בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

ישבתי בכלא

טוב, אתמול קרה דבר בישראל. אמא שלי יצאה מהבית, שכחתה את המכשיר הסלולארי, חזרה מלמטה לקחת אותו ואבוי, שכחה את המפתח של הבית בתוך חריץ המנעול, בדלת...
מתישהו, היא נזכרה בכך, התקשרה הביתה, העירה אותי, שאלה "הערתי אותך" ובשבתי באיפוק "כן", אחרי שהתעוררתי מחלום ביזארי נוסף...
היא ביקשה שאגש לבדוק האם היא שכחה את המפתח בדלת, ניגשתי לבדוק והתשובה התבררה כחיובית (לא, אין לה איידס).

במילים פשוטות, נותרתי תקוע בבית, בלי יכולת לצאת החוצה, כמו בכלא!
אך, אם היית שריפה, לא הייתי יכול לברוח ואז היא הייתה מצטערת! :)

בכל מקרה, בסביבות השעה 11, בדיוק אחרי שאנה התקשרה ודיברה איתי, שמעתי מישהו משחק עם המנעול, הדלת נפתחה ואז שמעתי קול מוכר "הלו, יש מישהו בבית?".
זו הייתה דודה שלי, שבאה להוציא אותי מכליאה לחירות, הידד.

פרס כמגנט

הפוסט הזה של רונה, הזכיר לי משהו שכבר מזמן סיקרן אותי - מה הוא סוד קסמו של שמעון פרס...
ובמה דברים אמורים?
שמעון פרס, אדם רב פעלים, היה בשנות העשרים של חייו מנכ"ל משרד הביטחון, עבר כמעט כל תפקיד אפשרי בממשלה, הפיל ממשלות בחתרנותו הבלתי נלאית (לא אני אמרתי, שלא יירו גם בי) והיה, כיאה לפרס, עוף מוזר בפוליטיקה הישראלית.

עד כמה שידוע לי, על אף שפרס שואף בכל כוחו להשכין שלום ולכונן מזרח תיכון חדש, בימי חייו, התוכנית כנראה לא תצא לפועל ולו רק בשל העובדה שלפני מספר חודשים חגג את יום הולדתו השמונים ושלום לא נראה באופק.
אבל מה, באופן פלאי, מאגי, בפרסומות שהחלו להיות פרוסות בארץ וקוראות למתפקדי הליכוד לבוא להצביע במשאל חסר חשיבות (כי ידוע ששרון ינצח, אחרי שביבי הצטרף אליו) נכתב "הצבעת שרון, קיבלת פרס".
מה כבר פרס עשה להם? בשום פנים, לא נראה לי שיתקבל פרס, גם אם הוא יישב בממשלה אחרי שמפלגות ימין יפרשו, אם תבוצע תוכנית הנסיגה, הרי שההשפעה שלו תהיה מינורית.

אגב, עולה האפשרות, שבכלל התכוונו לרשום "הצבעת שרון קיבלת פְרָס", או בכלל, אולי התכוונו לפריס הילטון והכל על מנת למשוך מצביעים שיצביעו לשרון.

ובינינו, למה להתאמץ עם כל הפרסומות הללו?
לא יותר פשוט יותר להזמין את מתפקדי הליכוד ללילה בשרתון סיטי טאור?
למטה, אזור הבורסה, הרוחש בפעילות לילית ענפה, שלא הייתה מביישת את רובע האורות האדומים באמסטרדם.

אני אחד ממאה אלף

מודה, גם אני מכור.
כמו רבים וטובים בישראל, אני מניח שגם כמו חלק מהקוראים אני מכור לאינטרנט...
הוא שולט בי!
אני מקריב חתולים  עבורו (אה, אופס, זה לשטן)...

בכל מקרה, הואיל ומסתבר שלפחות מאה אלף (100,000) ישראלים מכורים לאינטרנט, אני מרגיש קצת פחות מיוחד...
פעם חשבתי שזה רק אני, היום אני יודע שאני אחד מרבים... :(

נו, אז כמה פה יודעים לנגן על השיניים?
(ואם זה לא משהו ייחודי רק לי ולבודדים, אז אני מנגן גם עם כפית על השיניים ובכלל, אני יודע לגעת עם הלשון באף או סתם לנפח אותם וגם לשרוק כמו משרוקית כדורית בעזרת הפה בכלל - בבקשה, תקחו אותי לקרקס שלכם, אני כישרון מבוזבז!)

ואם אתם מעוניינים לקרוא את דברי "כלב השמירה של הדמוקרטיה" בנושא, אתם יותר ממוזמנים.

