בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

שלום לכולם.
תודות לעצת עופרניקוס, אני יכול לכתוב כמו בן אדם, ולא עם המקלדת המצ'וקמקת של תפוז!

בכל מקרה, השעה כעת עשר בבוקר פה, אני בלנזהו (LANZHOU), בירת מחוז גנזאו, מחכה לשבע בערב, לתפוס את הרכבת לסיאן (XIAN), נסיעה שתגזול כעשרים שעות מחיי...

אני חייב להפטר מהרגלי השופינג המטורפים שרכשתי כאן, עם הבחור הסיני והבחור הקנדי שהסתובבתי איתם כשלושה שבועות.
בכל מקרה, אתמול טעמתי חלב יאק, יוגורט יאק וחמאה (איך לא, חמאת יאק) בבית טיבטי מסורתי המרוחק מהעיירה הגדולה (נסעתי עם בחורה אוסטרלית דוברת סינית וסיני אחד מאזור שנגחאי). אח"כ רכבתי על סוס במשך שעה, היה נחמד, רק הרגשתי לא נעים כאשר נאלצתי לקטוע את ארוחת הבוקר שלו או לחילופין לכוון אותו בניגוד לרצונו הטבעי.

אז זהו, אני מקווה שסוף השבוע שלכם נהדר, כמעט כמו שלי.
אגב, שמתי לב שכאשר אנשים נרדמים באוטובוס, הם מאבדים כל שליטה על עצמם ונופלים לכל כיוון, בהתאם לפניות שמבצע הנהג?
זה משהו משהו איך שהסינים האלה אוהבים ליפול עליי ואז להתעורר :)

ביי ביי (או "די מו סי" DI MU SI) בטיבטית
אלעד