בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

טוב חברים (או סתם אנשים שהם לא חברים). זה סופי, מחר בשעה 11 (6 בבוקר שעון ישראל) אני מפליג לאוסאקה - יפן.

וכבר הספקתי למצוא שלושה חברים יפנים שמפליגים אותי באותה מעבורת, כך שיהיה שמח... כעת אני בשנגחאי ולמען האמת, אני מוכרח לציין שדי מגניב פה, אולי כי התגעגעתי לציוליזציה המערבית, אחרי יותר מחודש בסין. שנגחאי עיר גדולה, גדולה מאוד, יותר מ-15 מיליון תושבים מתגוררים פה.

הבוקר למשל, הלכתי למגדל הטלויזיה, והשקפתי על העיר מרום של כ-300 מטרים ועד האופק (הרחוק0 אפשר היה לראות בניינים, רובם גורדי שחקים. באופן יחסי לסין, הכל נראה פה מאורגן ושקט ופחות אנשים צועקים לי "הלו", כמו בשאר המקומות בסין.

זהו, ב-2 בספטמבר, בעזרת אללה הרחמן ורחום (מצטער, הייתי במסגד הכי גדול בסין, בסיאן, לפני מספר ימים, אמנם הוא נראה כמו מקדש, אבל ההשפעה האיסלאמית עדיין ניכרת), אגיע לאוסאקה ומשם, התכנון הוא בגדול להגיע לנארה (NARA), קיוטו (KYOTO), טוקיו, הירושימה (כולם נמצאים אגב בהונשו, האי הגדול ביפן) ואולי גם אצפין להוקאידו, האי השני בגודלו ביפן, אם אראה שיש לי מספיק זמן. אחרי יפן, בתכנון דרום קוריאה כאמור.

זהו להפעם. שנת לימודים שמחה ופוריה למי שמתחיל ושנה טובה (אין לי מושג מתי זה באמת יוצא בדיוק) לכל בית ישראל אלעד שנגחאי סין