דבר לא הכין את א' לידיעה המזעזעת שעמד לחוות.
א' היה סקפטי מאז ומתמיד, אך ישנן האמיתות הללו שאיש לא מערער עליהן. זו הייתה אחת מהן.
כלומר הוא יכול היה להרהר בדבר האמיתות שבסיפור היציאה של בני ישראל ממצרים, באמיתות העבדות ובקשר של כל זה אליו. אבל עצם היות חג הפסח ממוקם בלוח השנה העברי, נראה לו כעובדה. הרי יש הגדה (שאמנם נראית כמו אגדה, אך מאייתים אותה בשגיאת כתיב נוראה, כלו הגדת לבנך את המלמול חסרי הפשר בספר הזה) ויש כל כך הרבה אנשים סביב שמציינים את החג.
הרי לא יתכן שחג הפסח עצמו, חג החירות, חג האביב, חג המצות התקועות בגרון, הוא-הוא לא אמיתי, מזויף, אשליה והונאה.
לכן לא האמין כאשר הוריו סיפר לו שאין דברים בגו, חג הפסח הוא בעצם המצאה די חדשה, בת מאה שנה לכל היותר, שהמציאו כמה יהודים רודפי כדי שגם להם תהיה מקבילה לחג הפסחא. אפילו השם, אותו שם. כמעט.
א' חשב שבגלל כל הסיפורים הללו שהיהדות קדמה לנצרות, שהיו בעיניו כעובדה, חג הפסחא הוא העתק של חג הפסח ולא יתכן כי לא כך הוא.
אחרי הכל, למה שמישהו ירצה להמציא חג כזה?
האוכל, אם להודות על האמת, לא משהו בכלל. כל מיני דברים מוזרים מונחים על השולחן, רובם ככולם בלתי אכילים בעליל.
השירים די מרגיזים ולא-מלודיים.
ובכלל, מי רוצה לראות את כל המשפחה ביחד?
צריך להיות סדיסט, נוכל אמיתי כדי להמציא חג כזה.
הו. כאלו הם. אוהבים לזעוק על אנטישמיות.
אבל הרי איך יוכלו לטעון שיש הטוענים שהם מכינים מצות מדם של ילדים נוצרים, אם טרם המציאו את חג המצות?! איך?
הו. כאלו הם. עם של סוחרים.
כיצד יוכלו להמריץ את מחזור המכירות, אם אין חג של קניות בעונה הזו?
בגדים לחג? יש.
מזון דוחה שלא היה נרכש אילולא החג? יש.
מתנות למוצאי האפיקומן ופרסי תנחומים ליתר הילדים? יש.
זה הוא חג מסחרי לכל דבר.
רגע. אבל לפני מאה שנה, כאשר המציאו את החג, הרי לא היו מכוניות זוללות דלקי פחמימנים המכניסות כסף לתעשייה שלמה. כלומר היו, אך התעשייה הייתה בחיתוליה ועוד נסעה על דלקים אחרים. מדוע אם כן המציאו את החג אז?
הו. תעשיית הסוסים שגשגה אז ואותם אנשים שהמציאו את חג הפסח, היו בין היתר קרובים של ארגון בעלי הכרכרות.
רגע. אבל לפני מאה שנה, כאשר המציאו את החג, הרי לא היו בכל בית מכשירי טלפון לעשות שיחות בינלאומיות ולמשלוח הודעות טקסט בנאליות. מדוע אם כן המציאו את החג אז?
הו. בדיוק באותם ימים הדואר חיפש דרכים להגדיל את תפוצת המכתבים שהביאו לפרנסתו ובין האנשים שהמציאו את חג הפסח, היו בין היותר לא מעט אנשי דואר.
וכאשר א' התפכח מהאשליה שהייתה לו לגבי האותנטיות של החג הזה, כמין אירוע מסורתי עתיק בין אלפי שנים, הוריו המשיכו לספר לו על המזימה היהודית הגדולה.
