממקום למקום. אני רואה אותם כמעט מידי יום ואני חושב שעבורם בהחלט מדובר בבשורות מרעננות שיסייעו להם רבות.

אבל, בכל זאת מדובר באגד ולשינוי מהפכני קשה לצפות מהם.

אז כפי שרמזתי, אמנם מדובר לכאורה בחמישה קווים חדשים. אבל שניים עד שלושה מהם לא באמת חדשים, מה שמקטין מגודל השינוי. שינוי מדורג בתהליך מתמשך הוא לא רעיון רע. דווקא כאשר עוסקים בשינויים במערך התחבורה, זה אפילו חיוני, על מנת להרגיל את האנשים. פשוט עם כל הרצון של אגד להציג את ה-9 ביולי 2006 כיום ייחודי, התוצאה מגוחכת.

נכון לבינתיים, ישנן שכונות בחיפה שהשירות הזה לא פועל בהן, כמו דניה (הוד הכרמל) למשל.

לגבי התדירות הגבוהה. ובכן, כשלעצמו מדובר ברעיון חשוב. אני עוד זוכר את היום בו עמדתי בטוקיו עם בחור יפני שליווה אותי בתחתית וכאשר שאלתי מדוע הוא לא עולה לקו הרכבת התחתית שלו וממתין איתי, הוא אמר כי במילא בעוד שתי דקות תחלוף עוד רכבת. כאשר התחבורה הציבורית בתדירות גבוהה, על אף שיהיו תמיד את אלו הממהרים שירוצו, רוב האנשים פשוט יחיו בקצב נינוח יותר.

רק מה. אוטובוס אחד כל רבע שעה (בהנחה כמובן שאגד ידבקו בתדירות הזו לאורך כל שעות היממה ולא רק באילו שעות שהם יחליטו שהן שעות השיא, מבלי שאף אחד באמת יודע מה הן), זו לא תדירות גבוהה. זו תדירות סטנדרטית למדי, על פי אמות המידה שלי.

אני מודע לכך שמדובר בשכונותיה של העיר הפרובינציאלית חיפה. אולם בכל זאת, מערך תחבורה יעיל, בו רכבת קלה עילית או תחתית חולפת אחת לחמש דקות, הוא בהחלט השאיפה שלי.

מעבר לכמות הקווים הלא מרשימה והתדירות שבהחלט יכולה להשתפר (וכמובן העובדה שהקווים לא נוסעים בשבת ובלילה, גם אם בתדירות נמוכה יותר), יש אלמנט שבאופן אישי אני לא ממש אוהב, והוא דווקא ריבוי וקרבת תחנות.

אני אדם חובב פעילות, כאשר אחת הפעילויות החביבות עלי היא ההליכה לתחנת האוטובוס. נכון, בימים חמים במיוחד, יש מספר שעות בצהריים שאפשר לוותר על התענוג הזה. אבל בכל זאת, הפעמים הללו כל כך נדירות עבורי, שאני מוכן לסבול בהן על מנת ליהנות מהליכה הגונה ומהנה בשאר הימים.

נכון, אפשר לוותר על השימוש באוטובוס או לרדת תחנה או שתיים לפני. אבל אם אני כבר על האוטובוס או אם אני יודע שאני עובר במסלול, פוחתים הסיכויים שזה באמת יקרה.

אגב, אם כתבתי קודם לכן שלקשישים מדובר בצעד מבורך, אני רואה גם לא מעט צעירים שעולים על אוטובוסים ונוסעים תחנה או שתיים, מרחקים שאני לרוב הצועד ברגל.

אני חושב שהעצלות הזו אינה מבורכת. קצת ספורט באמת לא מזיק לאיש (אלא אם יש בעיה רפואית המונית זאת). אני תמיד חושב שבשלב זה או אחר של חייהם, אותם צעירים יחלו ללכת באופן יזום (בהנחה ולא יבזבזו את זמנם לריק בחדרי כושר על מסלולים שהולכים והלכים בהם ולא מגיעים לשום מקום), מה שנראה מטופש אם חושבים על כך שהם יכולים להשתמש ברגליהם סתם כדי להגיע ממקום למקום.

זכור לי השכן שלי שלמד שכבה מעלי באותו בית הספר. שנינו גרנו כקילומטר וקצת מבית הספר. תמיד הלכתי ברגל, בעוד הוא נסע באוטובוס בחזרה הביתה. פעם אחת הצטרפתי אליו לנסיעה, כי הרי צריך לנסות כל דבר בחיים פעם אחת. מה אגיד, כל אחד רשאי לבזבז את כספו וכספי הוריו כטוב בעיניו. אני חשבתי שההליכה לתחנת האוטובוס מבית הספר וההליכה הביתה מתחנת האוטובוס, אורכן כמחצית הדרך הבית. עם זמן ההמתנה לאוטובוס, זה פשוט לא משתלם מבחינת הזמן. וחוץ מזה, לשלם עבור נסיעה של שתי תחנות, תמיד נראה לי, בתור אדם קמצן, סכום גבוה יחסית לתמורה.

עוד בעיה מרגיזה בשיפורים המינורים שעושה אגד, היא הסגידה העצמית של אגד והדימוי של עובדיה כאילו הם משפרים את מערך התחבורה בחיפה, יפגע לצערי בשינויים אחרים שיכולים היו להיות.

