| 5/2003
הגורם האנושי אשם
תאונות הדרכים הן הרוצח "מספר אחת" במדינתנו, אשר מאז קום המדינה היו אחראיות ליותר מקרי מוות ונכויות מאשר כל מלחמות ישראל גם יחד.
גם בשנים האחרונות, בהן גברו פיגועי הטרור הרצחניים, עדיין גדול מספר הקורבנות בכבישי ארצנו, מאשר מספר הקורבנות של פיגועי הטרור.
אולם בעוד שמנהיגנו טוענים ובצדק שאסור להשלים עם הטרור וכאשר לאחר כל פיגוע אנשים בוחנים בשבע עיניים כל אדם שעולה לאוטובוס, תאונות הדרכים, שאחראיות על מספר רב יותר של נפגעים והן נגרמות על ידינו ולא על ידי גורמים זרים ועוינים, לא זוכות להתייחסות המתאימה מצד רשויות המדינה ומתקבלות כגזרה משמיים בקרב הציבור הרחב.
ובמה דברים אמורים?
עוד מגיל צעיר, מלמדים אותנו כי תאונות אינן קורות, אלא נגרמות, ומי שגורם לתאונות הללו הוא ברוב רובם המכריע של המקרים הגורם האנושי, היינו בני אדם.
השאלה המתבקשת היא מי הוא אותו גורם אנושי וכיצד יש למנוע את הנמנע?
כאשר מרבית הקוראים רואים מול עיניהם את צירוף המילים "הגורם האנושי", מיד קופצת בראשם תמונה שודאי יצא לרבים לחזות בה פעמים רבות, של אדם היושב מאחורי ההגה, עוקף מימין, נוסע במהירות גבוהה ממה שתנאי הדרך והחוק מאפשרים לו, צופר, עובר באור אדום ברמזור, לא עוצר בתמרור עצור, לא נותן זכות קדימה, קורא עיתון בשעת פקק תוך כדי התקדמות איטית לעבר הרכב שלפניו (בהנחה והוא לא עוקף מכוניות בנסיעה מהירה על השוליים), מחזיק פלא פון בידו האחת ובדל סיגריות בידו האחרת צופר ומפטיר קללה עסיסית לכל הנהגים הנקלעים אל דרכו.
אך האם אותו אדם, שיכול להיות כל אחד מאיתנו וברור כשמש ביום בהיר כי הוא גורם לתאונות דרכים, הוא היחיד שאפשר להאשים אותו בתאונות הדרכים?
נאיבי מאוד להאמין שכל האשמה היא בציבור הנהגים הישראלי. כל מי שיצא לו לעבור בדרכים במדינות מערביות רבות, ודאי הבחין כי איכות הכבישים בישראל היא לא מן הגבוהות בעולם, לא מדובר רק בכבישים שכאשר נוסעים עליהם אנשים רגישים עלולים לחטוף מחלת ים, אלא מדובר בבורות הנפערים בכביש כל שנה עם בוא הגשם הראשון שגורמים לנהגים ברכב עם ארבעה גלגלים לעבור ממסלול השכן בזריזות ולנהגי רכב דו גלגלי לעמוד בפני סכנת התהפכות, מדובר בשוליים צרים ובדרך כלל מלאים שלל "הפתעות" שלא מאפשרים לרכבים כבדים לרדת אליהם ולאפשר לתנועה לזרום ולרכב בשעת צרה לרדת אליהם בבטחה, מדובר במחסור כרוני בתמרורי אזהרה, שכאשר הם מופיעים בדרך כלל כבר מאוחר מידי, מדובר בבניית יותר מידי צמתים שמהווים גורם מסכן בדרכים, על חשבון כיכרות ומחלפים, מדובר על סלילת פסי האטה ברחובות שגורמים לנהגים להאיץ ולבלום בתדירות גבוהה במקום בניית כבישים צרים שלא מאפשרים לנהגים לנהוג בפראות ועוד שלל הפתעות שהדרכים בארץ טומנות בחובן לנהג הישראלי, שכפי שניתן להבין מהאמור לעיל, לא מצטיין בהכשרה יתרה או אדיבות מופלאה בכביש.
לכאורה ניתן להכליל את הבעיות שציינתי כבעיות בדרך, אשר להן ולגורם האנושי אין קשר ועל הנהג ללמוד להתמודד איתן, אולם מישהו סלל את הכבישים במדינה הזאת, הם לא נוצרו יש מאין, ישנם גופים ציבוריים ופרטיים במדינה וברשויות המוניציפאליות האחראים לוודא כי הכבישים בישראל יהיו ברמה מספיק טובה כדי שהנהג יוכל להתרכז בנהיגה ולא במחשבות כיצד לשרוד. אין כביש במדינה שאין לו אבא – שר התחבורה, ולכן בפעם הבאה שאתם הורסים את מערכת המתלים במכוניתכם, אל תאשימו את הכביש, אלא את שר התחבורה ובאי כוחו.
ולא רק שר התחבורה ונציגיו השונים אחראים לסכנות הרבות האורבות לאמיצים הנוהגים בכבישי ישראל. גם משטרת ישראל, הכפופה למשרד לביטחון פנים, העושה ימים כלילות במניעת פיגועי טרור והרתעת עבריינים, כאשר מגיעים לעניין המלחמה בתאונות הדרכים היא גורם אשר לו קשר ישיר עם תאונות דרכים כחלק מ"הגורם האנושי".
