בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

שלומות.

נפתח בחידה...

מי אמר על מי ובאיזה הקשר :

"אני מחזק את ידיו, וקורא ללובשי המדים ללמוד ממנו ולא לחשוש מלהתריע - כל אימת שהם חושבים שנשקפת סכנה למדינה מתהליכים מדיניים חסרי אחריות"

תשובה בסוף פוסט הזה.

בעיות מצפון וניקיון

מידי פעם, קורה שאני מנקה את החדר. לפעמים אני אפילו מתפרע ושוטף את המסדרון ומסדר קצת באזורים אחרים בבית (אבל באמת שזה נדיר)...
וכך מצאתי עצמי לפני מספר ימים שואב אבק בחדר (לפני המעבר עם הדלי, המגב והסמרטוט), כאשר בין היתר שאבתי קורי עכביש שהצטברו להם במרפסת הסמוכה.
הרגשתי כה לא נעים, לגזול לעכביש הקטן והמסכן את הבית. אוף, הדילמות האלה, של החיים שלי מול החיים של בעל חיים אחר (המילה "החיים" חזרה הרבה במשפט האחרון, הא?), הבית שלי לעומת הבית של יצור קטן ומסכן בעל שמונה רגליים ושמונה עיניים (בחיי שלא הייתי רוצה להיות אופטומטריסט או סנדלר של עכבישים).
בסופו של דבר שאבתי את הקורים, בידיעה שעכבישים רבים עוד ידורו בדירתי.

אגב, אגדיל ואומר שהאינטרס שלי כמי שרוצה שיהיו בביתו כמה שפחות חרקים, אמור להגדיל בצורה ניכרת את אוכלוסיית העכבישים בביתי...
נשמע מעט מוזר, אבל עכבישים אינם נכללים באותה קטגוריה של חרקים, אך נכללים באותה קבוצה הידועה כפרוקי הרגליים (או באנגלית Arthropods [פוד זה רגל, כמו טריפוד, שזו חצובה, מפני שהיא עם שלוש רגליים וארט'רו מגיע מהמילה מפרק, כמו Arthritis, הלא היא דלקת פרקים], כי סה"כ את המידע הזה שאבתי מספר חרקים שרכשתי בפרטוריה, בירת דרום אפריקה), בה נכללים גם החרקים.
אז אמנם גם עכבישים קטנים (בד"כ) ומפחידים, אבל הגוף שלהם לא מחולק לשלושה חלקים, אין להם בד"כ ארבע כנפיים ואף לא מחושים (או שמא עלי לתרגם Antennae לאנטנה?) ולכן כאשר אנחנו רואים עכביש, אין אנו צריכים להיכנס לפאניקה, מפני שבטעות סבורים אנחנו כי מדובר בחרק, אלא מדובר בפרוק רגליים חביב שלמעשה טורף חרקים להנאתו...
כן, כפי שאמרתי, האינטרס של שונאי החרקים באשר הם (אגב, לא ברור לי למה לשנוא את היצורים המדהימים, הצבעוניים והיפהפיים הללו, אבל כל אחד והשגעונות שלו) הוא שיהיו המון עכבישים בבית. אותם עכבישים ייצרו רשתות חזקות ודביקות (יותר משירי אהבה קיטשיים) וכך לבעיית החרקים שלום, מבלי להשתמש בכל מיני תרסיסים אשר אמורים לדחות ולהרוג חרקים (אם עכביש עושה זאת כדרך הטבע, אז למה להיות רעים?).

הפתרון אגב לא מומלץ לאנשים הסובלים מארכנופוביה....

שיר מחאה נגד גלגל"ץ

הזמר נמרוד לב (זה כל הקסם) שיחרר שיר מחאה כנגד תחנת הרדיו הצבאית המעצבנת גלגלץ (ובכך הוא הופך להיות עוד אחד מיקירי הבלוג).
השיר עוסק בכך שהתחנה המופלאה הזו טוחנת את אותם שירים נון סטופ ובכך גם ממאיסה אותם על הציבור, אבל גם לא נותנת הזדמנות להרבה שירים שלא מיוח"צנים על ידי הכרישים הגדולים של עולם הבידור.
בכך למעשה, קובע הזמר כי התחנה פוגעת בחופש היצירה, בכך שהיא לא מעניקה במה לאומנים שלא במיינסטרים ולמעשה פוגעת בפלורליזם היצירתי, בכך שזמרים נאלצים לכתוב שירים שיפגעו לטעם של העורכים המוזיקליים של התחנה.

למה הוא באמת חושב שגוף שקשור לצבא, אמור לנהוג בפלורליזם?
שיהיה...

אגב, למרבה האירוניה, בגלגלץ אמרו שיש סיכוי שישמיעו את השיר, אחרי שייצא לאוויר העולם.

תמונות

הבטחתי הרבה תמונות בפוסט הזה, אז "המון" לא יהיו כאן, אבל אתחיל בתמונה שגורמת לי להיות שמח!