הנה דוגמא מלפני מספר חודשים כאשר הנהג היה עסוק בלשאול אותי ולהשיב עד כמה כרטיס הסטודנטים של אגד טוב, במקום לשים לב שקו 141 פתאום מפסיק לעבוד במשך שעה וחצי ביום או סתם לא מגיע.

מרגע שאגד מציגים שיפורים לכאורה, עובדי הקואופרטיב והנהלתו מרגישים שהם עשו ועושים, ואז הם לא קשובים לביקורת. כך לפחות היה עד כה.

לסיכום, אני לא מתנגד לשינויים ושיפורים. נהפוכו, אני אפילו מאוד מעריך את זה.

אך במקרה הזה, מלבד מספר מיניבוסים שאגד רכשו לצורך הפרויקט ומסע יחסי ציבור, לא נראה לי שיש הרבה.

אחכה לראות כיצד זה יפעל בפועל, בעוד מספר ימים.

אם זה מה שיביא יותר אנשים לוותר על נסיעה ברכב פרטי אשרינו.

לצערי, נראה לי כי מי שנוסע ברכב פרטי, ימשיך לנסוע ברכב פרטי ויפלוט הרבה גזים מסריחים, כך שהמיניבוס יוסיפו מעט לזיהום האוויר הכולל, אך לא יקטינו מאידך את הרכבים הפרטיים הנוסעים ומזהמים.

הלוואי ואתבדה.

טוב, הנה בכל אופן רשימת הקווים מאתר אגד:

עשרה ימי חול ברצף

מי שזוכר לפני שנה התקיים בחיפה פסטיבל הפיסול בחול. מי שלא זוכר יכול להסתכל על התמונות שצילמתי בשנה שעברה.

השנה הפסטיבל הזה בו אומנים שונים מפסלים פסלי חול בחוף ימה של חיפה יתקיים בין ה-13 ל-22 ביולי. פרטים אפשר לקרוא כאן.

לפני שנה המופע היה פתוח לקהל הרחב חינם אין כסף.

השנה, יש להצטייד בכרטיס.

ביררתי עם מכרה שעובדת בסופר פארם, שם רשום שניתן להשיג את הכרטיסים. מחיר הכרטיס 25 שקלים חדשים.

אפשר לקנות כל מיני מוצרים זולים ולקבל את הכרטיס "חינם" (כמו למשל קניית שתי חבילות מקלוני צמר גפן לאוזניים).

די מרגיז שמבקשים תשלום על אירוע המתקיים בשטח ציבורי (חוף הכרמל) שבשנה שעברה היה בחינם.

כמו בפסטיבל הגבינות והיין (עליו כתבתי כאן), שהתקיים בחיפה והכניסה אליו עלתה כסף שלדעתי לא היה מוצדק לאור עליבות האירוע, כך גם עבור צפייה בפסלים פתאום צריך לשלם, כאשר ודאי האירוע לא יהיה שונה באופן מהותי מהאירוע החינמי אשתקד.

יש לי תחושה שהיוזמים של האירוע מתייחס לתושבי חיפה (ואחרים שטורחים להגיע לחיפה לצפות בזה) באותו אופן בו סוחרי סמים מתייחסים ללקוחותיהם...

"בפעם הראשונה זה חינם"...

אחרי שהתרגלת, אתה רוצה לחוות את ההיי שבצפייה בפסלי החול, אבל הפעם אתה צריך לשלם סכום לא מבוטל לאצבע.

אם התשלום עבור אירועים כאלה היה מצמצם באופן מהותי את מספר המבקרים ניחא. אבל המחיר יחסית נמוך, כך שהוא מכניס רווח למארגנים (הרבה אנשים שנותנים קצת זה הרבה) ובו בזמן לא ניתן ערך מוסף למבקרים.

כתבתי מכתב לראש העיר יונה יהב בעניין. הצעתי רעיון נוסח תעודת תושב שיש בתל אביב שתאפשר לתושבי חיפה להיכנס לאירועים מהסוג הזה חינם. זה נראה לי המעט שעיר יכולה לעשות למען תושביה.

חיות עשויות חול כפי שצילמתי לפני שנה

החלקה על הקרח

לסיום, ודאי תשמחו לשמוע, אם עדיין לא שמעתם, כי בסמוך לקניון חיפה הקימו משטח החלקה על הקרח, בתוך אוהל לבן (מזכיר לי מאוד את ה"החלקרח" שהיה בקריית מוצקין ליד הרבמד לפני עידנים, בטרם העבירו לקניון לב המפרץ, הקניון החדש שנבנה (ההחלקח נסגר גם בלב המפרץ לפני עידנים).

המקום פתוח מהשעה עשר בבוקר, שבעה ימים בשבוע. אין לי מושג מתי יחסלו את המקום, כך שאני בהחלט מתכוון לבקר שם בזמן הקרוב, לזכר ימים טובים. מי שרוצה להצטרף אלי, מוזמן כמובן.

עכבר על הקרח בפארק אירופה, כפי שצילמתי לפני שלוש שנים

ועד כאן חדשות מקומיות להפעם.

אלעד