בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

"והזמן נוסע, כי זה מה שזמן אמור לעשות"...

לא יאמן, אבל אני כבר למעלה משלושה שבועות בבריטניה ובעוד כשבועיים וחצי הטיסה למלטה. הזמן לא נוסע, אלא טס. לא סתם טס, אלא טס בחללית שעושה "קפיצת חלל".

בסוף השבוע הזה, אח שלי הגיע לביקור וטיילנו כאן באזור של נוריץ'.

אין לי חשק להיכנס לכל המקומות ב-Norfolk (ה-County שלנ) ו-Suffolk (המחוז שנמצא דרומית לנו).

אבל חלק מהמקומות יאוזכרו מיד...

מחרתיים בכל אופן, אנחנו אמורים לגמול לו בביקור בלונדון.

אמנם הבוקר היה די גשום (ובשעת כתיבת שורות אלו השמיים שוב כחולים עם עבים לבנים). אך בכל זאת, אולי שווה לאזכר כי פה באנגליה, כשחם, אנשים נוהגים, משום מה, להסתובב ללא חולצה ברחוב ונשים בביקיני. אל המסקנה הזו הגעתי לאחר כמה שבועות עם לא מעט ימים חמים פה.

אני לא מתכוון לחוף הים או ל-Broad (התעלות הנחמדות שיש פה באזור שאפשר לשוט במימיהן) באזור של נורפולק ומעט דרומה בסאפולק), אלא לרחובות ערים המרוחקות כמה עשרות מילין מהים.

וה"חום" הוא קצת פחות מ-25 מעלות...

הכל יחסי בחיים...

שיעור בכלכלה

אני מניח שחלק ניכר מהקוראים מכיר את המושגים הבסיסיים בכלכלה - היצע, ביקוש, OPEC וכדומה.

בם ודאי מעבירים רטט בלא מעט אנשים, אבל איכשהו כלכלה זה נושא די מעניין לטעמי, כלומר עד כמה שכסף, האמצעי, יכול להיות מעניין.  ועל אף שזה (סוג של) מעניין, אוותר על הסברים מייגעים ורק אציג פה דוגמא נהדרת להיצע וביקוש והשפעתם על המחירים.

להלן תמונה שצילמתי בחנות של שטויות בעיירת החוף Hunstanton, בצפון מערב נורפולק בסוף השבוע האחרון:

כפי שניתן להבחין בנקל, מוכרים שם לא מעט מסכות שאמורות להיות מין חרצוף של דמויות מוכרות בממלכה. המחירים משתנים כמובן.

הבה נעשה זום על שתיים מתוכן:

כפי שניתן לראות, מדובר במסכותיהם של שני אנשים מפוקפקים למדי באתוס המערבי.

מימין סדאם חוסיין, משמאל אוסאמה בין לאדן.

מחיר המסכה של סדאם - 7.99 פאונד.

מחיר המסכה של בין לאדן - 17.99, 10 פאונד יותר (שזה מעל 80 שקלים תוספת).

ההסבר, לפחות זה הפשוט, קשור למותו של סדאם חוסיין על הגרדום לפני מספר חודשים (מתי היה עיד אל פיטר?).

סדאם מת. אולי חגגנו כמה ימים.

אבל מרגע שהוא מת, הוא מעניין כשלג דאשתקד.

המחיר צנח, כפי הנראה, מהמחיר שהוא גם המחיר של מסכתו של אוסאמה.

הביקוש למסכה ירד, המחיר ירד גם כן, רק תבואו ותקנו שניפתר מהעודפים.

הרי סדאם לא הפך פחות מנוול בעקבות מותו ולכן יש צורך להוריד את המחיר, אלא רק דמות יותר נשכחת.

וכעת, עוד דוגמא למונחי יסוד בכלכלה.

רק לפני, אזהרה, התמונה הבאה עלולה להיות קשה לצפייה לבעלי קיבה רגישה...

סנדלי קלוגז (Cloggz) במחיר מציאה של 4.99 פאונד.

