| 6/2003
מזל טוב לאקווריום וסיפור על רעשן (ומוות אכזרי) והבית שלא ברח
מזל טוב לאקווריום שכתבה עליו התפרסמה היום במעריב און ליין. חבל רק שכמות הקוראים של מעריב קטנה (אני מניח שלא רבים הם האנשים כמו אמא שלי שהצליחו לעבוד עליה לעשות מנוי).
בכלל, מעניין כמה אנשים באמת מתעניינים במוסף בכלל ובעדכונים על בלוגים בפרט (אני מניח שדי הרבה, גם אם לא באופן יחסי, ויעיד על כך מספר המצטרפים הרבים לישרא-בלוג.
עוד כתבה שלי התפרסמה
אתמול בערב גיליתי שצרפו כתבה חדשה שלי ל-BSH בנושא תאונות הדרכים, אשר מי שרוצה מוזמן ללחוץ על הקישור ולקרוא (לדעתי כתבות קודמות שלי, היו טובות יותר).
סיפור על רעשן
עכשיו לא פורים, אז מה פתאום נזכרתי?
ביום חמישי, איכשהו הגענו לשיחה על לוויות, ונזכרנו בחבר של חברים של אח שלי, שלפני יותר משנה נחטף ונרצח וכעבור כמה חודשים מצאו את הגופה שלו, או ליתר דיוק רק את הראש...
הזכרנו את זה שכברו אותו בארון, כי הרי לא ילכו ויחזיקו את הראש שלו בפלטת הגשה, ועל האלונקה המסורתית, בה מסיעים גופות, להעביר ראש עשוי להראות מגוחך...
אחרי שאח שלי חזר מהלוויה בזמנו, אני זוכר שתהיתי אם דאגו לקבע את הגולגולת שלו למשהו, או שבזמן מסע הלוויה היא התגלגלה מצד לצד בארון...
בכלל, יצא לנו לדבר בשיחה ביום חמישי (היינו אחותי, אחי, אמא שלי וסבתא שלי) על לוויות בכלל. למשל, מדוע קוברים רק חיילים (ומקרים מיוחדים כמו החבר של אח שלי) בארון ואת שאר האנשים זורקים לאדמה בתכריכים.
אחותי סיפרה על הלוויה שהיא השתתפה בה, שהנפטרת הייתי קטועת רגליים וזה נראה מאוד מוזר...
בחו"ל, לפחות הנוצרים, קוברים את כולם בארון.
בחו"ל יש תעשייה שלמה של ארונות קבורה (סרקופגים).
בסרט "אודות שמידט" בכיכובו של ג'ק ניקולסון שראיתי לאחרונה, הבת מאוד כעסה על האבא, שהוא קנה לאמא את ארון הקבורה הזול ביותר (האב התעקש שהוא קנה את השני הכי זול...).
אני שואל את עצמי, לשם מה משנה באיזה ארון קוברים אותך? הרי בכל מקרה אתה תרקב.
למעשה, ארון הקבורה משמש רק ליום אחד כך, שלא שווה להשקיע בארון, כי בלאו הכי יום לאחר שקונים אותו, קוברים אותו באדמה...
שווה יותר להשקיע במצבה (מניסיון, מומלץ בלי צמחים, אלא אם מתכוונים ללכת להשקות כל יום או יומיים, אחרתי זה מאוד עצוב...).
הבית שלא ברח
יש לאח שלי חבר, אשר לא מרבה לנסוע ולטייל בעולם ואף לא בארץ. אבל מה, החבר הזה קנה GPS - Global positioning system.
הבדיחה של אח שלי הייתה שהוא קנה את ה-GPS, כדי לבדוק שהבית שלו לא זז...
יהונתן גפן
לאחרונה הוציא יהונתן גפן ספר ילדים חדש, אשר הוא מתעקש שהוא ספר לילדות, בניגוד לשאר ספרי הילדים שיוצאים לאחרונה (הארי פוטר ואחרים).
לכן, יהונתן גפן בה לביקור מולדת לקידום ספרו, הוא מרבה להתראיין בעיתונות והואיל ומדובר בבן אדם שאני מאוד מעריך, אצטט משהו ששמעתי ביום שישי ברדיו (לא זוכר איזו תחנה, כי אבא של סיון פתח את הרדיו באוטו) בסגנון פינתו במוסף סופשבוע של מעריב, "נשבע לכם ששמעתי":
"אמריקה זה כמו באר שבע, מקום שממלאים בו דלק וממשיכים הלאה, לא מקום להשתקע בו" - יהונתן גפן בתשובה לשאלה כיצד הוא רואה את החייו בארה"ב.
שבוע טוב לכולנו.
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
