HELL!
סליחה, התכוונתי HELLO, אבל התחיל להיות כאן (בחיפה, בישראל, בכדור הארץ) די חם, כך שגם HELL מתאים.
שלא לדבר על החטאים המוסריים שבני האנוש הצדיקים חוטאים בהם מסביב לשעון.
סוף השבוע הגיע ונפתח במסכת הייסורים שהקוראים נאלצים לעבור אם ברצונם לדלות מידע מהבלוג הזה. רק לפני יש משהו שאני לא מצליח לכמת וזה את כמות הקוראים בבלוג ובאלו נושאים הם מוצאים עניין. בסופו של דבר, הדברים שאני כותב הם דברים שמעניינים אותי. נדיר שאמצא עצמי כותב על משהו שלא מעניין אותי (נראה לי שכתבתי פעם או פעמיים על כדורגל), אבל אני תמיד תוהה אלו דברים אנשים באמת קוראים, על אלו קטעים הם מדלגים, מה הם הקטעים עליהם הם עוברים ברפרוף וכמה אנשים מקליקים על מנת להיכנס לבלוג, רואים את אורך הקטעים ומחליטים לוותר ולקרוא קטעים קצרים יותר או לבהות בתמונות.
אבל כנראה שלעולם לא אוכל לדעת מי הם בדיוק קוראיי ולכן אם תשמעו על איש שמת מצער, "תזכרו שהבטחתם לא לבכות כי השמיים גדולים והדמעות קטנות... ותחשבו עלי".
אבק של כוכבים
אתמול אנה ואני חגגנו חצי שנה ביחד…
לשם האירוע הדרמנו בערך כמה עשרות קילומטרים מבירת הצפון בה אנו מתגוררים אל עבר עיר הספר הענייה הרצליה. בהרצליה פיתוח סעדנו את לבנו במסעדת אגאדיר, שהיא למעשה בר-בורגר. מדובר בבילוי מושלם לזוג של צמחוני וקארניבורית...
אנה אכלה המבוגר מדיום-וול ואני טרפתי המבורגר פטריות. שניהם היו מצויינים לטענת אנה, לטעמי רק המבורגר הפטריות היה אכיל, אך יתכן וזה מפני שרק אותו אכלתי.
בכל מקרה, תוך כדי הסעודה, בה ישבנו בפנים באזור הלא מעשנים, שני שולחנות לידינו התיישבה בחורה אדומת שיער. אנה הפנתה את תשומת לבי ואמרה "זו לא.." וכאשר סובבתי את ראשי המשכתי את המשפט שהתחילה אנה "ג'ודי ניר מוזס שלום" (מקווה שלא החסרתי אי אילו שמות משפחה של הגרסה הישראלית של פג באנדי).
ג'ודי ישבה בחוץ, מלווה באדם לא מזוהה ועוד זוג ולאחר מכן, השולחן בו התיישבה התמלא בכעשרה סועדים.
בהתחלה לא היינו בטוחים וניהלנו את שיחת "זו כן היא", "לא, זו לא היא", "טוב, אולי זו בעצם כן היא" וכו'...
הואיל וזגוגית הפרידה בינינו לא יכולנו להקשיב לתוכן השיחה ולערוך לה זיהוי על פי קול, אולם תנועות הגוף הקופצניות לא הותירו לנו מקום לספקות.
היצור הקופצני, בעל תנועות הגוף החדות, אדום השיער עם האף החזירי המורם מעם, היה לא פחות ולא אחר מאשר אשתו של שר החוץ של מדינת ישראל סילבן (סילביו - בדיחה פרטית) שלום.
אני זוכר חיקויים שהבדרנית אורנה בנאי (לימור) עשתה למוזס-שלום במסגרת התוכנית "ארץ נהדרת". מסתבר שהחיקויים היו ממש מוצלחים, כי ג'ודי המקורית דמתה יותר לחיקוי שעשתה לה בנאי, מאשר לג'ודי המוכרת משידורי הבוקר בטלויזיה.
עצוב לחשוב שהדבר הזה, אשר את התואר הראשון שלה עשתה בשינון שם משפחתה, היא בין האנשים המשפיעים על עיצוב מדיניות החוץ של ישראל.
אה ויש גם ציטוט של בעלה שהופיע במנגנון הציטוטים של ישראבלוג ונלקח משוטף המוח.
ואם כבר בעלה, שר החוץ סילבן שלום לא ישב איתה במסעדה, מפני שכשסילבן בדיונים וג'ודי בבילויים...
טוב, פה אני אעצור את הכתיבה על ג'ודי, כי יותר פתטי מלהיות ג'ודי ניר מוזס שלום, זה להתלהב מלראות אותה...
