בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

שביתה – בעד ונגד

ביום רביעי האחרון הייתה שביתה ואני מוכרח לציין שלא ממש הרגשתי, מלבד ההסתלקות המוקדמת של ראש ממשלת סלובקיה שניסה להימנע מלהיתקע בישראל ועזב בטרם פרצה השביתה.

ככה זה שלא טסים, לא נוסעים ברכבות ולא משתמשים בשירותים של הגופים ששובתים. יתכן ואם היו שובתים יותר משעות בודדות, הייתי חש במצוקת השביתה על בשרי, אבל בשביתה שהייתה לא הרגשתי כאילו אני "חי את השביתה".

השביתה הייתה, אם זה לא ברור, על כך שעובדים בכמה (עשרות) רשויות מקומיות, לא קיבלו את שכרם, מי מספר חודשים ומי חודשים רבים.

סיבה מוצדקת. אין זה יפה שמעסיקים אנשים ולא משלמים על זה. הלנת שכר אינה דבר מקובל על פי חוקי המדינה, למיטב ידיעתי. לכן, מרגיז שבעתיים שמלינת השכר היא המדינה או באי כוחה ברשויות המקומיות.

קצת קשה לדבר על "מוסר" או "מסרים" שמועברים לאותם אנשים שלא מקבלים את שכרם ודרכם, באמצעות המדיה, לשאר החברה, הואיל ונדמה שכבר מזמן הדיון על ערכים, אחריות חברתית וכל אלה, נראה כדיון ריק, מילים לשם מילים שייאמרו שנעשה רק כדי לומר שהוא נעשה.

הנה, אני כאן צקצקתי על המקלדת ותקתקתי בלשון, או שמא תקתקתי על המקלדת וצקצקתי בלשון, כמה רע להעביד אנשים מבלי לשלם להם את שכרם.

ולא עשיתי דבר מלבד לשפוך מילים ריקות מתוכן, שכן הן מובנות לכל הדיוט.

אז כאמור, הבעתי זעזוע מתומלל מאי התשלום. נדמה לי שגם יש איזה יהודי, פסח שמו, המתקרב בצעדי ענק ואז בכלל לא יפה לשלם שכר, כי בכסף הזה צריך לקנות הרבה מוצרים כדי להכין מזון פסח טפל ולחגוג את יציאתנו מעבדות לעבדות מודרנית.

אני מניח שגם המצרים ראו ביהודים עובדים שאפשר לא לשלם להם, בדיוק כפי שעושה מדינת ישראל. לכן אינני רואה צורך לחגוג ולכן אינני מבין את ההתעקשות להזרים את הכספים לקראת חג המצות והדיקטים.

טוב. אני מבין, אך מבחינתי האישית, היה אפשר לבחור בכל תאריך אחר לשביתה. למה לא בחרו ב-29 בפברואר 2007 למשל?

נזכיר שוב, הקלדתי כמה רע לא לשלם לאנשים עבור עבודה.

מצד שני, שאלתי את עצמי מדוע אותם אנשים עובדים, אם לא משלמים להם.

ההסבר הפשוט, ואני מניח שהוא גם נכון לרובם ככולם של העובדים, הוא הציפייה לקבל את השכר. אולי אחרי שביתה שכזו, אולי עם פחות מאמץ משקי, אבל העבודה היא בידיעה שהכסף יגיע, גם אם באיחור מה. אין היא בגדר "שלח לחמך על פני המים", אין הם עובדים ללא ידיעה באשר לגמול שיקבלו, אלא העובדים ברשויות יודעים שיקבלו את שכרם.

אך מעבר לכך, השביתה הזו, גרמה לי לתהות באשר לנחיצותם של העובדים ששכרם הופקע מהם.

הלנת השכר המדוברת, לפי ההסתדרות הייתה ב-33 רשויות מקומיות ו-18 מועצות דתיות.

כמובן, כל בורג, גם הקטן ביותר במערכת השלטונית חשוב, אך מצד שני, חיי לימדו אותי שבתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף.

זה רע ומר לא לשלם שכר, אך מהיכן נובע הצורך להעסיק את כל אותם אנשים?

מועצות דתיות מתעסקות בעניינים כגון: רבנים, נישואין, מקוואות, כשרות ועוד כל מיני דברים כאלה המכונים "שירותי דת" שחלק ניכר מהאנשים לא צריכים ואם הם צריכים, הם יכולים לשלם עליהם בעצמם. מועצות דתיות היו לא אחת מקור לבעיות ובמקרים מסוימים לא הסכימו להתכנס, משום שנכפה עליהם, רחמנא ליצלן, להכניס נציגים לא אורתודוכסים (זכור לי באופן אישי המקרה מחיפה, בו המועצה לא הסכימה להיכנס בשל בחירתה של ענת פרוינד כנציגת התנועה ליהדות מתקדמת – הרפורמים).

אני תוהה (ואין לי תשובה חד משמעית), מה הטעם בהעסקת כל האנשים הללו, אם הם עושים עבודה חסרת טעם ואין כסף לשלם להם (או שיש, כי הרי בסופו של דבר העבירו את הכספים).

