לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים


It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller
כינוי:  ashmash

בן: 43

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2003    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2003

סוף הטיול בדרום אפריקה


זהו, אחרי מספר פוסטים שכתבתי על הטיול בדרום אפריקה, הנה מגיע הפוסט האחרון.
החל מה-3/5, שזה כבר לפני שבועיים שחושבים על זה, הייתי בפארק קרוגר שנמצא בצפון-מזרח המדינה.
פארק קרוגר הוא מקום כל כך גדול, שהוא מכסה שטח של 2 מיליון דונם, שזה בערך כמו מדינת וולס באי הבריטי.

בדרך לפארק עוברים בנופים מדהימים (תמונות בהמשך)
אחד המקומות הללו הוא Bourke's Luck Potholes שזה מקום באמת מדהים עם סלעים אדומים שיש בהם נקיקים עגולים שעוצבו על ידי מים ואבנים שנסחפו בהם.
המשכנו למקום שנקרא Blyde Canyon הוא יש נוף באמת מדהים (כמה שהמילה הכתובה עושה למקומות כאלו אוול, וגם תמונה לא באמת מעבירה את התחושה של להיות במקום כזה)!

בערב ישנתי במקום שנקרא Timbauati Safari lodge בבקתה אפריקאית חביבה ועם כילה נגד יתושים.
על אף שלא הייתי בעונה הגרועה, פארק קרוגר הוא המקום היחיד בדרום אפריקה, בו אפשר להעקץ על ידי יתושי האנופלס, המעבירים את המלריה (למי שלמד על עמק החולה למשל).
באותו מקום, להקת ילדים מקומית העבירה לנו הופעה מסורתית ואחרי שלושה שירים הם עברו וביקשו כסף...
אך, דרום אפריקה, מדינה כל כך תיירותית עם כל כך הרבה אנשים עניים...
האדם הלבן פיתח את המדינה, אבל עשק את השחורים, כך שבאמת אני לא יודע אם לנקוט עמדה בעד הלבנים שהתיישבו בדרום אפריקה או כנגדם.
אני מניח שכמו תמיד, באמת היא איפושהו באמצע וצריך לשפוט כל מקרה לגופו...

בפארק קרוגר, הסתובבנו שלושה ימים, בהם ראינו כמעט את כל החיות הגדולות (למעט נמרים).
ראינו אריה, צ'יטות, היפופוטמים, קרנפים, ג'ירפות (הפארק ידוע בכינוי ג'יראפיק פארק, שזה נשמע כמו פארק היורה באנגלית, כי בכל מקום שנמצאים, רואים המון ג'ירפות).
כמובן זברות, אנטילופות ועוד שלל ציפורים וחיות נפוצות אחרות.
ראינו לטאה ממש ממש מגניה וראינו כלבי פרא, שהם החיה השניה בסכנת ההכחדה שהיא נמצאת בה בעולם, כך שבעולם נשארו עוד כ-200 פריטים וזה ממש ממש נדיר לחזות בהם.

אחרי פארק קרוגר, נסעתי חזרה לפרטוריה, הסתובבתי בפרבר החביב של העיר הנקרא HATFIELD שזה האזור בו שוכנת האניברסיטה הדרום אפריקאית UNISA, מדובר בפרבר חביב, לשם השוואה, הוא הרבה יותר יפה מרמת אביב, בה שוכנת אוניברסיטת ת"א.
למחרת נסעתי לשדה התעופה ומשם חזרה לארץ...

בטיסה חזרה, ישב לידי בחור חרדי. בכלל, הטיסה הייתי מלאה לובשי שחורים.
החרדים, עושים טיולים מסביב לעולם, כך שלמי שהייתה תדמית של אנשים שלומדים כל היום תורה בחדר חשוך וחיים בעוני, יכול לנפץ אותה כעת, כי דתיים הם אחד המגזרים שנוסע הכי הרבה לחו"ל...
בכל אופן, החרדי שישב לידי, נוסף על היותו חובב גדול של טיסות, הסתבר שהוא היה שתיין לא קטן (בניגוד לאיסלם, בו נאסרה השתייה, עבור היהודים זו מצווה מאוד גדולה לשתות).
בכל הזדמנות שעברה הדיילת הוא ביקש משקאות חריפים. גם כאשר לא חילקו שתייה, הוא ביקש שתייה, כך שהדיילת היתה צריכה להסביר לו שלא מחלקים באותה עת שתייה.

