| 5/2003
הגארדן רוט בשלושה ימים
המשך עלילותי בדרום אפריקה.
לאחר שסיימתי את עיסוקי בקייפ טאון והסביבה, לקחתי באז באס, שזה מיני אוטובוס שכזה שעובר מאכסניה לאכסניה ומעיר לעיר שזה ממש אידיאלי לתרמילאים.
בדרך פוגשים כל מיני אנשים מעניינים, אבל לא בנסיעה הזו, כי היא הייתה ממש קצרה.
מה שזכור לי שהיו שתי תיירות, לא יודע בדיוק מאיפה, אבל הן דיברו אנגלית אחת עם השניה, לאחת מהן היו ניבים כמו לחיית טרף, אויש, זה היה מפחיד!
הגעתי להרמנוס, אחרי שבדרך מקייפטאון לשם עוברים ליד ישובים שנראים כמו "מחנות פליטים", בהם גרים השחורים המסכנים ביותר בדרום אפריקה.
עוד דבר אחד בקשר לנסיעה שחשוב לציין, זה שבדרום אפריקה, יצא לי לנסוע באוטו שהנהג נסע בו 130 קמ"ש וירד לשוליים כדי שנהגים מהירים יותר יוכלו לעקוף - איפה בישראל? אני כבר לא מצפה שיגידו תודה עם איטוט החירום כמו בדרום אפריקה, רק שיתנו לעקוף בשקט...
אז כפי שציינתי, הגעתי להרמנוס, עיירה חביב ביותר שהדבר הכי קרוב לתיאור שלה יהיה כפר שוויצרי לחוף האוקינוס (ואין אוקינוס בשוויץ), אל תשאלו איזה אוקינוס, כי כאן בדיוק האוקינוסים מתחלפים, יום אחד טמפרטורת המים היא 27 מעלות ולמחרת 16, ככה זה שהאוקינוס האטלנטי וההודי מתערבבים...
הרמנוס, הוא המקום האידיאלי לצפייה בלוויתן הדרומי הענק, רק שלצערי העונה מתחילה חודשיים אחרי שאני עזבתי את המקום, כך שאם מישהו רוצה לבוא לצפות בלוויתנים מהיבשה, בין יוני לדצמבר, הרמנוס הוא המקום האידיאלי.
אז מה עשיתי בהרמנוס?
הגעתי בערך בעשר, היה כבר מאוחר בשביל לצאת לשיט שיוביל אותי לצלילה ולכן זה נדחה ליום המחרת. מה שעשיתי היה לשכור אופניים ורכבתי לאורך האוקינוס. נסעתי קילומטרים רבים, ביקרתי בשמורות קטנות המשקיפות לים והיה ממש כיף.
האנשים שם ממש חברותיים וכל כך הרבה אנשים שאני לא מכיר אמרו לי שלום...
למחרת נסעתי לישוב הסמוך וכל היום הייתי בים. זו הייתה הפלגה מדהימה, מפליגים לאזור הקרוב לאי עם כלבי ים חמודים, מה שמושך את הכרישים הלבנים.
אחרי המון מבטים והתפעלות מהכרישים שבאים בעקבות פתיונות הדגים המתים והמצופים בצורת כלבי ים, מורידים את הכלוב למים!
זהו, לובשים חליפת צלילה ונכנסים לכלוב. זו חוויה מדהימה, לצלול סנטימטרים ספורים מהעמלץ הלבן, הטורף הגדול והמפחיד באוקינוס.
קצת לפני שיצאתי מהכלוב, התקרב אלי כריש ונגס בכלוב סנטימטרים לידי! זה היה קצת מפחיד, אבל זה משהו, שבאמת רק בסרט מלתעות, אפשר להתחיל להבין במה מדובר...
התנודות של הסירה והריח הנורא של הפתיונות לכרישים גרמו לי לבחילה.
כן, חטפתי מחלת ים קטנה, דבר שלא קילקל את החוויה, אבל בהחלט גורם לי להמליץ לכל מי שחושב לצלול עם כרישים באזור לקחת כדורים נגד מחלת ים לפני...
למחרת עזבתי את הרמנוס ונסעתי לאורך כל הגארדן רוט, דרך הגנים, שלמעשה מדובר ביערות שנמצאים ליד הים בדרום המדינה הדרומית באפריקה.
בדרך חולפים על פני נהרות ואגמים, וכאשר עוברים בין שני המחוזות, הקייפ המזרחי והמערבי, עוברים על גשר מעל נהר ריברסטרום שהוא הגשר הכי גבוה בעולם ממנו ניתן לקפוץ באנג'י.
באמת שרציתי לקפוץ באנג'י, אבל לצערי, לא יכלתי, כי לא ממש הייתה לי הסעה למקום מהמקום שהתאכסנתי בו באותו לילה בג'פרי'ס ביי.
ג'פרי'ס ביי, "המכה" של הגולשים (תיאור טיפשי שלונלי פלנט משתמשים בו בערך לכל דבר, בטח האיסלאם משלם להם תמלוגים), נמצאת כשעה נסיעה מפרו אליזבת', הקצה המזרחי של הגארדן רוט.
מה עשיתי בג'פרי'ס ביי?
הואיל ואני לא גולש וגם לא הייתי מעוניין ללמוד לגלוש, הסתובבתי על החוף, צילמתי גולשים, נופשים, מדוזות, צדפים, דגים ומה לא. הלכתי למוזיאון הצדפים וחיכיתי לערב להסעה שלי לפורט אליזבת.
בערב כבר הייתי באכסניה בפורט אליזבת, באמת מקום נחמד, אבל לצערי לא היה לי זמן לשהות בו ולמחרת בבוקר עליתי על באז באס לדרבן, העיר השלישית בגודלה בדרום אפריקה, עיר מלאה בהודים וכל מיני כאלו, אבל על דרבן ועל מה שקרה לי שם, אספר כבר בפרק הבא של אלעד בדרום הרחוק.
אז למי שרוצה לטייל בגארדן רוט, בהחלט מומלץ להקדיש כמה ימים יותר ממה שאני הקדשתי, אפשר לטייל במקומות כמו נייזה, ג'ורג' וסטורם ריבר כמובן, שלצערי, מפאת קוצר הזמן נאלצתי לפסוח עליהם.
אז זהו לבינתיים.
אלעד
העמלץ הלבן
צוללים ומחכים לכרישים
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