אמרו לי שישראלים אוהבים למכור פה את הנעליים האלה ודומותיהן. לי טרם יצא לחזות בזה, השבח לאלילים. לכל היותר ראיתי רק כמה ישראלים מוכרים מוצרי "ים המלח" (כי הרי זה מישראל, והגיוני שישראלים ימכרו את זה, כמו שהודים מוכרים אוכל הודי, ערבים מוכרים אוכל מזרחי וסינים מוכרים פיש אנד צ'יפס [באמת, החנות לידנו היא של סינים]) פה ב-Norwich.

כל ההפרשים האלה בין הליש"ט לשקל, בין מטבעות שונים והרווחים, מביאים אותי תמיד להרהר על מה שעומד מאחוריהם. הרי עבודה שמשקיעים במכירת סנדלים מכוערים די דומה בישראל ובאנגליה. מדוע אם כן בישראל ישתכרו פחות? מניפולציות מטבע, שוד אוצרות טבע של "מושבות" בעבר (נו, גם בישראל כבשו שטחים לפני ארבעים שנה, מצאו כוח עבודה זול והשתלטו על קרקעות פוריות, אז זה לא כזה שונה, אולי קנה המידה הממוזער) וכמובן "יעילות" של המשק הבריטי (שמכילה את הניצול, הסדרים נוחים לממלכה וכו').

בכל מקרה, ההונאה הזו, מניעה כל כך הרבה אנשים לעבור ממדינה למדינה כדי להתפרנס (ולבזבז כמובן, כי הרי לשם מה להתפנס?), לשרת את הכלכלה החזקה יותר. ברי המזל יזכו לאזרחות, מין הוקרת תודה של המדינה המארחת, רבים יעברו למקום אחר, ירגישו מנוצלים או יהיו מאושרים, כי הרי לא משנה שהם נהנים מהפירורים, הם עדיין נהנים.

אך כהרגלי אני נסחף לנושאים שאין לי חשק לדון בהם.

בכל מקרה נשוב לסנדל הצהבהב-זרחני, כידוע, מדובר בחיקוי "לסנדל-פטנט" אחר, צבעוני ומכוער לא פחות - קרוקס (Crocs).

כאן אנחנו למדים לא מעט.

תמיד יש תחליפים.

תמיד יצוצו מתחרים שיאלצו את הממציא לשווק את מרכולתו מהר ככל האפשר ולעבור למוצר הבא בטרם המחיר שאנשים מוכנים לשלם יורד.

ובטח ישנם עוד כמה לקחים שאפשר ללמוד.

אבל מספיק להפעם.

טבע

העניין הבא שרציתי להתייחס אליו, צץ בראשי עוד הרבה לפני סוף השבוע האחרון, אך בזה האחרון פשוט מצאתי דוגמא נהדרת לביטוי העניין.

טיילנו גם ב-King's Lynn, עיר הנמצאת גם כן צפון מערבית מכאן, כמה עשרות מייל.

מדובר בעיר נחמדה, אין בה יותר מידי דברים לעשות.

יש בה כנסייה נחמדה (סנט מרגרט, אם אינני טועה) עם גג עץ עתיק ותושבי העיר (או לפחות נציגיהם במרכז המידע לתייר) מתגאים בכך שלפני כ-250 שנה נולד בעיר ג'ורג' ונקובר, האיש על שמו קרויה אחת הערים הטובות ביותר לחיות בהן - ונקובר שבמערב קנדה (אם תהיתם פעם מה מקור השם ונקובר).

העיר שוכנת על חוף הים, באזור עם הפרשים גדולים של גאות ושפל, ליד נהר שיש לו נטייה לעלות על גדותיו מפעם לפעם.

לפיכך, העיר זכתה לכמה הצפות לא קלות בימים עברו.