כמה פעמים יצא לכם לצפות בשוטרים החונים בשולי הדרך (ואגב כך מפריעים לתנועה) ומחזיקים בידם ממל"ז (מד מהירות לייזר) שאמינותו מוטלת בספק, אך הסחת הדעת של הנהגים באזור ודאית?
כמה פעמים חזיתם בשוטר העומד ומדבר עם פועלים העובדים בכביש במקום לכוון את התנועה?
על כמה אנשים שקיבלו דו"ח על עקיפה מימין או התעקשות מיותרת על הישארות בנתיב האמצעי או השמאלי ויצירת תנאים לעקיפה אסורה מימין שמעתם?
על כמה נהגים שהחליפו נתיב בתדירות גבוהה תוך כדי "חיתוך" של הנהגים אותם עקפו?
מתי שמעתם על מישהו ששוטר עצר אותו על אי שמירת מרחק של שנייה כפי שמחייב החוק?
משטרת ישראל אוכפת בעיקר חוקים אשר קל לה לאכוף ויעילותם במניעת תאונות שולית (מהירות עשויה להחמיר את חומרת הפגיעה בעת תאונה, אך במידה ונוהגים בהתאם לתנאי הדרך, תוך כדי שמירת מרווח מתאים והחוקים המסדירים את היחסים בין כלי הרכב השונים המהירות כשלעצמה לא מהווה גורם לתאונה) במקום להתמקד באכיפת חוקים אשר הנהגים העוברים עליהם מסכנים את עצמם ואת שאר האנשים שבדרך.
אחרי שהבנו את הגורמים למרבית תאונות דרכים (לא ציינתי את מצבו המכאני של כלי הרכב, עליו אמור להיות אחראי הנהג ועל המשטרה ו/או משרד התחבורה לפקח על זה) והגדרנו מי הן הנפשות הפועלות, עשינו רק את חצי הדרך, כעת יש למצוא פיתרון לבעיות שרובנו מכירים וכולנו מסכימים שיש לפתור. כמובן שאין פתרונות קסם ותיקון בעיות תשתית שנערמו במשך 55 שנים עולה הרבה כסף, אך כבר הוכחנו מזמן כי על מנת להגן על חיי אדם מפני טרור, אנחנו מוכנים להשקיע סכומי עתק, כי הרי אמרו חז"ל "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא" (סנהדרין ל"ז, א), אז מדוע לא כך הדבר בתאונות הדרכים אותן הרבה יותר קל למנוע?
הטיפול במגיפת תאונות הדרכים צריך להיות טיפול משולב. לא די בלהפחיד את הנהג מידי יום באמצעי התקשורת כפי שמנסים להלחם בתופעה כיום ואני אף טוען כי זה מוגזם ומביא לאדישות של נהגים כלפי הסכנה שהם מהווים כאשר הם נוהגים. יש להתחיל להשקיע כסף בכבישים הראשיים במדינה, במיוחד אלו שידועים כ"כבישים אדומים", יש להקים רשות לבטיחות בדרכים שתהיה בעלת כוח ותדאג להסרת מפגעים בכבישים כגון תימרור שלא מוצב היכן שצריך או לא מוצב כלל, התנעת פרויקטים בתחום התשתית ודאגה לכך שבעת ביצוע העבודה הפועלים והציוד שלהם לא יהוו מפגע כפי שקורה לא אחת, על המשטרה לתפוס נהגים שעושים עבירות תנועה חמורות (ושלא יספרו שנהג שנוהג 105 קמ"ש בכביש החוף יותר מסוכן מנהג שנוסע בזיגזג לאורך אותו כביש ונדבק למכוניות שלפניו) וכמובן, כל אחד ואחת מאיתנו, יכולים לתרום להוריד את הסטטיסטיקה - להיות קצת יותר אדיבים בכביש ולהתרכז בנהיגה ולא בכל הדברים שמסביב! לא יקרה שום דבר אם ניתן לנהגים ש"ממהרים" לעקוף אותנו.
לסיום אספר על שלושה דברים הקשורים לנושא בטיחות בדרכים שנתקלתי בהם בביקורי האחרון בדרום אפריקה :
יצא לי לנסוע במכונית שהנהג בה נסע 130 קמ"ש ובכל זאת ירד לשוליים על מנת לאפשר לנהגים אחרים לעקוף אותו – ראוי ללמוד מנהגים כמותו נימוסי כביש.
ראיתי כיצד כאשר עובדים בכביש דואגים לדווח לנהגים ארבעה ק"מ לפני תחילת העבודות ולא שלט קטן עם תחילת העבודות כפי שקורה הרבה פעמים בישראל – לתשומת לבם של אנשי מע"צ.
ולסיום, בשיחה עם מישהי קנדית על המצב בישראל, השבתי לשאלה אם בטוח לבוא לבקר בישראל כי בישראל מתים מידי שנה יותר אנשים בתאונות דרכים מאשר בפיגועי טרור ובעקבות תשובתי היא שאלה "מדוע אתם לא משקיעים עם כך בכבישים?" - כל כך פשוט, אבל אומר הכל.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
