בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

יש דומה. יש קרוב. יש מזכיר את. אבל אין ממש בדיוק כמו בבית.

אלא, אולי, אם אתם גרים בשיכונים הארוכים הללו, שכל בית דומה אחד לשני, ואז באמת אולי יש כמו בבית.

עבורי, אין כמו בבית.

זה לא אומר שאין מקומות טובים יותר.

למעשה יש לא מעט מקומות טובים יותר, יפים יותר, נעימים יותר מהבית.

אבל כמו הבית בדיוק, אין.

וכרגע אני בבית.

ונדמה לי, לפני שאני הולך לישון (כי מתחיל להיות מאוחר אפילו בשבילי), שאצטט מה שאמרתי לפני כשלוש שעות, מעט אחרי שנחתתי בישראל ויצאתי מהטרמינל הממוזג בנתב"ג:

"איכס".

כל כך חם, לח ומגעיל.

באנגליה, כאשר מזג האוויר היה טוב בהרבה, כל מי ששאלתי מה הוא חושב על מזג האוויר וגם כאלה שלא שאלתי והתנדבו להגיד בעצמם, כיאה לאנגלים, אמרו "sticky".

אכן sticky!

מילא.

עוד שבוע ויומיים (בערך), אני שוב עוזב לטובת אקלים ממוזג יותר.

ועד כאן להפעם. אני רץ למכור את המניות שלי, להטריד כמה נשים מינית או סתם להיות מושחת, לחטוף שבץ ואז להפוך לגיבור ישראל.

או סתם לישון.

אלעד

סתם שמיים שצילמתי בטיסה חזרה ארצה, היכן-שהוא מעל אירופה