בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

את מרבית שעותיי אמש, העברתי בעיר שיש המחשבים אותה כעיר החשובה בישראל – תל אביב.

לא אגולל כאן את כל מעשיי ולא אציין את כל המקומות בהם ביקרתי.

רק אכתוב שלפגוש אנשים שאתה מכיר מסיטואציה אחת בסיטואציה אחרת זה דבר מוזר. יותר עבורם, כך מסתבר...

וכעת נעבור לסרטון קצר שצילמתי אתמול, כאשר בפס הקול הוספתי את שיר הנפלא של ענבל פרלמוטר – "זהירות מהמרווח".

אני לא אוהב את תל אביב. אם כבר עיר גדולה וצפופה, אז שתמוקם באירופה ותהיה עם חן שאינו נובע מכיעור, אלא מטיפוח סביבתי בן מאות שנים.

גם מקבצי נדבות בשנות העשרים לחייהם ששוכבים ברחובות והאדישות של אנשים שעוברים לידם, לא בדיוק עושה לי טוב.

בכל מקרה, יוטיוב מעוותים סרטים שצולמו בפורמט 16:9. עימכם הסליחה.