אז הם בנו כמה שערים כדי להתמודד עם הבעיה, כפי שניתן לראות בתמונה הבאה:

בכל מקרה, הסיבה שבחרתי לציין זאת בכלל, מרוחקת כמה עשרות יארדים מהשערים הללו, אולי 200 יארד, בכנסיה שציינתי לפני כמה שורות.

הנה מה שניתן לראות בחזית הכנסייה:

1883, 1949, 1953, 1961, 1978. שנים בהן הוצפה העיר קינג'ס לין וגובה מפלס המים בשיאו באותן הצפות.

כפי שניתן לראות, ההצפות שם החלו די מזמן, הרי לפני שהיה אופנתי לדבר על ההתחממות הגלובלית ולערוך מופעי רוק למען איכות הסביבה.

כפי שציינתי בעבר, אין לי איזו כוונה נסתרת להיות מכחיש שואה אקולוגית, אבל המקום הזה והתמונה הזו בדיוק מחזירים לפרופורציה.

הצפות היו תמיד. גאות ושפל. עידני קרח ועידנים חמים יותר.

בין אם בקני מידה גדולים מידי לתפיסתו של אדם ובין אם בחיי היומיום.

מאז ומעולם אנשים מצאו את מותם במגיפות (שחורות ואחרות), התפרצויות הרי געש, רעשי אדמה, טביעות. אם הם לא מתו, הם סתם סבלו מההתאכזרות של אקלים לא יציב.

זה טבעו של עולם.

יום אחד יש רעב גדול באירלנד ורבים בורחים.

מאה שנה אחרי, אירלנד היא מקום משגשג.

ההבדל הוא שאנו חיים היום, אז קטסטרופות מהעבר לא ממש נוגעות לנו ואנחנו לא בהכרח מודעים אליהם. עד שמישהו לא בא ומצייר לנו איזה קו מים דמיונים במאה ה-19 או מוצא ים טתיס שהיה כאן הרבה לפני נוח או גרסתו העכשויית.

בנוסף, היום פשוט שומעים על זה יותר כי יש אמצעי תקשורת זמינים ואמצעי תחבורה נוחים להגיע להרבה יותר מקומות אסון כדי לדווח עליו ויש גם כלים לחשב בדיוק כמה כל אסון נורא ו"חסר תקדים".

אז נכון, קרחונים ניתכים, פני הים עולים וכן הלאה.

אבל כשאני שומע או קורא שהתדירות של אסונות טבע עולה וגדלה, שכל ברד וכל טל ומטר הם תוצאה של ההתחממות הגלובלית, אז שוב ההומני-צנטריות מנצחת ואני מצחקק לי.

לא הכל קשור לאנשים. וגם כשכן, לא רק.

פני הים עלו וירדו הרבה לפני שהולכים על שתיים התרוצצו על פני האדמה.

אסונות טבע היו לפני החזירות הקפיטליסטית של האנשים במערב.

גם הדינוזאורים, לא ממש נכחדו בגלל ההומונידים הרשעים.

לכל היותר, לא היינו שם כדי לחזות בזה או לא היו צלמים שמראים לנו את זה.

מה שכן, בהחלט זו לא עילה לזיהום, אלא להיפך.

אוויר נקי זו שאיפה של כולנו. ללא קשר לפליטת פחמן והחור באוזון, זה אינטרס שלנו לנשום...

גם שינוי אקלים הוא דבר שרצוי לא להתערב בו,פשוט כי אנחנו לא באמת יודעים מה לעשות. ומי ערב שמה שנעשה יהיה טוב. לכן, רצוי לא לשנות את ההרכב הכימי של האטמוספירה ולהגדיל את אחוז הפחמן הדו חמצני וחבריו הרשעים.

מוטב לפלוט כמה שפחות. למחזר כמה שיותר. ואין רע בלהיות אקולוגים.

פשוט נראה לי עדיף להימנע מכל זעקות האוי-אוי. או לפחות לדעת שהן לא ממש עוזרות.

גוגל מרושעים

לפני מספר ימים שוחחתי עם נועה. גם היום. אבל השיחה שבגלל נכתב הקטע הזה נעשתה לפני מספר ימים.