לא, אין מדובר במין מעשיה אנטישמית מהנוסח של יהודים המנסים להשתלט על העולם, יורשי בוגדי ישו, ממציאי פלג השיעה ועוד יתר אגדות שנרקמו בעיקר מטעמים פוליטיים (וכי הרי, אם לא היו יהודים בנמצא, היה צריך להמציא את הגזע שהוא אבי אבות הטומאה, כפי שנראה שהמציאו כעת מחדש את האסלאם כיהדות החדשה באירופה).
מדובר במזימה היהודית שהיא על פניו לא מזיקה, אך למעשה היא מזיקה לנפשו של כל מי שלא מבחירתו משתייך לקולקטיב הזה.
היא נועדה לאמלל את מי שקשור ליהודים באשר הם.
על מנת לגבש איזו זהות של עם סגולה, לא בחלו ממציאי החג בסעודות משפחתיות גדולות.
כדי להעצים את תחושת הקהילה, הם יצרו כל מיני מנהגים בלתי סבירים בעליל, האמורים להזכיר איזה מיתוס עם הפנייה למקורות ישנים – כן, זה היה במצרים וזה היה מזמן. עכשיו לכו חפשו מי זה אותו פרעה רשע ומרושע. היו עשרות כמוהו על פני מאות בשנים מבין למעלה משלושים שושלות.
כן, החג הזה לא באמת מסמל איזה מסר אוניברסאלי של יציאה מעבדות לחירות, אלא הוא בעיקר מיתולוגיה לאומית מומצאת. עבדות היא בסדר, כל עוד היא לא פוגעת בך. עכשיו תגידו תודה, תאכל קניידעל ותשתוק.
כמו כל החגים, בעצם.
ובשנה הבאה, כאשר עבר הפנים את המסר, החליט א' שאת הפסח הזה הוא לא מציין. כדי להדגיש עד כמה החג הזה מפוברק, החג נפל בדיוק יום לאחר יום השוטים, כמין סימן מעיד לבאות.
כאשר נשאל "היכן אתה בחג", השיב שאינו טורח לציין את החג. אחרי הכל, היה זה ישעיהו ליבוביץ שהחדיר לתודעתו שלעם היהודי התפקיד לעבוד את ה' ולהיות יהודי, פירושו לקיים את המצוות בהן הצטווה העם היהודי על פי ההלכה שהתגבשה במרוצת הדורות (תפילה, תפילין וכו') ולכן כל מי שמקיים את המצוות למען טובתו האישית או למען איזו טובה לאומית, הרי הוא אנוכי ומקיים את המצוות שלא לשמן, אלא הופך את אלוהים למין משרת שאמור להפיק עבור המתפלל טובות הנאה.
לכן, כאשר אינך מקיים את כל המצוות בלב שלם, רצוי שלא תקיימן בכלל (למעט מה שנראה לך הגיוני, גם אם לא היה מצווה דתית). אין טעם להעמיד פנים בפני בוחן כליות ולב. הסיבה היחידה לדתיות למראית עין, היא בעיקר מהטעמים הארציים לגמרי – יש מספיק אנשים שנופלים בפח.
אז מה הטעם, חשב לו א', להעמיד פנים שהוא מציין חג שהוא כעת יודע שהוא פיקציה?
הרי אם אותם בני ישראל שצפו בשכינה יורדת על הר סיני, בנו כעבור זמן קצר עגל זהב, מי הוא, הקטן, שיידקר בגרון מהשפיצים של המצה?
באופן תמוהה, על אף שכל דבריו נראו לו הגיוניים להפליא, הוא זכה לקיתונות של ביקורת.
מהערות על כך שצריך להיות בחיק המשפחה ללא קשר לדת וכלה בכך שהוא צריך למצוא את הפרשנות שלו לחג הזה, גם אם היא משמעות פגאנית של השבחים לאלי האביב.
הוא התנחם בידיעה שלא משנה מה יעשה, תמיד יזכה למבטים תמהים מצד אנשים מסוימים. בהתאם למעשיו, כך ישתנו הפרצופים, אך המבטים יהיו דומים אם לא זהים.
וכך הלך לו לישון, אחרי הרהורים לא מעטים, שמח וטוב לב.
אחרי הכל, הוא עשה את הדבר הנכון בעיניו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