יתרה מכך, המקומות הנוספים בהם השכר לא שולם היו כל מיני רשויות מקומיות.

לא טרחתי לבדוק כל מקרה לגופו. אפילו לא בדקתי מקרה מבחן אחד, אך אני יודע שמבין כ-250 הרשויות במקומיות בישראל, יש לא מעט כאלה שההתנהלות בהן מוגדרת בעייתית, בלשון המעטה.

בישובים לא מעטים, ישנם אי-סדרים לא מעטים. בין אם משפחות פשע שולטות בעירייה או במועצה המקומית, אחת החמולות שמרגע שהגיעה לשלטון הדירה את החמולה המתחרה, קרובים של ראש המועצה שמקבלים כל מיני הטבות נדל"ן או משרות בעירייה ובין אם מדובר באחותו של שר הביטחון שנבחרה להיות ראש המועצה (שזו לא בעיה בפני עצמה, אבל בימים אלו נבדק האם אחיה השתמש במשאבי המשרד לעזור לה להיבחר לרשות מצפה רמון).

כל כך הרבה משרות הן מבחינת "ג'ובים" למקורבי ראש העיר או לחברי מרכז המפלגה השלטת וקרוביהם.

לא שלהם בהכרח מגיע שילינו את השכר. חלקם ודאי אנשים טובים שרק נעזרו בקשרים כדי להגיע למשרה, כי אם לא היו עושים זאת, מישהו אחר ודאי היה עושה זאת. המאבק הזה הרי מוכר.

אבל בכל זאת, הידיעה שאולי העבודה שקיבלו היא פיקטיבית, מין "מש"ק ממטרות" שכזה שנמצא שם רק כדי לקבל שכר מכספי משלמי המיסים והארנונה, מרחפת כל הזמן בתודעה של מרבית האנשים ששומעים על עובדי רשויות מקומיות.

באווירה הזו ובמצב הזה, התרחשה לה הלנת השכר שגררה שביתה. יש עוד עובדים אחרים שמצבם רע יותר, יש גם כאלו שלא עובדים. אך זה כמובן לא אמור למנוע מאבק למען עובדי השביתות. הרי זה תירוץ "נוח" לומר "עד אשר לא תיפתרנה יתר בעיות העולם, לא נטפל בזו שלכם". בעיות תמיד תהיינה ולכן אין היות המצב טוב באופן יחסי, אמור להוות תירוץ למניעת מאבק שהוא צודק.

חוץ מזה, מקננת בי תחושה שדווקא אותם אלו שהגיעו למשרתם בדרכים העקלקלות ואלו שבאים לעבודה (במקרה הטוב), במקום לעבוד, הם לא אלו ששכרם הולן.

לאור האמור לעיל, אין לי איזו דעה נחרצת לגבי השביתה. היא ודאי טובה לחלקים, פחות טובה לאחרים.

האנשים ששבתו למענם ודאי הרוויחו, אך לדעתי הם קלף במשחק של אנשים אחרים שצוברים על גבם הון פוליטי המתורגם להון של ממש בשלב אחר.

ומי רוצה להיות קלף, גם אם מזרימים לו כמה ג'ובות לכבוד הפסח?

ההבדל שבין כלכלה לפילוסופיה

טעמתי קצת מלימודי כלכלה, טעמתי מעט יותר מלימודי פילוסופיה.

חשבתי קצת על שניהם, ואני חושב שהצלחתי לתמצת לעצמי את ההבדל העיקרי בין שתי הדיסציפלינות...

כלכלנים לוקחים נושא מאוד מורכב ומסובך ומייצגים אותו במודל פשוט.

זה מתחיל בכל מיני הנחות שלא דווקא מתקיימות במציאות על עולמות אידיאליים וזה יכול להגיע למסקנה שהיטלר הפסיד את מלחמת העולם השנייה רק כי הוא ניהל את הכלכלה שלו בצורה נכונה (כששמעתי את זה, נזכרתי בבדיחה על כך שהסיבה שהיטלר התאבד בשלהי המלחמה, בבונקר שלו בברלין [הסרט "הנפילה" עוסק בנושא] היא שהוא קיבל את חשבון הגז. גם זה הסבר כלכלי, לא?).

פילוסופים מאידך, לוקחים נושא פשוט ומסבכים אותו ללא כל צורך.

זה מתחיל בכל מיני מונחים עם שמות מפוצצים להסברת תופעות יומיומיות פשוטות וזה יכול להגיע לספרים בני מאות עמודים שבסופו של דבר את מסיים לקרוא חכם בדיוק כפי שהיית לפני שהתחלת לקרוא אותם.

אני מודע לכך שעשיתי רדוקציה "קלה" לשתי הדיסציפלינות הללו. זה עושה לעוול למה שאני יודע בשני התחומים ועל אחת כמה וכמה למה שאני לא מבין בשני התחומים הללו ואף לא שמעתי עליו (קשה לשער כמה לא יודעים, אבל בדרך רב הנסתר על הגלוי).

אך נדמה לי שזו התחושה שאני מקבל מטעימת שניהם.

זו התורה על רגל אחת.

ואידך זיל גמור...