היא סיפרה לי שהיא קיבלה הודעה מגוגל שהודיעו לה שהתיבה שלה התמלאה והציעו לה לרכוש נפח אחסון.

באנגלית נוסח הטקסט הוא כדלהלן:

You are almost out of space for your Gmail account.

You can view our tips on reducing your email storage or purchase additional storage.

משם היא הופנתה לדף הזה שמציע לרגוש  נפח אחסון נוסף בגוגל במחירים הבאים:

6 ג'יגה ב-20 דולר ארה"ב.

25 ג'יגה ב-75 דולר.

100 ג'יגה ב-250 דולר.

ו-250 ג'יגה ב-500 ג'יגה.

כל המחירים עבור שנה בה תקבל את הנפח הזה.

הואיל ולפני כחודש רכשתי כונן נייד של WD במפח כ-300 גיגה, אני יכול לומר שהמחירים המוצעים אפילו לא ממש אטרקטיביים.

לא שגוגל חייבת לי באופן אישי או לאנשים העושים שימוש במוצריה משהו.

החוזה בינינו אומר שאני מקבל תיבת דואר עם נפח די גדול בתמורה לפרסומות שאמורות להתאים לתוכן של ההודעות שאני מקבל (כך למשל קיבלתי פרסומת לאתר ג'ובניק שמציע עבודות לישראלים בחו"ל [אוי, דיברנו על זה בחלק של הכלכלה, כמה זה מכוער], בין היתר "מארחות" ביפן, הצעה לבנות ישראל החסודות והצנועות למכור את גופן לגברים יפנים בתמורה לכ-10,000 (עשרת אלפים) דולרים ללילה).

הם נותנים לי שירות, אני מחזיר להם בעלות צפייה בפרסומות "רלוונטיות".

אין לי איזה התחייבות ארוכת טווח כלפיהם ואני יכול לעבור לשירותים המתחרים.

למעשה, יש לי חשבון או שלושה בשירות מקבילים של חברות אחרות.

אולם בכל זאת, הצעד הזה, נראה לי לא חכם מבחינת גוגל.

ראשית, משום שכאשר רק עלו עם הרעיון של תיבת נפח בגודל ג'יגה בייט, ספק מתיחת 1 באפריל וספק ברצינות, דיברו על תיבה בנפח לא מוגבל.

אנשי השיווק של גוגל הדגישו שמעתה ועד עולם, אפשר יהיה להימנע ממחיקת אימיילים ובמקום פשוט "לארכב" אותם.

בשלב מסוים, הנפח הזה נראה קטן עבור השימושים שאנשים עשו בתיבה (כולל כונן גיבוי. על אף שדווח שכמה חשבונות נמחקו והתוכן בהם אבד לעולמים, זו עדיין נראית בחירה טובה מגיבוי בכונן מקומי שעלול למות לו כך סתם). ואנשי גוגל הגדילו את הנפח לשני ג'יגה.

וכשזה לא הספיק, השעון שהציג את הטפיחה מג'יגה לשניים, גדל שוב, כאשר קצב הגידול כה איטי שהם למעשה עושים צחוק מלקוחותיהם הפתטיים.

ולפתע, כרעם ביום בהיר, מודיעים לאנשים כמו נועה שהתיבה שלהם, זו שהבטיחו להם שתהיה לעולם מספיקה, צרה מלהכיל את כל עולמם הדיגיטאלי.

אם ירצו להשתמש בשירות בו הם משלמים בצפייה בפרסומות, הם יצטרכו להיפרד מסכום כסף לא קטן.

זה קצת מזכיר לי את האבטיפוס לסוחר הסמים עליו לימדו אותי בבית הספר התיכון.

בהתחלה מציעים לכם מוצר אטרקטיבי חינם אין כסף.

מרגע שפיתחתם תלות והתמכרתם, סוחר הסמים של גוגל לא ייראה אתכם ממטר...

