בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

מתוך שלל גיבובי המילים בכתבה הזו שזכתה לכותרת "פרץ הורה להחריף ההפצצות בלבנון; חיל האוויר תקף הלילה מטרות בדרום ביירות", בחרתי להביא את המשפט הבא, שהופיע בפסקה הרביעית מן הסוף:

בצה"ל ערכו ניתוח מדעי של הקלטת קולו של נסראללה בנאומו שלאחר הפצצת ביתו. המומחים טענו שההקלטה משדרת לחץ רב, ושונה מאוד מגוון קולו בהתבטאויות קודמות.

וואו!

ניתוח מדעי. נסראללה בלחץ.

חה!

ואני לתומי חשבתי, שעיתון המתיימר להיות רציני, כמו עיתון הארץ, ולא מעריב או ידיעות שהכתבים שלו עימם שוחחתי בעבר, מודעים לכך שהם מכניסים אליו כל מיני שטויות שאיש לא לוקח ברצינות, על מנת לשעשע את הקוראים, יהיה מסוגל לנפות משפט מהסוג הזה בכתבות שהוא מביא.

מצד שני, גם את "הארץ" ובעיקר את גרסת האינטרנט שלו, די מזמן אני לא לוקח ברצינות רבה יותר.

מה רע בעצם בפסקה הזו, אתם שואלים?

אני מניח שאם היינו עושים ניתוח לכל איש צבא או שר בקבינט הישראלי, היינו מגלים לחץ מסוים בדבריו.

פרץ שמקריא מהדף, אולמרט, חלוץ, כולם בלחץ, שכן ישנה אחריות גדולה על כתפיהם.

אגדיל ואומר, שלא רק בעת מבצע צבאי נרחב הם בלחץ, הלחץ בו הם שרויים הוא על בסיס יומיומי.

יש מי שהגדילו לעשות, ואף טענו כי הלחץ הנובע עליהם מתפקידם הצבאי, גרם להם לכל מיני בעיות רפואיות.

הדוגמא הבולטת לכך היא עמוס גלעד, מי שהיה אלוף, תבע את משרד הביטחון ולבסוף גם הוכר כנכה צה"ל.

יוסי שריד כתב על כך "שיר הלל" (גרסת וואלה) משעשע למדי, אך גם די עצוב.

כלום תושבי הצפון היושבים ימים במקלטים אינם שרויים בלחץ?

כלום תושבי שדרות אשר רקטות קסאם שורקות ליד אוזניהם אינם נתונים ללחץ?

כלום תושבי תל אביב וירושלים הנוסעים באוטובוסים לא לחוצים?

כלום תושבי נתניה הנכנסים לקניון לא מסתכלים לכל עבר?

מה מיוחד אם כן בקולו של נסראללה המשדר "לחץ רב"?

מדוע ראויה הפסקה הקצרצרה הזו להיכנס לאותה ידיעה?

יש לי מספר ניחושים. אף אחד מהם לא מחמיא ל"הארץ" על עבודה עיתונאית מבריקה.

אולי גם בשייך חסן נסראללה, צריך להכיר כנכה צה"ל.

אחרי הכל, הלחץ בו הוא שרוי, נובע כתוצאה מפעילות של צה"ל...

כמו תמיד, אני מעדיף להתעדכן בערוצים זרים. הפעם בחרתי בניו יורק טיימס, שמקלים על הבנת הדברים (גם אם הם עדיין רחוקים מלתאר תמונה מהימנה ומדויקת).

יחד עם זאת, למרבה הצער, כל עוד יש למבצע השלכות שעשויות להיות ישירות עלי, יש טעם שאמשיך להתעדכן מידי פעם על ידי כלי התקשורת הישראליים, שכן אני מניח שלא ה-BBC ולא הניו יורק טיימס יגידו מה הם הנחיות פיקוד העורף, על מנת שאוכל להחליט אם לצפצף עליהן או להישמע להן.

נדמה לי שלמעט האירועים הללו, על מהלכי המבצע ותוצאותיו, אתעדכן עם שוך הקרבות.

אז התמונה תתבהר ועיקר המידע, גם אם לא כולו, יהיה מהימן יותר.

אחרי הכול, כל עוד אינני קובע היכן מפציצים, כל עוד אינני צריך להחליט היכן לא מפציצים וכל עוד אינני מטווה את המדיניות הישראלית, אינני רואה טעם להיות בקיא בכל פרט.

מה גם שקריאת עיתונים ואתרי חדשות, רשמיים ומחתרתיים וסנסציוניים, לא באמת תיתן לי תמונה מלאה של מה שקרה, על מנת שכאשר כן אשאל על דעתי בקשר למבצע, בין היתר בבחירות הבאות, אקח את המאורעות בחשבון.

אלעד