Hey Jude והמורדים (הלוואי והייתי יודע מאיפה זה לקוח)
מיקרוסופט חוזרת למשחק
בשעה טובה ומוצלחת, לאחר שגוגל מעניקים אי מייל בנפח ג'יגה (לבעלי קונקשן, או סתם אנשים שמוכרים את נשמתם בעבור דברים חסרי ערך) ויאהו מעניקים לכל אחד 100 מגה, גם חברת מיקרוסופט, תעניק בעוד מספר ימים 250 מגה בייט חינם ללקוחותיה במסגרת שירותי הדוא"ל הוטמייל (Hotmail), בניגוד לפרסומים מוקדמים שדיברו על 25 מגה בייט.
בלייק אירווינג סגן נשיא שירותי התקשורת בחברה אמר : "המשתמשים שלנו אינם מוטרדים מנפח האחסון, פשוט רצינו להסיר את הנושא הזה מסדר היום".
נו, איזו שטות, מה הטעם להגיד דבר כזה?
צרכני מיקרוסופט שחונכו להאמין שהם רוצים "הכי גדול והכי הרבה", יסתפקו בתיבה בגודל של 2 מגה בייט בעידן בו כל קובץ ממוצע גדול מכך בהרבה?
זה סתם מעמיד את החברה באור מגוחך, כפי שלמעשה קורה הרבה.
לקוחות שירות הוטמייל בישראל, יישארו בינתיים עם 2 מגה, כנראה עד שיקימו מעט רעש ומיקרוסופט תיתן להם "מרצונה הטוב", "בלי שתהיה קיימת דרישה", 250 מגה בייט גם כן...
"ולנו יש פלאפל"
כאשר מסתכלים על ההשוואה בין ישראל למדינות מערביות (הייתי מוסיף כאן את המילה "אחרות", אבל האם יהיה זה מוצדק?), קשה שלא לתהות מדוע במדינות אחרות, בהן השכר הממוצע גבוה בהרבה, משלמים לקוחות הבנקים מחירים נמוכים בהרבה מאלו הנהוגים בישראל?
אולי מפני שרק לפני ימים בודדים הוכרזו חמשת הבנקים הגדולים בישראל כמונופולים על ידי הממונה על הגבלים עסקיים שטורם?
אולי כי הצרכן הישראלי הוא פראייר שרק אוהב להרגיש לא פראייר, אבל בסופו של דבר יוצא כשידו על התחתונה?
אולי כי מדינת ישראל מאפשרת לעשוק את אזרחיה כל עוד קבוצות אינטרסנטיות זוכות לנתח שלטוני?
תשובות רבות, ומציאות אחת - המציאות הישראלית העגומה.
חיילים לא מפקירים (אלא אם הם עריקים)
הסיפור הזה, על החייל דניאל בואצ'י מעט מקומם, אבל ודאי שאינו מפתיע. מדובר בחייל שיום אחד, במרץ 1987 יצא מביתו באשקלון לכיוון בסיס צריפין ומאז נעלמו עקבותיו.
לכאורה סיפור שגרתי מהימים בהם טרם פרצה האינתיפאדה הראשונה, בו חייל החליט להעלם מסיבותיו האישיות והצבא היה אמור לחפש אותו...
ובכן, בעקבות שאילתא שהגיש חבר הכנסת גלעד ארדן בעניין הטיפול של משרד הביטחון בחייל, השיב סגן שר הביטחון זאב ביום כי הואיל והחייל היה עריק באותה עת, הצבא כלל לא טרח לטפל במקרה, אלא העביר את הטיפול למשטרת ישראל (מממ, מה עדיף, טיפול עלוב של הצבא, או של משטרת ישראל?).
אכן, מסתבר שהצבא מחליט על דעת עצמו לא לחפש נעדרים אם הם נחשבים עריקים. רכוש צה"ל או לא, יש גבול עד כמה הצבא מוכן "להשקיע"...
אם אגב היו מוצאים אותו ולא שלד שעלול להיות הוא, כנראה הצבא פתאום כן היה מגלה בבואצ'י עניין, לפחות הענישה הייתה נשארת נחלתו של צה"ל.
עצוב, בהתחשב בעובדה שעם השנים שחלפו, אב המשפחה נפטר משברון לב (או סתם מפאת מחלה) ואם החייל ידעה גם כן רגעים רבים קשים מנשוא.
בית המקדש לפדופילים
אני ממליץ לקרוא את הכתבה הזו של אריאנה מלמד, העוזרת להבין עד כמה האינטרנט הוא מקום שורץ זימה בלי כל פיקוח, מה שהופך גלישה של קטין למקום מסוכן, בו לא רק נפשו העדינה תינזק מצפייה בתמונות פורנוגרפיות, אלא הוא עלול לעמוד מול סכנה של ממש, בה פדופילים יפגשו איתו, ינצלו אותו מינית, בהסכמתו או שלא בהסכמתו.
עניים אוכלים יותר?
אני קורא את הכתבה הזו על התפריט החדש במקדונלדס, "תפריט הבריאות" לכאורה שאמור להפחית את הקלוריות בארוחות הנמכרות ברשת המזון.
