בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

בעקבות הרכישה החמה של "טיב טעם" בידי איש העסקים המפוקפקים (נו, נשק וכו') ארקדי גאידמק והדיבורים על כך שבכוונתו להפוך את רשת המרכולים שעד כה התהדרה במכירת מוצרים לא כשרים לרשת כשרה, החלטתי לבוא בשורת הצעות מהפכניות. הרי בשביל מה משלמים לי?

קודם כל, אם כבר מנקים את הרשת מבשר לא כשר, למה לא לנקות את הרשת מבשר לגמרי ולהפכה לרשת צמחונית?

זה יכול להיות נהדר – צמחוניית טיב טעם. הרי במילא אני קניתי שם בעיקר גלידות רוסיות...

אני מצהיר כאן שאם גאידמק יחליט להפוך את הרשת לצמחונית, בעצם לטבעונית, לא זאת בלבד שאעשה את מירב הקניות שלי בחנות, אלא גם אצביע לגאידמק בבחירות הקרובות (אם הוא ירוץ ואם בכלל אהיה בישראל כדי להצביע, מה שנראה מאוד רחוק כעת).

וכעת נעבור לעוד כמה רכישות שאפשר לעשות ואח"כ לשנות בחברות שנרכשו כמה דברים, סתם כדי לעצבן את מירב הלקוחות...

עלית.

אין ספק שהרכישה הבאה של ארקדי (חבר צ'לי) צריכה להיות של מפעל עלית!

הוא יכול להפוך את המפעל למפעל שוקולד ללא שוקולד. מהפכני!

ואם תהיינה הפגנות ומחאות, אפשר יהיה פשוט להכין שוקולדים נטולי קקאו, כי הרי מי צריך את זה?

וכדי להרגיז את הילדים, אפשר להוציא את הסוכר מכל הממתקים.

המרוויחה הגדולה מזה היא...

לא, לא חברות השוקולד הזרות. מה, מי ייקנה קינדר, קטבורי?

המרוויחה הגדולה היא המכשפה הרעה מעמי ותמי שתוכל לפתות הרבה יותר ילדים לבוא אל בית השוקולד.

רכישת כל בתי הקפה, גם היא יכולה להיות עניין נחמד עבור א"ג (אגב, השמועות טוענות שבצבא העם של ישראל, כינו את הפעילות הספורטיבית המרגיזה של שעות הבוקר – א"ג בוקר – על מנת להזכיר את האיש היקר ופועלו. למה מה חשבתם, שזה אימון גופני לבוקר?).

ניתן יהיה להוציא את הקופאין מהקפה. ויהיה שיגעון.

הייתי היום ליד סניף ארומה בקניון רמת אביב. שמתי לב שמעל המוכרים יש מסך עם מספרים (כמו בתור של קופת חולים, משרדי ממשלה ומרכזי שירות של חברות סלולאריות או בקיצור כל המרגיזים – לתשומת לבו של ארקדי, אם הוא רוצה ללמוד מהטובים ביותר בתחום) ולידם שמות הלקוחות שהזמינו.

פעם חשבתי לדפוק את המערכת, להגיד ששמי הוא "למהר שלל חש בז" או משהו ממין זה.

אך למרבה הצער, אני לא שותה קפה ואין לי מה לעשות במקומות האלה, כך שהתוכנית הזדונית לא תצא אל הפועל כפי הנראה.

בכל מקרה, על המסכים הללו, השם ירחם, גיליתי שיש אנשים שמבצעים את תוכניתי מבלי שתיאמו איתי. כל מיני שמות כמו "אסלאם" (וזה עוד היה הסביר ביניהם) הופיע על הלוח, בינות לשמות שנראו אמיתיים.

בכל מקרה, השמות היו שם על הלוח, ריצדו והתחלפו. התקשיתי להבין אם הם רוצים להעניק לסניף תחושה של נמל תעופה עם לוח טיסות, תחנת אוטובוס או סתם להראות כאילו הרבה מאוד לקוחות נהנו לכאורה....

בכל מקרה, זה נדמה לי חסר ערך. בזבוז של מסך LCD שיכול היה להיות לא מיוצר וכך מציל את כדור הארץ.

נחזור לאיש מקיסריה שיש לו עברית מוזרה עד לא קיימת, אנגלית רצוצה משהו ושאני כמעט משוכנע שגם ברוסית הוא נשמע קקה.

חשבתי שיכול להיות נחמד אם ירוץ לפוליטיקה.

מהקוסם שמשעשע את הילדים (או הילידים) באירועים חגיגיים, מן סבא כזה נטול אחריות שמבלה עם הנכדים, הוא לפתע יצטרף להתעסק עם כל הדרעק ולהכתים את עצמו באחריות לדברים הרעים שקורים (והרי יקרו. תמיד קורים).