יהודים מתחלקים בגדול לשתי קבוצות - אוכלי כשר ואלו שלא אוכלים כשר.
אלו שאוכלים כשר, מתחלקים לאלו שאוכלים אוכל שאושר על ידי רבנות, בדרך כלל רבנות ראשית של מקום מסויים (למשל הרבנות הראשית של ת"א או יוהנסבורג), ואלו שצרכים הכשרים מיוחדים של הבד"ץ וכל מיני חצרות.
עכשיו ברור לכם ששמירה על כשרות זה דבר לא כל כך מסובך, כך שההבדל בין החותמות השונות הוא רק עניין של כסף - כשרות זה עסק שמגלגל מיליארדים בשנה והמון המון אנשים חיים על דבר שהוא כל כך לא נחוץ...
בכל אופן, הבחור הדתי שישב לידי, מאוד רצה לאכול אוכל כשר למהדרין, אבל כנראה שהוא לא טרח להזמין מראש אוכל כזה (וכפי שאמרו חכמים, מי שטרח בערב שבת, יוכל בשבת), והמנות במטוס ספורות, כך שלו לא הייתה מנה כשרה למהדרין...
אחרי שגם בבדיקה שערכו, לא נמצאה מנה כשרה למהדרין עבור הבחור והואיל והוא היה בחור דשן וכנראה שהוא בנה מאוד על האוכל (נוסף על השתייה) שבמטוס, הציעו לו לאכול מהאוכל עם ההכשר הרגיל.
המשפט של אותו חרדי היה : "אם זה יהודים של יהודים, אז זה בסדר".
זה די הצחיק אותי, כי הרי אם ההכשר המיוחד מאוד חשוב לו, מדוע הוא היה מוכן לאכול מזון שהיה בהכשר רגיל?
הרי הטיסה היא רק כמה שעות ואני משוכנע שהוא יכל להתאפק כמה שעות עד שיוכל לאכול אוכל כשר למהדרין בארץ הקודש...

כל אחד יכול להסיק מה שהוא רוצה מהמקרה, אבל אני חושב שזו חוצפה לבקש אוכל כשר למהדרין ולהסתפק גם באוכל שהוא לא.
אני למשל הזמנתי אוכל לצמחונים ואני יודע שאם לא היה מזון לצמחונים, לא הייתי מתחיל לאכול פתאום בשר.
אם הייתי אלוהים, את הבחור הזה לא הייתי מכניס בשערי גן עדן...
אגב, ברור לכם שהשתיין חובש הכיפה והכובע, ניצל את ההזדמנות שלא הביאו לו מה שדרש וביקש בקבוק של יין אדום...

כמה עצוב שכבר במאה ה-19 הכריז ניטשה שאלוהים מת ועד היום יש אנשים שפועלים בשמו.
למשל היום בבוקר, היו שני מחבלים מתאבדים שפעלו בירושלים.
כמה אפשר לבזות את המסורת של כל מיני דתות?
הרי רשום בפירוש בעשרת הדיברות בספר שמות "לא תישא את שם ה' לשווא"...
הרי ברור לכולם ששום אלוהים לא היה אומר לאנשים לללכת להרוג יצירי כפיים אחרים שלו (לדעתי גם כולל חיות, כך שבטוח אלוהים לא תומך בדת ישראל)...

טוב, אז אלו היו סיפורי דרום אפריקה שלי ואני מקווה מאוד שתהנו מהתמונות




Bourk's luck potholes



 



blyde canyon




כפיר צעיר



בבון (למטה ניתן לצפות בפורנוגרפיה)



צבוע מנוקד בשנת בוקר מאוחרת



צ'יטה אחד מתוך שניים שראיתי



הלטאה הכי חיננית שראיתי מעודי



כלב פרא (חיה בסכנת הכחדה)

נכתב על ידי ashmash , 18/5/2003 18:20   בקטגוריות טיולים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ashmash ב-8/2/2008 17:17




468,737
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לashmash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ashmash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)