כפי שניתן לראות, מדובר במתקן לאיסוף בקבוקים למחזור. המתקן מוצב בשכונה שלי והייתי גאה לראות אותו מלא. זה הסב לי אושר בלתי מוסבר.

מערת הפעמונים בבית גוברין.
טיילתי שם ביום האחרון של חודש מאי, צילמתי תמונות רבות וזו אחת מהן, לא בהכרח הטובה ביותר.
באמת מדהים, עוד פרטים בקטע שכתבתי על הטיול.

לטאה שצילמתי מחוץ למערות הפעמון שבגן הלאומי בית גוברין.
גם היא זכתה לבוק, אשר רק תמונה אחת ממנו בחרתי להציג כאן.

המוות מחכה מעבר לפינה

בהמשך לתמונות, הנה סריקה של דבר פרסום שהיה מונח אצלי בתיבת הדואר לפני מספר ימים.
כן, גם "הם" התחילו לחלק אפיפיות בדואר...
אם אפשר לפרסם פיצריות ואינסטלטורים בתיבות הדואר, למה שלא יפרסמו בתי קברות?
אני, בתור אדם שרק לאחרונה התחיל את העשור השלישי של חייו, לא "מת" לקבל הצעה לקניית חלקת קבר. אפילו קבורה בארון וטקס לוויה חילוני לא ממש מפתים אותי לדאוג לזה בימינו.
בדיוק מאותה סיבה שקצת הרגיז אותי שהפקידה בקופת חולים (סליחה, שירותי בריאות) מכבי התחילה לדבר איתי על ביטוח לאנשים במצב סיעודי.
נכון, זה יכול לקרות מחר, אולי אפילו היום (אם כי אני כבר לא מאמין שהיום איהפך לנכה לצמיתות), אבל ברגע שזה יקרה, אוכל לטפל בזה אז וכאשר אמות, אני מניח שלגופתי המרקיבה כבר לא ממש יהיה איכפת אם היא תקבר על הר הזיתים, הר הרצל, קיבוץ נווה ים או קפריסין....

אני יודע ששוק הנדל"ן, נכסי דלא ניידי התחיל לצאת מהמיתון לאחרונה, אבל יש עסקי נדל"ן שרצוי לא לפרסם, או לפרסם בצניעות רבה יותר, מאשר חלוקת המונים בתיבות הדואר בכל רחבי חיפה.
אולי אתקשר אליהם, לשאול אם הם שורפים גם גופות של אנשים, אם הם קוברים אנשים עם הראש למטה והרגליים למעלה (כדי שיהיה אפשר לנשקן כמובן), מאפשרים להקים טאג' מאהל או פירמידה מעל הקבר ועוד שלל שאלות מרגיזות שכאלה, כי אם להם כיף לשלוח לי דברים כאלה, גם לי יהיה כיף לשאול אותם שאלות שכאלו.
אם אתקשר, אשתדל להקליט את השיחה ואולי לפרסם ברשת.
אה, וכמובן, מדוע הם מתגאים במחיר חלקה זהה למחיר של חברה קדישא בחיפה, הרי הם יקרנים רודפי בצע, שגובים בניגוד לחוק 440 ₪ על קבר (הם טוענים שמדובר ביסודות הקבר עליהם ביטוח לאומי לא משלם, מה שמותיר אנשים שיקירם זה עתה נפטר בלי ברירה לשלם לחברה קדישא עוד 440 ₪, נוסף על אלפי השקלים שהם עושקים מביטוח לאומי, באין להם מתחרים, מונופול מוות מושחת ומגעיל!). בן זוג שרוצה לממש את הזכות האלמנטארית, להיקבר ליד בן זוגו, ייאלץ לשלם כ-7,000 שקלים בעבור קבורה האחד מעל השני וכ-10,000 שקלים על קבורה זה לצד זה. האם זה מחיר זול?
בהשוואה לנצח אולי כן, אבל לדעתי זו חוצפה לדרוש את המחיר, לאחר שהכספים מועברים להם על ידי ביטוח לאומי, על מנת לחסוך את כל הטרחה הזו.
וכאמור, להם הקיבוץ הזה, קיבוץ נווה ים רוצה להדמות. אני, לא ממש מעוניין להיקבר שם.

פרסומת שתמיד כיף לקבל בתיבת הדואר, כי היא מזכירה לך שגם אתה בן תמותנ, בדיוק כמו הביוב שהאינסטלטור מצפה שיקרוס.

נסיים בתשובה לחידה

חבר הכנסת צבי הנדל מהאיחוד הלאומי על האלוף במיל' עמוס גלעד שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן (אגף המודיעין במטה הכללי של צה"ל) בפרוץ האינתיפאדה השניה לאחר שלטענת האלוף במיל' עמוס מלכא שהיה באותה עת ראש אמ"ן, עמוס גלעד מסר מידע מסולף לצמרת המדינית ושיכנע אותה שאין פרטנר בצד הפלשתיני.

מעניין מתי תהליכים מדיניים הם כן אחראים לתפישתו של חבר הכנסת הנדל.

סוף שבוע טוב לכולם.

אלעד