| 5/2003
 לילה לבן (והסיפור על תיבת פנדורה)
כפי שכבר כתבתי אתמול, היה לי יום עצוב ביותר אתמול.
אחרי שקרה מה שקרה, שבגינו הייתי עצוב, החלטתי לעשות מעשה ולהפר הבטחה שנתתי (ואני בדרך כלל לא מפר הבטחות, כך שתבינו עד כמה נואש הייתי) וקראתי דבר שאסור היה לי לקרוא...
כמו בתיבת פנדורה, שמאז שנפתחה כל הדברים שבעולם יצאו החוצה, כך תיבת הפנדורה שפתחתי אתמול, פגעה בי בצורה אנושה. גיליתי דברים שבגינם נכשלתי, דברים שלא ידעתי עליהם ונפגעתי מאוד כי לא ידעתי עליהם ועוד שלל דברים מאוד אישיים שכאמור, לא הייתי אמור לדעת.
בעקבות הדברים שראיתי, לחץ הדם שלי זינק ל175/105 (שלחץ דם תקין זה 120/80 למי שלא יודע) וגם זה כי מדדתי אחרי שנרגעתי מעט...
אגב, יש לי בבית מכשיר למדידת לחץ דם, כי זה שימש את אבא שלי בזמנו, למעקב, דבר שודאי ידוע לקבהל קוראיי הנאמן, לא ממש עזר לו...
בכל אופן, בעקבות סערת הרגשות שנקלעתי אליה, החלטתי לצאת לטיול רגלי בשכונתי.
רציתי ללכת לאזור גבוה עם ספסלים, ממנו אפשר לראות נוף, אבל היו שם חבורת נערים, שעשו הבה רעש ופוצצו נפצים, דבר שהוביל שכנה מטורפת לפצוח בצעקות רמות על כך שאם הם ימשיכו להרעיש, היא תזמין משטרה. האיום לא עזר, הילדים קיללו אותה ואם את סקרנים לדעת איך זה נגמר, לעולם לא תדעו, כי אני המשכתי משם, כי לא ממש בא לי לראות אנשים באותו שלב של הלילה.
בהמשך הלכתי לשכונה חדשה שעדיין נמצאת בתהליכי בנייה, חיפשתי ספסל אחד לישוע, אך ספסל אין, בשכונה ישנו רק גן משחקים אחד (זה מזכיר לי שמאוד מפליא אותי כיצד כל הגנים הציבוריים בחיפה, דומים אחד לשני במגוון הפעילויות שהם מציעים לילדים) ואנשים עשו בו מדורה, כך שלא היה לי היכן לשבת.
חזרתי הביתה, חבול ופצוע (לא פיזית, כי אם נפשית), אחרי הליכה של כשעה.
חשבתי שזה יעזור לי להרגע, אבל לא היה זה כך...
נשארתי ער עד אחרי השעה שלוש לפנות בוקר, גם כאשר ניסיתי בכל כוחי להרדם.
כל הזמן עברו הראשי מחשבות שונות ומשונות על מה שקרה ומה שעוד הולך לקרות.
עיני התמלאו דמעות אחת לכמה דקות וכאשר סוף סוף נרדמתי, זה היה מאוד רגעי, כי כבר בשבע בבוקר התעוררתי ומאז אני חסר מנוח...
הנה שוב הגיעו ימים רעים, וכל מה שנותר לי זה רק לחכות ולראות כיצד דברים יתפתחו.
אני כל כך שונא חוסר שליטה, כל כך שונא שהדברים לא הולכים בדרך שאני חפץ בה.
נכון שאני לא ריבון עולם, אבל על פי התפיסה האגוצנטרית, אני הוא מרכז העולם הסובב אותי ולכן קשה לי לקבל שהדברים לא תמיד רוקדים על פי החליל שלי.
אז זהו בינתיים, אני מאמין שמצב רוח טוב לא יהיה לי בזמן הקרוב ושמחה לא תשכון במחוזותי עוד הרבה זמן.
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