על סלולארים בעידן של שינוי

ובכן, ב-20 באפריל (שזה בעצם אתמול כשחושבים על זה) הוחלפו מספרי הטלפון הסלולארי בישראל והפכו, עם הקידומת, למספר מפחיד בן 10 ספרות...
מה שאומר שטכנית, בהנחה וינצלו את כל המספרים, מהספרה הראשונה עד האחרונה, יש אפשרות לעד עשרה מיליארד פחות אחד טלפונים...
בקצב שהדבר הזה תופס, שכל פעוט מסתובב עם נוקיה וכל שיפוצניק חוגר על אבנטו לפחות ארבעה מכשירי סלולאר, בקרוב יצטרכו להוסיף עוד ספרה...

בכל מקרה, ראיתי המון תגובות שליליות על תוכנית המספור החדשה, בעיקר מצד אנשים קטנוניים שביכו על מר גורל מספרם החדש, שהוא מכוער הרבה יותר מהקודם...
חבל שאנשים לא יכולים להתעלות קצת יותר מהמחשבות על מספרם המתכער ולהתרכז בעובדה שסוף סוף נוכל שוב לדעת לאיזו חברה אנחנו מתקשרים, בבואנו לחייג לחברינו, לשיפוצניק או סתם להתקשר למיטל שמתגעגעת אלינו...

בכל מקרה, הואיל וגם השיחה המזוהה נפגעה מהחלפת המספר, כלומר היא נשארה כשהייתה, רק במקום להציג שמות היא הציגה מספרים ארוכים ולא מוכרים, החלטתי אתמול לנצל את השירות שחברות הטלפונים הניידים מעניקות ללקוחותיהם ולקפוץ לקניון להחליף את המספר.
אנה יצאה לאפטר, אז פגשתי אותה בקניון ושאלתי את אמא שלי אם היא רוצה שאקח את המכשיר שלה על מנת שיחליפו לה את הזיכרון, אז היא ביקשה ממני לסחוב כל מיני דברים לקניון (למשל ממיר כבלים שהיא לקחה ללא מטרה מחברת הכבלים והיא צריכה להחזיר וכו').
הואיל והלכתי לקניון ברגל (מרחק רבע שעה הליכה), אמרתי לה שאני לא מעוניין להסחב עם ממיר כל הדרך ושהיא תיקח אותו בעצמה כאשר היא תסע עם האוטו...

וכאן הסיפור מתחלק לשלושה, אשר יסודרו תחת כותרות משנה על פי סדר כרונלוגי:

אלעד מחליף זיכרון בחברת פלא פון

הקדמתי להגיע לקניון, כרבע שעה לפני אנה. החלטתי לנצל את ההזדמנות ולגשת לדוכן (נכון מצחיק שדוכן בערבית זה חנות?) של חברת פלא פון, על מנת שכאשר אנה תגיע, אני אהיה אחרי התהליך.
כך, עמדתי לי בשקט, בתור של כשלושה אנשים, מה שאומר כאשר יש מתקן המרת זיכרון אחד, שהמתנתי כשעה!
בזמן שהמתנתי "הרבה השתנה פה"...
אנה הספיקה לבוא, ללכת לראות בגדי ים ולחזור...
אנשים באו, אנשים הלכו, כולם עמדו מאחורי וכאשר אני החלפתי את המספר בסלולארי שלי, כבר לא נותר מאחורי איש.
בין האנשים שהמתינו מאחורי, הייתה ילדה, שאחרי עשרים דקות חברה שלה באה והן התייאשו והלכו, עוד בחורה צעירה, בשנות העשרים לחייה, אשר באה עם סיגריה דולקת והחלה לנשוף לעברי עשן (על פי המנהג האינדיאני העתיק, שאומר שהיא מאוד מעריכה אותי)...
אמרתי לה "לא רק שאת עוברת על החוק, את גם שמה את הסיגריה שלך עלי?", היא קלטה את הרמז והתרחקה מספר צעדים אחורה...
(אני מוכרח להגיד שהתרשמתי, כי על אף שהחוק עמד לצידי, רחשי הציבור עמדו לטובתה)
לאחר מכן הגיע בן זוגה, גם הוא עם סיגריה ביד, היא שהבינה שאני סובל מזה, ביקשה ממנו לא להתקרב אליי (כנראה שאני נושך) ואחרי שהוא לא הבין מהיכן הגיע הבקשה המוזרה שלה, הסברתי לו שהוא עובר על החוק.
ההגנה הכי טובה היא התקפה, או כך לפחות מלמדים, אחרת לא ברור לי מדוע הוא אמר לי "אתה גם עובר על החוק, כולם עוברים על החוק", שאלתי אותו בתשובה "באמת, כיצד בדיוק עברתי על החוק?". הוא השיב "זה אתה יודע".
עד עכשיו אני מנסה להבין כיצד בדיוק עברתי על החוק. מה שבטוח, אני יודע בודאות כיצד הוא עבר על החוק.
אוף, כמות האנשים המעשנים בקניון מרקיעה שחקים, גם מאוחר יותר כשפגשתי חבר מתקופת השירות הצבאי, הוא היה עם סיגריה ביד, הערתי לתשומת לבו שהוא עבריין והוא אמר "אני יודע, העיפו אותנו כרגע ממקדונלדס"...