מעבר לעובדה שמדובר בבולשיט אחד גדול, מפני שהפחתה של פחות ממאה קלוריות במוצר בן מאות רבות של קלוריות לא ממש מורגשת והמבורגר מקדונלד הוא עדיין מוצר זבל, בלי קשר להתעללות בבעלי חיים על מנת לייצר את אותם המבורגרים, אז נתקלתי בנתון מאוד מעניין...
עניים בישראל שמנים יותר מאשר עשירים. כמחצית מהאוכלוסיה בישראל סובלת מעודף משקל ולמשל שיעור ההשמנה של נשים מתחת לקו העוני כפול מזה של נשים הנמצאות מעל קו העוני.
לכאורה מדובר במידע מעודד, לפיו עניים בישראל לא מתים מרעב, אלא מבעיות הנובעות דווקא מעודף משקל (התקפי לב ושאר החברים)...
אבל המציאות היא שהמודעות לתזונה נכונה בקרב עניים נמוכה יותר. מי שיש ברשותו כסף מיותר, עושה מנוי לחדר כושר, קונה מזון דל קלוריות ודל שומן, בעוד מי שאין לו קונה ג'אנק עתיר שומן ואין לו זמן לעסוק בפעילות גופנית באופן סדיר.
ועוד באותו עניין, גם שלומי דונר חושב כמוני בעניין הלעג לרש שנעשה בהפחתת הקלוריות בכ-10% במוצר עתיר קלוריות.
קראתי לאחר שכתבתי, אז החלטתי להביא קישור.
שמירה על זכויות חיילים - עבירה על החוק
הסיפור הזה על עו"ד סמי איליה שלאחר שבנו נענש בחומרה על עבירה פעוטה בצה"ל, החליט להקים אתר בו ייתן סיוע משפטי לחיילים יכול היה להיות סיפור של מפעל חיים מרגש.
אבל רב-פקד סמי איליה, משמש כתובע משטרתי ולאחר שהדבר הרגיז גורמים בצבא (כי כאשר מטפלים בתלונות של חיילים על יחס לא הולם כלפיהם, זה עושה לצבא כאב ראש), מה שגרם לראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף גיל רגב, לשלוח מכתב למקבילו במשטרה, ראש אגף משאבי אנוש, ניצב אבי טילר, בדרישה שיחקור האם איליה לא עבר על תקנות המשטרה, בכך שבהיותו שוטר, "לא אמורות להיות לו שעות פנאי" ובכלל, הוא עובד "עבודה נוספת" ללא היתר.
כמובן שהטענות מגוחכות, בהתחשב בעובדה שעל עבודתו הנוספת הוא לא מקבל כסף, כך שלהגדיר אותה כעבודה זה לא הדבר המדויק ביותר לעשות, מה גם שאמנם עבודתו של שוטר היא מסביב לשעון, אבל בארגונים כמו צבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל, יש נטייה (לפחות מוצהרת) לעודד פעילות פנאי ונופש ואם מה שמביא נחת לסמי איליה זה עזרה לזולת, אז מה טוב.
כפי שניתן לראות תיאטרון האבסורד של כוחות הביטחון הישראלי שוב נותן הופעה במיטבו, מי שרוצה לעזור ולשפר, מוצג מיד כעבריין (לעיתים הפשע בגידה, לעיתים העוון הוא סרבנות ולפעמים החטא הוא "עבודה" שלא באישור), על מנת לכסת"ח את הדברים בתוך המערכות של צה"ל והמשטרה ולייצר שקט תעשייתי מדומה.
ואני מניח שכל כך רבים שיקראו את דבריי יהנהנו לאות הסכמה ובבחירות הבאות יצביעו שוב לאותם גנרלים בדימוס המייצגים את אותן מערכות מסואבות ומתועבות ואני לא מאשים את הבוחרים, מפני שאין להם יותר מידי אלטרנטיבות...
צביקה : "אה, זה אתה"...
הידיעה על תוכנית הריאליטי טיוי (אותו שם כוללני של תוכניות מציאות אשר מציגות הרבה דברים הרחוקים מהמציאות היומיומית של הצופה הממוצע) בכיכובו של צביקה פיק מעלה חיוך על שפתיי.
הייתי חוזר על כל אותן בדיחות צביקה פיק, אבל כתבתי אותן לאחר שחזרתי מלונדון, שם ראינו אנה, אח שלי ואני את צביקה פיק, אז אתם מוזמנים לקרוא בתחילת הסיפור על לונדון.
וזהו, סוף שבוע טוב ומרנין לכולנו.
אלעד
הערה כמה דקות לאחר שליחת הפוסט
האם שמתם לב שהמילה monopoly, מונופול, מורכבת מהמילים MONO (יחיד) וPOLY (רבים)?
ברור שזה הגיוני, אבל אף פעם לא הסתכלתי על המילה בצורה הזו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