בדומה למונח המופשט "הרתעה" שקיימת עד שאתה בוחן אותה (למשל, אתה יכול להפחיד את המדינה השכנה שאתה חזק ולא כדאי לצאת נגדך למלחמה, אבל מרגע שיצאת והעמדת זאת למבחן, כפי שאתה יכול להרוויח, כך אתה יכול להתגלות במערומייך), כך גם יוקרתו ועוצמתו של האיש קיימת עד שיבחן אותה.

כמובן שקיים סיכוי תיאורטי שהוא יעשה את מה שמפא"י לא עשתה ויכניס 61 נציגים או יותר לבית הנבחרים הישראלי. אך סביר להניח שאם יעמיד עצמו לבחירה, יזכה במקרה הטוב למנדטים ספורים ויתלכלך ברפש הפוליטי. בכנסת, יהיה סתם עוד קוריוז בדברי ימי הכנסת.

בכל מקרה, התייחסתי לזה בעיקר מתוך שעשוע שאני מוצא בעיסוק האובססיבי של התקשורת באיש הזה.

זה לא רחוק ממצב בו תופענה כותרות ענק: "גאידמק השתעל".

האיש הזה די פיכסה, גם באופן אישי ממעט ההתבטאויות העילגות שלו ששמעתי וגם העסקים מאחוריהם הוא עומד שעשו ועושים הרבה רע להרבה אנשים (סיכום לא רע של עסקי גאידמאק, בדגש למכירת הנשק לאנגולה כאן).

אז נכון, נחמד להשתעשע על חשבונו, במין משחק כזה בו לא ברור מי התליין ומי הקורבן, לדוגמא הגיגיו של בני ציפר בנושא, אבל זה די עצוב.

זה לא חדשות, זה שטויות.

הדברים החשובים באמת, מעולם לא כתובים בעיתון או באתרים החדשות.

למשל, בלילה שבין שבת לראשון, מעט לאחר השעה חצות, נסעתי ברחוב העצמאות בחיפה (שימשתי כשירות הסעות. את עצמי אני מנייד בתחבורה ציבורית על פי רוב).

בעודי עומד באור אדום ברמזור, הבחנתי במין קוביית בטון (כפי הנראה בשל השיפוצים המאסיביים שעובר הרחוב שבעיר התחתית) ועליה חתול.

מסביב לקובייה חגו ארבעה או חמישה כלבים שנבחו על החתול.

הם ניסו לזנק על הקובייה, אך היה הייתה די גבוהה עבורם.

כאשר אחד הכלבים – כלבים כהים, די מכוערים ובעלי מראה מרושע למדי – התקרב לחתול, החתולה שרט את הכלב בפניו.

שניות ספורות לאחר מכן, החתול זינק בפתאומיות והחל רץ אל תוך אחת הסמטאות, כאשר הכלבים דולקים בעקבותיו.

בשלב הזה, הם נעלמו אל סמטה אחרת.

מהיכרותי חתולים וכלבים, לחתול כנראה שלום והכלבים בטח הספיקו לשכוח.

המראה הזה ריגש אותי מאוד.

האכזריות, הו האכזריות שבחיי הרחוב.

לא רק הומלסים מסכנים ישנם ברחובות, אלא מיליוני כלבים וחתולים חסרי כל שמחטטים בפחים למחייתם.

אם החתולה שלי הלכה לעולמה לפני כשנה, בגיל 13.5, החתולים הללו לא מאריכים ימים כמוה ומתים צעירים ולא מאי-ספיקת כליות...

אני לא בטוח איזו דרך מוות אכזרית יותר, אם בכלל יש דבר אכזר במוות.

אך אני יודע שהנושאים החשובים באמת, כמו המקרה הזה, לא עולים לדיון ולכן כאילו לא קיימים.

דיונים על מלחמה או שלום עם סוריה המתחלפים חדשות לבקרים, ודאי לא עוזרים לקורא הטיפוסי, נטול ההשפעה.

מה שחשוב לו, כמדומני, הוא מה מתרחש מתחת לאפו. ואת זה, רק הוא יוכל לגלות.

כל השאר הוא בעיקר תעמולה שנועדה לזרוע חששות ולטפח פחדים פרימורדיאליים.

פוליטיקאים ופוליטיקאים לעתיד זקוקים לזה כמו סם חיים.

אחרת, מי צריך אותם?

את הכותרת של הקטע אגב, ראיתי על גבי חולצה אדומה. מקדימה דיוקן גאידמק בעיצוב שמזכיר תמונות גיבורים היסטוריים למיניהם ומאחורה המילים שבכותרת.

אם זה לא היה עצוב...