תשלמו, תמשכנו את הבית שלכם מבחינתו, תפרצו למכוניות, רק תשיגו לו את הכסף.

וכמו סוחר סמים טוב, החי חיי מותרות, דואגים לטפטף דרך מערכת יחסי הציבור המשומנת של גוגל, כמה טוב חיים אנשי גוגל.

כפי שסוחר סמים נוסע במכונית BMW פשע מצ'וכללת, כך אנשי גוגל, מתהדרים במשרדים מפוארים המכילים כל טוב.

אני מתפלא שגוגל לא הקימו את המרכז שלהם בקולומביה.

מעבר לפגיעה שיש פה בתדמית של גוגל (שתישכח כאשר החברה הארורה תזריק עוד סם נרקוטי לוורידי אתרי החדשות אודות מחשבים) שהבטיחה שאפשר יהיה לאחסן את כל המיילים שלנו בלי למחוק ולא כך הוא (אני כבר מזמן מוחק את מרבית ההודעות שאני מקבל ולא מארכב אותן או לפחות מוחק לאחר שארכבתי את מה שעשוי למלא את התיבה), יש כאן אינדיקציה לכוונות אחרות של גוגל.

מי שבתחילה הייתה מנוע חיפוש תמים, אח"כ חברת טכנולוגיה ולאחר מכן חברת פרסום (וגם קצת חיפוש ועוד כמה שירותים שאמורים למשוך אנשים לפרסום), מאותת שלאחר שתרגיל את האנשים לשירותיה, היא לא תהסס לגבות עליהם מחירים מופקעים.

כפי שאף בן תמותה לא יכול להרשות לעצמו עותק חוקי של מוצרי מיקרוסופט חוקיים, כך יבוא יום ובני האנוש יוכלו לכל היותר ליהנות מכמה שירותים חינמיים מוגבלים של גוגל, בעוד השאר יהיה בהישג ידם של עובדי גוגל או אלה שמרוויחים משכורות דומות.

כעת, עוד ישנן אלטרנטיביות.

יאהו! למשל, לא פחות טוב מגוגל ברמת העיקרון.

שירותי החיפוש שלהם השתפרו, את תיבת הדואר האלקטרוני הוותיקה הם בנו מחדש בצורה נהדרת והנפח שלה אמור להיות לא מוגבל (ואם לא עכשיו, אז מתישהו).

לא שהם עשו זאת מטעמים פילנטרופיים.

האיום מצד גוגל, הוא שמדרבן אותם לפעול. הרי גם הם גבו מחיר מופקע אף יותר מזה של גוגל עבור תיבה גדולה מהגודל המצחיק שהם סיפקו עד לפני זמן לא רב.

התחרות היא טובה. ורצויים מתחרים רבים ככל האפשר (לא יותר מידי קטנים, כדי שלא יפשטו את הרגל ויעלמו וישאירו אחריהם ענקים).

וזו הסיבה להשתמש פחות בשירותים של גוגל.

נכון לעתה, הבעיה הגדולה עם התיבה ביאהו היא דואר הזבל.

מילא, דואר זבל מגיע. זה עניין בלתי נמנע.

מילא, לא תמיד הפילטר מצליח לסנן את הזבל.

אבל גם אחרי שמסמנים משהו כזבל, עדיין ממשיכים לקבל מאותו מקור את הזוהמה האלקטרונית.

בינתיים אם כן, אני משתמש בתיבה של ג'ימייל כתיבה העיקרית, בעיקר מפני שבעיית הגודל לא מטרידה אותי, לאור אופן השימוש שלי.

גם סריקת הטקסט לא ממש מטרידה, כי אין לי סודות אפלים.

אבל שיאהו ישפרו את מנגנון סינון הספאם, אולי אשוב להשתמש בתיבה שלהם כתיבה העיקרית.

Google is evil!

טוב.

הגיעה השעה לסיים.

במילא אין לי שום כוונה להתחייב לשום דבר על גבי דפי הבלוג.

אלעד

הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד