בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

השוויצרים האלה

אין על אחמד (שם פיקטיבי לבחור שלוחץ על כפתור השיגור), אין.

ממש שעון שוויצרי!

חמש ועשרים ביקשתי השכמה, חמש ועשרים קיבלתי.

בחוץ השחר בקושי הפציע.

שעון קוקייה ממש, כלומר שעון של קוקואים.

שעון קוקייה אגב, זו המצאה גרמנית, של איזה בחור ממקום המכונה שנוואלד אים שווארצוואלד ("יער יפה ביער השחור", בגרמנית זה נשמע פחות מטופש, כך נדמה לי) ולא המצאה שוויצרית.

מוזר להיכנס למקלט, תוך כדי סגירת הכפתור והרוכסן במכנסיים, רק כדי לגלות שהשכנים שלך בעצם יושבים שם ושמים לב לזה.

למרבה המזל, כולנו מודעים לכך שאין באמת הרבה זמן גם לרדת למקלט וגם להספיק לסדר את המכנסיים, אז הם היו סלחניים.

חיזבאללה לא במועדון הקריאה שלי

בשעה 13:25 לערך, נשמעה שוב צפירה. השנייה היום.

בדיוק הפריעו לי בקריאת הפרק על הצבא בבריה"מ.

איזה מטרד!

כנראה לא היה למשגרי הרקטות הללו מנוי בספרייה כשהיו קטנים ואין להם מושג כמה זה מעצבן להפסיק את הקריאה, כך סתם, לא בסוף הפרק.

אני מבין שמפריעים לי באמצע האוכל. אני מבין את הצורך שלהם להעיר אותי מוקדם בבוקר. אפילו אקבל את זה שהם יפריעו לי באמבטיה (אוי, זה עלול להיות מצחיק. מוזר שזה עדיין לא קרה. אולי צדקו המקטרגים שטענו שאני מסריח. אולי אני באמת צריך להתקלח יותר מאשר חצי שעה עד שעה מידי יום).

אבל להפריע לי לקרוא?

זה הורס את כל הרצף!

ארכי-טרוריסטים שכמותם...

האויב שבפנים

שתי האזעקות עליהן דיווחתי, ממש כמה שורות מעל, למיטב ידיעתי היו אזעקות שווא.

בעצם אלו לא אנשי חיזבאללה שאשמים בהפרעה לשגרת יומי.

אז מי בעצם אשם?

פיקוד העורף הללו!

סתם מקפיצים אזרחים תמימים.

אין ספק שהאויב המסוכן (או למצער השני הכי מסוכן) של תושבי חיפה בימים אלו, הם לא אותם משגרי רקטות לבנונים, אלא הבחור/ה שמפעיל/ה את הצופרים בחיפה!

17 פרות קדושות

מלבד על סיפורים טראגיים, בעיקר מצדו הדרומי של הגבול בין ישראל ללבנון, תוכלו לקרוא על סיפור נוגע ללב על 17 פרות ו-7 עגלות שמצאו את מותן בפגיעה ישירה של קטיושות.

עד היום חשבתי שעגלות מוצאים בעיקר בסופר או סתם אצל אנשים שיש להם ילדים קטנים. מסתבר שכמו כמעט תמיד, לא חשבתי על כל האפשרויות.

מעבר לזה, אני תוהה מה היה הריח של המקום לאחר הפגיעה.

אני יכול לדמיין שהוא לא היה שונה מהריח שעולה מחצרם של שכניי, כאשר הם עושים סטייקים על האש.

טוב. כבר יש לי בחילה.

צמחוני או לא?

צור באנגלית זה צמיג

צפייה בשידורי ה-BBC, מגלה שהעיר שאנו נוהגים לכנות צור, עיר שהיא אתר מורשת עולמית, הזכורה עוד משיעורי התנ"ך בבית הספר, מכונה באנגלית Tyre.

צפיתי בכתב של הערוץ, מדווח מהעיר, וניסיתי להבין איפה בעצם זה Tyre ממנה הוא מדווח.

התחלתי להריץ בראשי את כל שמות המקומות בלבנון שיכולים להתאים לשם, ובסוף, די מהר יש לציין, הגעתי למסקנה שהוא נמצא בעיר החוף הדרומית צור. הרי מה הסיכוי שנוסף על טירת כרמל שלמרגלות חיפה או טירה במשולש, יש אחות לבנונית?

את המילה Tyre אפשר לתרגם לעברית למילה טייר (טָיֶר) או צמיג.

אנשים רבים, שרוצים לעשות דיאטה, מעוניינים להיפטר מהטיירים!

מה הפלא אפוא שחיל האוויר מפציץ שם בצורה כה כבדה?

ובכלל, עיר שהשם שלה צמיג. אם לא הייתי יודע שעמיר פרץ, שר הביטחון הישראלי, לא יודע אנגלית, הייתי חושד שבהיותו כאילו-מנהיג עובדים בעבר, הוא הורה על הטלת פצצות והבערתה, רק כי הוא חשב שיש שם איזו הפגנה של עובדים מדוכאים.

והוא. הוא רק רצה לעזור להם להבעיר צמיגים...

ריבונות

אחד הדברים שהדוברים הישראלים, מראש הממשלה ועד הזוטר שבאנשי הצבא, מדגישים את היות לבנון מדינה ריבונית (sovereign). זו העילה לפגיעה בתשתיותיה ואזרחיה, על אף שהמטרה המוצהרת היא פגיעה בחיזבאללה (זה הרבה יותר קל מאשר להתעסק עם סוריה, קל וחומר מאשר להתעמת עם איראן).

אם הריבונות של לבנון כל כך חשובה לישראל, וכל הזמן חוזרים ואומרים שלבנון היא מדינה ריבונית והואיל ולא הצליחה למנוע התקפות משטחה הריבוני על שטחה הריבוני של ישראל היא נענשת.

מדוע אם כן הפתרון להשבת הריבונות שלה כולל, נכון לעתה, תוכנית להבאת צבאות זרים (קראו להם כוחות או"ם)?

הדרישה אולי מובנת. אבל זו בעליל פגיעה בריבונות הלבנונית.

אבל בל נהיה קטנוניים. הרי ברי לכל שמצהירי ההצהרות ומפזרי הסיסמאות הישראליים, לא באמת מתכוונים לכל ההצהרות שלהם.

הרבה מילים בלי הרבה תוכן. אמרתי את זה כבר.

עוד דבר שנראה תמוהה משהו, כשחושבים על זה, אפילו שהוא לא באמת תמוהה, הוא הלהיטות הישראלית שנשמעה עוד מיום רביעי שעבר, שצבא לבנון יתפרס על הקו הכחול (הגבול).

מעולם לא זכורה לי להיטות ישראלית כזו שצבא ערבי ישכון לבטח על גבולה של ישראל.

עם המצרים אף יש לנו אזור מפורז, פחות או יותר (סעיף 2 בהסכם השלום).

ופתאום אנו ששים כל כך להצבת צבא זר מעבר לגבול.

לא שיש לי עם זה בעיה מיוחדת. זה אפילו נראה לי סביר, בנקודת הזמן הנוכחית.

יחס של איפה ואיפה המבדיל בין צבא לצבא, בין כוח לכוח, בין טובים לבין רעים, הרי לא חדש לי.

הפרדה גזעית?

והנה משהו שהתכוונתי לאזכר כאן בקצרה כבר לפני שבוע בערך.

אם נכונים הדברים, צריך לדעתי להחרים את החברה, "סופרבוס", כמו שעשו מרטין לותר קינג וחבר מרעיו במונטגומרי, אלבמה.

בחרם שהחל עם סירובה של רוזה פארקס (שנפטרה לפני כשנה) לקום ולפנות כיסא לאדם, ההפליה אמנם הייתה בהתאם לחוקי מדינת אלבמה, בניגוד למקרה של סופרבוס, שלמיטב הבנתי עוברת על חוקי מדינת ישראל.

אך האוטובוס והגזע, והקשר ביניהם, מדיפים ניחוח צחנה.

אם הייתי נוסע עם סופרבוס, ודאי הייתי שוקל את המשך הנסיעה שלי עם החברה.

השוואת שירים

להלן שני שירים עם שם די דומה.

"מרלן" של זוהר ארגוב (נכתב על ידי עוזי חיטמן, אם אינני טועה).

"מרלן על הקיר" של סוזן וגה, שנכתב על פוסטר של מרלן דיטריך שהיה תלוי על קיר ביתה של וגה.

למותר לציין שאני מעדיף את השיר של סוזן וגה.

קפקא - מצא את ההבדלים

באחד הימים, חיפשתי, מסיבות השמורות עימי, את תמונת הקבר של פרנץ קפקא.

משום מה הגעתי לתמונה הזו.

אחרי זמן קצר, הגעתי לתמונה הזו, שהיא פחות שעירה.

מעניין לחפש את ההבדלים בין שתי התמונות. הם לא גדולים.

אפרופו בתי קברות, היום הגעתי לקטע הנפלא הזה על בית הקברות החביב ביותר בפריז – Cimetière du Père Lachaise.

וכבונוס, יש גם סיור וירטאולי בנקרופוליס הנהדר הזה.

דרושים צלמים

בימים אלו, לאור המצב הביטחוני, אני מובטל מעבודתי. היום לדוגמא הפסדתי סכום תלת ספרתי, על עבודה שבוטלה (נכון לעתה היא נדחתה, אך כלל לא בטוח שאוכל להתפנות אליה לאחר שהמצב הביטחוני יאפשר את עבודתי).

אך זה לא מפריע לי לחפש עבודה נוספת, בעיקר בתחום החביב עלי – צילום.

וכך, הגעתי למודעת הדרושים הזו באתר פרש. בין היתר נכתב שם:

דרושים צלמים , שמעוניינים להנות מכל העולמות ..

חיי לילה ומסיבות, אלכוהול, בחורות ופרסום !!

מבטיחים בחורות?

האם הכוונה היא שאני אצלם בחורות הנהנות  מחיי לילה ושוטות אלכוהול?

או שממש מבטיחים את הבחורות פיזית?!

אם זו האפשרות השנייה, מדובר בדבר מכוער להפליא.

מעולם לא אהבתי שווקי בשר. במיוחד לא כאלה שמבטיחים יחסים אינטימיים עם בנות המין האחר (וגם עם בני המין שלי, למען הסר ספק).

אם יש דברים שאני רואה כמחליאים – אלו הם. סחר באנשים.

לא שזה חדש או נדיר.

למעשה, זה היה נפוץ מאוד במשך אלפי שנים וכנראה אף רבבות שנים (כן, זה לא שפעם היה טוב יותר, גם הורי-הורי-הורי-הוריכם [או מישהו קרוב אליהם] היו אנשים רעים שעשו מעשים שהשתיקה יפה להם ובדרך כלל נוטים להדחיק אותם, כאשר עושים גלוריפיקציה לעבר).

וכך, אין זה מפליא שאינגריד, מצאה בין שלל המודעות המזמינות את תושבי הצפון להתארח באזורים בטוחים יותר של הארץ, את המודעה הבאה.

פשוט מדובר בריטואל קבוע, שחוזר שוב ושוב. אולי בווריאציות שונות במקצת. אבל הוא חוזר. הוֹ, הוא חוזר.

וזהו.

אלעד