אני באמת צריך לכתוב מכתב לרשות שאחראית על זה, ברגע שאדע מי היא, או שיבטלו את החוק הזה ויחזירו את המצב לקדמותו, כאשר היו פינות עישון, או שפשוט יתחילו לאכוף את החוק ולתת קנסות כבדים למעשנים בקניונים ולהנהלת הקניון, שמציבה מאפרות בכל פינה (וזה נכון גם לגבי קניונים שנפתחו לאחר שהחוק הזה נחקק).

עוד אנשים שעמדו מאחורי, היו זוג דתיים שביקשו לשמור תור או להשאיר את המכשיר בדלפק, עד אשר המספרים בזיכרון יוחלפו.
אך, איך הם עלו על הטריק הזה?
להשאיר את המכשיר, לסדר את ענייניהם בקניון ואז לשוב ולקבל מכשיר עם מספרים דנדשים...
עקרונית - למה לא?
הרי זה הגיוני, שירות נפלא שפלא פון יכלו להעניק, רק מה, הם לא עושים את זה, אז שהזוג הכבד יעמוד בתור, כמו שאני וכל האנשים לפני עמדו בתור...
למותר לציין שהם הלכו ולא עמדו בתור.

כאמור, החלפת המספרים בפלא פון היא סיוט ארוך שאני שמח שנגמר ולא אצטרך לעבור שוב!

אנה מחליפה זיכרון באורנג'

התברך מזלה של אנה והיא ברשת אורנג'...
כמה מילים על טכנולוגיה, רשת פלא פון היא רשת CDMA, שיטה דרום קוריאנית שנחשבת איכותית, רק מה, הפופולאריות שלה בעולם לא מרקיע שחקים...
המדינות שמשתמשות בטכנולוגיה הן : דרום קוריאה וישראל (ואולי בחלק ממדינות ארה"ב, מפעילות רשת CDMA גם כן).
לעומת זאת, רשת אורנג', פועלת בטכנולוגיית GSM, שלצורך עניינינו, ההבדל העיקרי בינה לבין ב-CDMA של פלא פון, היא העובדה שכל המידע האישי, על המספר, הזכרונות וכו', מאוכסן על שבב קטן, בגודל של ציפורן אגודל, המכונה SIM, בעוד בטכנולוגיה של פלא פון, המידע אגור בתוך המכשיר עצמו, בלי מתווכים.
במילים פשוטות יותר, אפשר לקחת את ה-SIM שלך באורנג', להכניס לכל סלולארי הפועל בטכנולוגיית GSM ולדבר, עם המספר שלך, הזכרונות שלך והיתרונות של המכשיר החדש. עוד יתרון שה-GSM היא טכנולוגיה נפוצה כמעט בכל העולם (למעט, כמה מפתיע, דרום קוריאה וגם שם הטכנולוגיה קיימת, פשוט הטכנולוגיה הפופולארית היא CDMA).

ואחרי ההסבר הטכני למחצה והמשמים למהדרין, אמשיך ואספר שאחרי הסיוט של ההמתנה בתור בפלא פון, ניגשנו אנה ואני לחנות של אורנג', באותו קניון.
במשמרת בחנות עבדו אחד מחבריי הטובים ביותר שעובד שם מזה מספר חודשים ועוד מישהו שלמד איתי בכיתה בתיכון. אמרתי שלום והגשנו לחברי את ה-SIM של אנה. הוא הכניס אותו למין מתקן בצורת דיסקט, הכניס את המתקן לכונן מסויים וכעבור מספר שניות אמר לנו "בבקשה" והחזיר את ה-SIM של אנה.
עם פה פעור, שאלנו אותו "זה הכל?" והוא השיב שכן, למה ציפינו...

במקרה הזה, הוכחה שיטת GSM הפשוטה כעדיפה בהרבה, על שיטת ה-CDMA, אשר מתקן אחד צריך להתאים עצמו למספר מכשירים, אשר כל אחד עובד בצורה שונה ובמהירות אחרת, מה שהופך את תהליך ההחלפה לארוך ומסורבל.
שווה לשקול לעבור לאורנג' (גם לסלקום יש GSM), לו רק בשל ה-SIM הקטן שלא מגביל אותך רק לסלולארים שנרכשו בארץ ואפשר לרכוש מכשירים ברחבי העולם ולהשתמש בהם בכל מקום, כרוח הכפר הגלובלי...

אמא שלי מחליפה זיכרון בפלא פון

כפי שסיפרתי קודם לכן, אמא שלי לא הפקידה בידי את הסלולארי שלה והלכה לעשות זאת בעצמה.
מי שזוכר (ומי שלא שילחץ על הלינק) לפני כשבוע, בישרתי שאפשר לבחור את המספר והמספר של אמא שלי הולך להתחלף, החל מחודש מאי (לא 20 באפריל, אלא מאי, לא יודע למה, פשוט ככה)...
אמא שלי כבר שיננה את המספר החדש שלה והלכה לקניון, כי היא שמעה שאני "מחליף מספר"...

ובכן, אין לי מושג אם החליפו לה את הזכרון בסופו של דבר או לא, אבל בשעה מסויימת קיבלתי צלצול הביתה, הייתה זו אמא שלי שהתקשרה מדוכן פלא פון בקניון...
"אלעד, הרסו לי את הפלא פון, עכשיו אין לא מספר חדש ולא ישן"...
מסתבר שאמא שלי ביקשה מהעובדת של פלא פון להחליף לה למספר החדש שעדיין לא קיים (מה גם שהאישור בכלל יהיה טלפוני ולא במרכז שירות, אבל, מילא), העובדת שלא הבינה מה היא רוצה ממנה, עשתה כדבריה ושיתקה לה את המכשיר...
בסופו של דבר, אחרי כמה דקות סידרו לה את המכשיר והחזירו לקדמותו, אבל היה מאוד אירוני לדבר עם אמא שלי בטלפון ולשמוע אותה מאשימה אותי על כך שהיא לקחה את הטלפון שלה לקניון והרסו לה אותו נציגים של פלא פון...
(כן, אני לא צד בסיפור הזה, אבל אם אפשר להאשים את אלעד, אז למה לא?)

לפחות החזירו את המצב לקדמותו, גם זה משהו, אבל אין לי מושג למה בכלל הקשיבו לאמא שלי מלכתחילה...
האם יש לאמא שלי כוח שכנוע כזה גדול, כך שהיא הצליחה לשכנע את עובדת פלא פון חסרת המזל לשנות לה את המספר?
טוב, לא אנסה לשפוט, אשאר עם החיוך על הפנים, על המצב החלמאי אליו אמא שלי נכנסה אתמול...

עוד זה משתחרר וזה בא

האין זה אירוני שידיעה אחר ידיעה בעמוד הראשי של וואלה, מספרים לנו על עמרי שרון אשר מבזה את בית המשפט ולכן יתכן וייעצר בעוד מרגל האטום מרדכי ואנונו משתחרר?
מדהים איך הפכו את העכבר ואנונו לפיל המאיים על חוסנה הלאומי של ישראל, בכך שהוא מאיים לחשוף את סודות הכור בדימונה, נכון ללפני כעשרים שנה, בעוד משפחת שרון, אשר אמנם לא מסכנים באופן ישיר שום כור גרעיני, אבל לטווח הארוך, התנהגות מושחתת מצד השלטון (ובניו) לא מועילה גם כן לחוסן הלאומי ודווקא איתם, שאמורים לשמש אות ומופת, נוהגים בכפפות משי.
איך אמר מוקי?
"כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק"

מתוך וואלה

אני הולך למות

אה, היום בשעות הצהריים, יש לי תור לרופא השיניים.
נכון, זו רק בדיקה שגרתית וניקוי אבן שן לכל היותר, אבל, אבל, אבל, אבל זה אני, וזה אני אצל רופא שיניים.
לבי מנבא לי רעות.
אז כפי ששרה בזמנה ורה לין :
"Wish me luck"

ועד כאן להפעם
אתם מוזמנים לקרוא פרטים ב"אינטרנט" על פעילות כנגד ניסויים בבעלי חיים.
אלעד