| |
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים
It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 4/2003
לכל העצובים והמדוכאים
לכל הקוראים המדוכאים, שמאז חזר ישראבלוג לאוויר הקיברנטי, ראיתי שהחלו למלא את האתר כפטריות אחרי הגשם, אני רוצה לתת המלצה קטנה מחיי הפרטיים.
לכולם יש ימים קשים, כולם מתעצבנים לפעמים, מי כי תפסו לו את החניה, מי כי הוא נכשל בבחינה בספרות ומי כי אבא דפק לעצמו כדור בראש.
איש איש וסיבותיו האישיות לעצב.
הסיבות לא משנות, אבל העצב שהוא חלק מחיינו, לעיתים גורם לדמעות לעוור את עינינו ולראות רק רע ולא לראות שבאופק עולה יום חדש וטוב.
החיים הם שמחה מהולה בעצב ולזה יסכימו כל החבר'ה הדיכאוניים, כאשר עצובים, בדרך כלל לא חושבים על הדברים השמחים ולהיפך (למרות שפה ושם ניתן להרבה שמחה בשמחה, או ליתר דיוק שמחה בעצב).
אני ממליץ לכל מי שעצוב כעת או לכל מי שיהיה עצוב (וזה כולם) לעשות דבר מאוד פשוט בשביל להשכיח את העצב...
השינה!
השינה היא הפתרון לכל העצבות שיש בעולם.
שימו לב שגם אם בכיתם כל הלילה, תמיד כאשר תתעוררו, לא ישאר סימן לבכי ורק אם תתאמצו תזכרו כי בכיתם ומאילו סיבות.
השינה היא כמו סם חוקי, היא עוזרת לנו ליזכור יותר טוב ולהפנים את הדברים שלמדנו, עוזרת לנו להשאר מאוזנים ויציבים ועוזרת לנו להתחיל מחדש כל בוקר (או צהריים או מתי שקמים).
השינה היא דבר נפלא, כולם צרכים לישון, בשינה חולמים ומגיעים לעולמות נפלאים, השינה עוזרת לנו לשבור את השיגרה ולהתחבר לעצמנו.
כמעט שליש מחיינו אנחנו ישנים ואחריהם, יש האומרים שאנו ישנים לנצח (אפילו במונולוג המפורסם שלו, "להיות או לא להיות" משווה הנסיך המלט את המוות לשינה)...
בקיצור, אל תהיו עצובים, פשוט תלכו לישון.
בפיהוק גדול,
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
