תודות לנועה, שאגב מאוד דומה לכוכבת פנלופה קרוז, אם אי פעם תהיתם, הגעתי לאתר "המורשת שלי" (באנגלית זה נשמע טוב יותר).
האתר מאפשר שני דברים שהם בעצם דבר אחד:
- השוואת הפנים שלכם לפנים של קרובי משפחה וזיהוי הדמיון ביניהם (ומכאן שם האתר).
- השוואת הפנים שלכם לפנים של מפורסמים מתוך איזה מאגר הקיים באתר.
שניהם כאמור הם דבר אחד - טכנולוגיית זיהוי פנים.
למען האמת, זה די מגניב.
הדבר היחיד שזיהה אותי עד היום בצורה ביומטרית, היה בידוק הדרכונים בנתב"ג. שם סרקו לי את היד.
לקחו ממני כל מיני אמצעי זיהוי ביומטרי, כמו טביעות אצבעות, אך מעולם זה לא היה וולנטארי, כפי שזה היה בנתב"ג וב-My Heritage.
עד שאגיע ליום בו בכל מקום אאבד את מעט האנונימיות שעוד נותרה לי, אני מרשה לעצמי להשתעשע באיבוד אנונימיות מידי פעם.
הבלוג הוא אמצעי אחד לעשות כן, אפילו באופן די קבוע.
אחרי הכל, כבר זיהו אותי מספר לא מבוטל של פעמים ברחוב, וכאשר טרחו להגיד לי זאת, אפילו הצליחו לגרום לי למבוכה קלה.
מכל מקום, השתעשעתי לי קצת ב-My Heritage והעלתי מספר תמונות שלי.
מסתבר שנכונה האמרה שאפשר למצוא קשר בין כל דבר לכל דבר.
וכך גיליתי למשל שביני לבין ג'רי סיינפלד, קיים דמיון של 45%
דמיון במראה כמובן. כי אם היינו משווים יכולת להצחיק, היינו מוצאים קשר חלש בהרבה.
גיליתי למשל, שבתמונה אחרת, קיים דמיון בין הראיס (לשעבר) של הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, לביני במידה של 53%.
אל תפקפקו ואל תזלזלו.
מסתבר שאני הרבה יותר דומה לערפאת מאשר לג'רי סיינפלד.
כבוד מפוקפק, אין ספק.
וההפתעה הגדולה, כך נדמה לי, היא הדמיון ביני לבין הכוכבת הנערצת, האחות התאומה של אשלי - מרי-קייט אולסן. 58%.
איזה דמיון מפתיע.
אם לא הייתי יודע שהן תאומות, ודאי הייתי משוכנע שאני האח השלישי (והמבוגר בכמה שנים) בשלישיית אולסן! 
אפשר להשתעשע באתר הזה עוד הרבה.
מצאתי דמיון ביני לבין עוד מפורסמים, אפילו דמיון רב יותר.
הבעיה היחידה הייתה שאת רובם לא הכרתי, כך שהם כנראה לא באמת מפורסמים או לחילופין, מה שסביר, ההיכרות שלי עם תחום הסלבריטאות שואפת ל-0.
טוב, שהטכנולוגיה הזו, לפחות זו שבאתר, צריכה להמתין כמה שנים בטרם תבשיל.
או לחילופין, צריך לשים במאגר שלהם יותר אנשים שדומים לי...
זה מביא אותי להיזכר בכל אותם אנשים שכן דומים אחד לשני.
כולם מכירים את זה...
כל אותם אנשים, שאתם מכירים משתי סיטואציות שונות לחלוטין, שנראים דומים.
כאשר מפגישים ביניהם, אם עושים את זה, לעיתים הם יכחישו ("מה, אנחנו בכלל לא דומים") ולעיתים הם ישתעשעו מהדמיון.
וכבר הכרתי בחור אחד, דומה לבחור אחר, שכאשר הבחור האחד ביקש שקט, האחר צעק "תפסיקו להפריע לי לדבר" והצחיק בכך עשרות אנשים.
אני מניח שהכל עניין של גישה.
בעבר היו מעירים לי שאני דומה לאח שלי הגדול.
בשנים האחרונות, מתחלקים האנשים לכאלו שאומרים שהדמיון ניכר, בעוד אחרים אומרים שאנחנו כלל לא דומים.
בעבר היו מעירים לי שאחותי הגדולה ואני שונים.
רק לפני מספר ימים, כאשר מישהי שמכירה את אחותי ראתה אותי בפעם הראשונה, היא אמרה שאנחנו דומים.
אני לא אובייקטיבי כאשר אני מנסה לתהות למי אני דומה.
אני מעדיף לחשוב על עצמי כיחיד ומיוחד.
ברור לי שזו אשליה, ואפילו לא אשליה מתוקה במיוחד.
בימים אלו אני קורא על כל מיני הגליות וניוד אוכלוסין ברוסיה הצארית ובבריה"מ בתקופת סטאלין.
די מעניין לראות את האסימילציה (assimilation היא מילה יפה בהרבה מהטמעות) של כל מיני קבוצות אתניות.
זה קרה בבריה"מ וברוסיה של המאה ה-19.
זה קרה כל כך הרבה פעמים לפני כן.
לכן, כל מיני דיבורים על טוהר גזע, בין אם הגזע הארי ובין אם הגזע היהודי, כפי ששמעתי מספר פעמים בשנים האחרונות, כמעט תמיד משעשעים אותי, בנאיביות של האומרים אותם.
יש משהו מרתק בכל אותן מחשבות ילדותיות, כאלו החושבות על העבר כעל ההווה, או כעל משהו לינארי מובנה המוביל להווה יציב ובטוח.
יש בכך גם דברים פחות סימפטיים, כאשר אנשים מנסים ליישם את הרעיונות התמימים הללו בכל מיני נסיונות של טיהורים אתניים.
ואם אחזור לעניין הפרצוף (אם תרצו לקרוא על הסבר על המילים פנים ופרצוף מאת אבשלום קור, כאן המקום), הרי שיכול להיות קסם מסוים בלדעת למי אני דומה יותר פיזית, אך יש בזה מהנאיביות.
"היא קיבלה את העיניים של האבא, השפתיים של הסבתא, האף של האימא" וכן הלאה, הוא משפט שגרתי שנאמר על תינוקות בני יומם.
כאשר אחיינתי נולדה והתחילו הספקולציות, כאשר נשאלתי לדעתי, השבתי שהיא דומה מאוד לעצמה.
וכאן אעצור את עצמי.
אחרת עוד אתחיל לקשקש על קווים של דמיון ושוני באופי שלי ושל קרובי משפחה.
וזה נראה לי חסר טעם.
אני זה אני זה אני זה אני.
וזהו.
לא ג'רי סיינפלד ולא יאסר ערפאת (או, באמת הגיע הזמן שאתגלח), לא מרי-קייט אשלי ולא אף אחד אחר.
לפחות עד שיוכח אחרת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
